אמונה

המקרא אינו דורש מיהודים להכריז על אמונותיהם כתנאי לקבלתם לחיק היהדות - אז מדוע הרמב"ם עושה זאת, ומדוע הוא לא מסוגל למחול על תפיסות שגויות שבהן אוחזים חלק מהמאמינים?

האם השואה מוכיחה כי לזעמו של האל אין גבול - או כי אלוהים כלל אינו קיים? תשובתו של ההוגה אליעזר ברקוביץ, שנכתבה בשנות ה-60 בארה"ב, שוללת את עצם השאלה. מול השואה, הוא אומר, הכי טוב לשתוק

במאמר מ-1932 מנסה רודולף קרנפ, הוגה דעות גרמני, לשלול את קיומה של מטאפיזיקה - מה שמעבר לנמדד ולמוחש. שמונים שנה לאחר מכן טוענת יונה וידר: פרופסור קרנפ, הטעית את כולם וסיכנת את הערכים האוניברסליים הבסיסיים ביותר

"העיקר הכוונה", אנו נוהגים להגיד לילדינו. הוגה הדעות אליעזר ברקוביץ' כפר בכך לחלוטין. בעיניו, המעשים הם החשובים. או ליתר דיוק, התוצאות שלהם. צוהר להגותו של חוקר יהודי מעמיק