חדשות
Wonder Woman Poster 2017 FAIR USE

וונדר וומן: הפלא הגדול של אשת הפלא

הסרט וונדר וומן הוא הרבה יותר מגל גדות, או מעוד הפקת ענק הוליוודית על גיבורי על. הוא הופך את מבנה העלילה הקלאסי על פיו, משקף לנו נפש של גיבורת-על השונה במהותה מכל הנפשות שהכרנו עד כה וגם מספק מבט חדש על רומנטיקה

10 ביולי 2017   |  מאת: שירה וולובסקי

הפלא הגדול ביותר ב'וונדר וומן' הוא, כמובן, וונדר וומן עצמה. גל גדות איננה רק יפהפייה, אלא גם מצליחה איכשהו לבטא כוח וחמלה בעת ובעונה אחת. היא מגלמת בדמותה אתיקה פמיניסטית הרואה את העצמי לא כאינדיבידואל יחיד, הרואי ועצמאי, אלא כאדם שחייו שזורים בחיי אחרים והוא מחויב לדאוג להם. בכך מבטא הסרט 'וונדר וומן' ביקורת חשובה על מנגנוני ההרס הנהוגים בפוליטיקה.

הסרט נפתח במטוס המתרסק במלחמת העולם הראשונה על אי האמזונות. הטייס מספר לאמזונות כי הוא משתתף ב"מלחמה שתשים קץ לכל המלחמות". במטרה נחושה להציל את העולם מעצמו, עוזבת וונדר וומן דיאנה את אמה ואת ביתה ונוסעת תחילה לאנגליה ואחר כך לצרפת שבה אירופה מאבדת את עצמה לדעת בשוחות הלחימה.

דיאנה וסטיב הטייס. מתוך הסרט: וונדר וומן, IMDB, שימוש הוגן.

"הטייס מספר לאמזונות כי הוא משתתף ב"מלחמה שתשים קץ לכל המלחמות" דיאנה וסטיב. מתוך הסרט: וונדר וומן, IMDB, שימוש הוגן.

"המלחמה שתשים קץ לכל המלחמות" הוא ביטוי בעל ממד היסטורי וממד מיתולוגי כאחד. היסטורית, כך כונתה "המלחמה הגדולה" לפני שנודעה בכינוי מלחמת העולם הראשונה בהיותה קודמת למלחמת עולם נוספת (את הכינוי הזה יש לזקוף לשמו של הגנרל לודנדורף, מצביא במלחמת העולם הראשונה, שקרא ל"מלחמה טוטלית"). אבל דיאנה תופסת את המלחמה כפועלו של אָרֶס, האל המגלם את הרוע בדמות ההרס שממיטה המלחמה, והמטרה שלשמה היא יוצאת לפעולה היא להביס אותו. אמנם, בסרט הזה ככלל מתוארות המיתולוגיה והמטפיזיקה בצורה לא ממש לכידה, אך יש כוח רב בהתגלמות זו של הרוע בדמות ספציפית. הבחירה לגלם את הרוע בסרט לא סתם כאויב מיתולוגי, כנהוג בדרך כלל בסרטים המצוירים, אלא כמציאות היסטורית המתרחשת במלחמה אמיתית עם חיילים בשר ודם שאכן נהרגו בהמוניהם מקנה לסיפור עוצמה גדולה הרבה יותר.

מרשימה ביותר היא אולי הדרך שבה הסרט משכתב דפוסים של העברת סיפורים, מיתוסים וסמלים ושל הנורמות היומיומיות הקשורות לנשים. במישור החברתי הוא עושה זאת באמצעות הדברים שאומרת דיאנה בבדיחות הדעת על בגדי נשים ("איך אפשר להילחם בבגדים כאלה?") ועל עיסוקיהן ("אצלנו בארץ אנחנו קוראות לזה עבדוּת"); סירובה הכועס להאמין שאישה אינה רשאית להיות נוכחת בדיון פרלמנטרי; ההנחה הברורה ש"אני לא צריכה לבקש רשות מאף אחד".

אלא שלצד אלה פועל גם תהליך עמוק של שינוי מבני. אחד ממבני הסיפור הפופולריים ביותר בכל הזמנים הוא הרומנסה של מסע החיפוש. איש צעיר יוצא למסע המסומל בדרך כלל באמצעות הצלתה של נערה במצוקה. הנערה ממתינה – בסיפורי אגדות היא נתונה בדרך כלל במצב עילפון דוגמת היפהפייה הנמה או שלגייה – בתנאים של ביזוי ועוני, כפי שקורה למשל בסיפור לכלוכית, או בכלא ממש, כמו אצל רפונזל. הגיבור מנצח ובא על שכרו בדמות הגבירה שהציל.

Diana by Augustus Saint Gaudens credit Postdlf Metropolitan Museum

"דיאנה היא חזקה ומוכשרת (…) ילדה העומדת על זכותה לקבל הכשרה כלוחמת אמזונה", הפסל דיאנה מאת אוגוסטוס סיינט-ג'וּד

 

"וונדר וומן" הופך את המבנה הזה על פיו. בשל העובדה שהוא מציב במרכזו אישה היוצאת למסע מתהפך מבנה העלילה העתיק והמוכר. דיאנה היא חזקה ומוכשרת, החל בתיאורה כילדה העומדת על זכותה לקבל הכשרה כלוחמת אמזונה. אלה הם הדימויים המאתגרים ומשנים את סוגי המודלים והאפשרויות הזמינים לילדות בסרט ובחיים גם יחד.

שינוי דומה מתחולל בתוצאות האדיפליות הטיפוסיות של עימות עם הרעים, המתרחש בדרך כלל בדמות יריבות בין אב ובן (חשבו למשל על דארת' ויידר והאב ב"מלחמת הכוכבים"), שבאמצעותה הבן מגבש זהות משלו. אלא שדיאנה אינה נלחמת באמה או גוברת עליה (אם כי היא הולכת בדרכה). היא איננה נלחמת כדי לגבש זהות עצמאית כאינדיבידואל אוטונומי הבונה את עצמו, אלא נאבקת למען הטוב במלחמה צודקת נגד כוחות ההרס והחורבן.

המבנה החדש והשונה של מיתוס המסע משתקף גם ברומנטיקה מסוג שונה מאוד. היחסים המתפתחים בין דיאנה וסטיב במהלך הסרט אינם מעשה גבורה של הצלת אישה חסרת אונים בידי הגיבור אלא התפתחות הדדית לקראת שותפות שוויונית. ייתכן – יש כאן אולי אזהרת ספוילר! – שלכן הסיפור אינו מסתיים בנישואין עם ההכפפה המסורתית והממוסדת של הרעיה לבעלה.

screenshot from haaretz website

לא הכל שחור או לבן. צילום מסך: אתר עיתון הארץ

מרשים ביותר גם השינוי שחל בטיפוס הגיבור. בדרך כלל הגיבור נולד בנסיבות מסתוריות מחלציו של אל וגדל אצל הורה חורג עד אשר, בבגרותו, הוא מגלה את זהותו האמיתית. זוהי גם הביוגרפיה של דיאנה ("דיאנה" הוא כמובן שמה של אלה יוונית), אלא שזוהי הפעם הראשונה שבה טיפוס הגיבור מגולם בידי אישה.

עד כה תוארו ההתרחשויות הקורות במסגרת הסרט, אך מחוצה לו וסביבו מתרחשים עוד דברים רבים. גל גדות היא וונדר וומן, אבל וונדר וומן היא גם גל גדות. למרבה השמחה היא איננה מפגינה גזרה אנורקטית, כפי שלמדנו לצפות מרוב שחקניות הוליווד, ואף הייתה בהיריון במהלך חלק מצילומי הסרט. בריאיון סיפרה שבעריכה היו צריכים להסתיר את בטנה. והיא כמובן ישראלית ששירתה כמדריכת כושר בצה"ל, כפי שהיא מכריזה בגלוי בכל הזדמנות. מבטאה הישראלי היה למבטאן של האמזונות. העובדה שזהותה של גדות כשלעצמה הציתה סערה פוליטית מדגישה את האופן שבו המאבקים המוסריים המתוארים בסרט הם חלק מחיינו אנו, ההיסטוריים מאוד. החרם שהטילו לבנון ותוניסיה על הקרנת הסרט נראה לי ניסיון לא רק להסתיר מאזרחיהן את הגיבורה הישראלית ההגונה, המוסרית, החומלת והחזקה של הסרט, אלא גם להעלים את הגינוי הגלוי העולה ממנו ללוחמה אידיאולוגית ואת האתגר שהוא מציב לתפקידים מגדריים מסורתיים. השיח  שבו נידונה השאלה אם וונדר וומן היא "לבנה" או "צבעונית" חושף פוליטיקת זהויות שמאחוריה מסתתרות לא פעם דעות קדומות וגזענות – אותם דברים שנגדם היא יוצאת לכאורה. ולבסוף, הזיהוי הגלוי של גדות כישראלית ויהודייה חושף שוב כי היהודי ממשיך לשמש כליא-ברק המושך אליו – ובתוך כך חושף – אידיאולוגיות המתיימרות להיות אמיתות טוטליות אך הן דרך בדוקה מאין כמוה למלחמה טוטלית.

 

פרופ' שירה וולוסקי היא מרצה בתוכנית לפילוסופיה והגות יהודית במרכז האקדמי שלם.

 

אהבתם את המאמר? אולי תאהבו גם את 'הארי פוטר ותורת המוסר הפמיניסטית' מאת שירה וולוסקי.

 

מתעניינים בלימודים בשלם? נשמח לדבר

רוצים ללמוד במחזור הבא של המרכז האקדמי שלם? מלאו טופס וניצור אתכם קשר לגבי היום מיון הקרוב.