חדשות
אמה ווטסון ודניאל רדקליף בסרט השלישי בסדרת הארי פוטר

הארי פוטר ותורת המוסר הפמיניסטית

גברים בעלי תודעה שיתופית, נשים נבונות ואמיצות: סדרת הפנטזיה של ג'יי קיי רולינג מציעה מבט מוסרי המזכיר תיאוריות פמיניסטיות שונות, ומגדירה מחדש את הגברי והנשי – ואת דמות הגיבור

10 בנובמבר 2016   |  מאת: פרופ' שירה וולוסקי

אחרי המחלוקות העוסקות במשמעויות הדתיות בספרי הארי פוטר בא תורן של המחלוקות העוסקות בייצוג המגדר בספרים אלה. במסגרת מחלוקות אלה הועלו השאלות אם הרמיוני מוצגת יותר מדי כ'בת', אם הנשים בספרים זוכות לתפקידי הנהגה או מעמד שווים לגברים, ואם הספרים מציגים התנהגות נשית הנענית לסטריאוטיפים מגדריים.

אך המגדר בספרי הארי פוטר מוצג בדרך מורכבת ביותר, הן חברתית והן פסיכולוגית. הרמיוני, למשל, גם בספרים המוקדמים שבהם הועלו רבות מהשאלות האלה, מצטיינת בתבונה, באומץ לב ובכושר הנהגה לצד מסירות, זהירות ואכפתיות. בספרי הסדרה ממלאות נשים מגוון תפקידים, מהמסורתי ועד המקצועי, ולא נעדרות מהם גם בנות-בליעל. באופן כללי, ספרי הארי פוטר מציעים פרדיגמות מוסריות המזכירות את תורת המוסר הפמיניסטית בת זמננו באופנים המעצבים מחדש גם את מסורות המוסר האחרות המופיעות בהם.

הנשי מגדיר מחדש

ננסי צ'ודורו (Chodorow) במאמרה 'מבנה המשפחה והאישיות הנקבית' מציינת כי "האישיות הנקבית מגדירה את עצמה לעומת אנשים אחרים ובחיבור אליהם במידה רבה יותר מהאישיות הזכרית". לתפיסתה, הבדל זה אחראי לתיאור המקובל של נשים כמי שעברו "אינדיבידואציה פחותה" לעומת גברים וכ"תלותיות" יותר מהם. עם זאת, בזכות הסוציאליזציה המושכת בנות "להיות מעורבות עם אחרים ומחוברות אליהם", הן גם "משתפות", "נטועות" ומכוונות יותר ל"הזנה ואחריות", זאת לעומת הבנים המכוונים חברתית "להכחיש מעורבות וחיבור כזה" ומנותבים יותר ל"הישגיות והסתמכות עצמית". צ'ודורוב הרחיבה את הרעיון הזה בספרה 'שעתוק האמהות': "שאלות של יחסים נוטות להיות מודחקות יותר [אצל גברים]. האישיות הזכרית נוטה להיות מוגדרת יותר במונחים של הכחשת היחס והחיבור, בעוד שהאישיות הנקבית נוטה לכלול במסגרת היחסים הגדרה מהותית של העצמי".

הרעיון שלפיו התכונות ה'נקביות' זוכות להערכה פחותה ונחשבות לתכונות המציינות שלב בשלוּת מפותח פחות, הן מבחינה פסיכולוגית והן מבחינה מוסרית, ניצב במוקד תיאוריית המוסר בהגותה של קרול גיליגן (Gilligan). בספרה 'בקול שונה' היא טוענת כי המודל הסטנדרטי של ההתפתחות הפסיכולוגית והמוסרית מסתמך על הגדרת העצמי במונחים קאנטיאניים של אוטונומיה ועצמאות.

"מילה של אדון האופל היא חוק". תמונה: 'הארי פוטר והנסיך חצוי הדם' באדיבות הוצאת ידיעות ספרים

אלא שפירוש הדבר התעלמות ואף זלזול בערכן של התכונות המוסריות החיוביות של יחסים, אחריות ואכפתיות. הרי העצמי המוסרי מתקיים לא רק באופן מופשט אלא במסגרת מערכות יחסים קונקרטיות ובמסגרת המחויבויות, האחריות, הקשרים וההתחייבויות הכרוכים במערכות יחסים אלה.התנהגות מוסרית המתעלמת מאחריות ומקשרים אלה, הסבורה כי האתיקה היא רק שורה של כללים מנותקים ומופשטים, כאילו בני האדם אינם אלא יצורים מבודדים ובעלי הגדרה עצמית החיים מחוץ למסגרת החיים החברתיים והיחסים והשאיפה לשמרם, מתגלה כערך מוסרי חסר מאוד ואף פגום.

עד קאנט

בעקבות גיליגן החלו תיאוריות פסיכולוגיות, מוסריות וחברתיות רבות למתוח ביקורת על ראיית העצמי והאתיקה במונחים קאנטיאניים צרופים או בלעדיים וביקשו להדגיש את חשיבותם של הקשרים בין בני אדם ושל החיים החברתיים.אמנם, הועלו שאלות בדבר המתודולוגיות של גיליגן, הגדרות המגדר שלה, בחירתה לתאר את בסיס המגדר כמו במבנים ביולוגיים או חברתיים.עם זאת, חלק לא מבוטל של האתיקה הפמיניסטית התפתח מתפיסות העצמי המתייחס לזולת ברוחה של גיליגן.

כנגד מפות של צמיחה פסיכולוגית ובשלוּת מוסרית הנמדדות על פי רמות האוטונומיה האינדיבידואלית ומכריעות בין תביעות אינדיבידואלית סותרות, נוצר מודל חלופי של צמיחה התפתחותית ומוסרית לא על בסיס הפרדה בלבד, אלא גם על בסיס חיבור; לא על בסיס זכויות בלבד אלא גם על בסיס אחריות. מודל יחסים זה תופס את העצמי כצומח מתוך מערכות יחסים ומבקש לקיימן.

שמירת מערכות היחסים הללו והטמעת מובנים ייחודיים של העצמי בתוכן מאפיינת בשלות אינדיבידואלית ומחויבות מוסרית. העצמיות מוגדרת כדבר המגיב לאחרים ואחראי לו ולא כהסתמכות עצמית אוטונומית, משל היתה החברה מורכבת מיחידות עצמאיות שהאתיקה שלהן כרוכה בהכרעה בין תביעות וזכויות מתחרות.

במידה מסוימת, מערכות יחסים אישיות ממשיכות להתקיים בלב לבה של האתיקה הפמיניסטית, אך מושגיה וערכיה הורחבו אל הספירה החברתית ואל הספירה הפוליטית.מתוך הדגש המיוחס באתיקה הפמיניסטית למחויבויות, מנסות תיאורטיקניות פמיניסטיות להגדיר מחדש את המחויבויות הללו ולהרחיבן מעבר לעצמי האישי הנתון במערכת יחסים אל מבנים קהילתיים ופוליטיים. מבנים כאלה מצריכים מחויבויות שאינן רק בין אישיות אלא גם אזרחיות.

הסקירה שכתבה סמנתה ברנן (Brennan) על 'מחקרים חדשים באתיקה פמיניסטית' מציגה את המגמות הללו באתיקה הפמיניסטית כמעבר מה"עצמי האטומיסטי של תורת המוסר המסורתית" אל "החלופה שמציעות הפמיניסטיות המתייחסת ליחסים בין בני אדם", שהפכה בתורה בסיס למה שהיא מכנה "העצמי הנטוע של עבודה קהילתנית חדשה בפילוסופיה הפוליטית".

האתיקה של הארי

המודלים ליחסים ולמחויבות שמציעה האתיקה הפמיניסטית תואמים היטב את האתיקה של הארי פוטר – שתיהן מבחינות בין מכלול תכונותיהם האינדיבידואליות של וולדמורט ושל האריובין העולמות החברתיים השונים שכל אחד מהם חי בו, או אף מייסד או מחולל אותו במובן מסוים, כשכל אחד מהם פועל כמנהיג וכמודל לחברה שלו.

"'אתה לא באמת חושב שניתֵן לך ללכת לבדך". תמונה: 'הארי פוטר ואבן החכמים', באדיבות הוצאת ידיעות ספרים

וולדמורט, מנקודת מבטה של האתיקה הפמיניסטית, מייצג דוגמה קיצונית של בידוד, של חשש מפני תלות הנתפסת כחולשה ושל סירוב לכל חיבור או קשר. מבחינתו, נתינת אמון יוצרת תמיד פגיעות בלתי נסבלת. כך למשל הוא חושב על הוריו של הארי לפני רציחתם: "כמה טיפשים הם, וכמה תמימים, לחשוב שהם מוגנים בזכות חבריהם, ושהם יכולים להניח בצד את כלי הנשק שלהם אפילו לרגעים ספורים…".

ואכן, שאלת האמון מופיעה כנושא באתיקה הפמיניסטית. גיליגן כותבת כי האמון, כצורה של התקשרות לזולת מוערכת רק כשלב הראשון במודל ההתפתחות על פי אריקסון, כשכל שלבי ההתקדמות הנוספים מציינים אינדיבידואציה ואוטונומיה. אנט באייר (Baier) מציינת כי האמון עצמו לא זכה לתשומת לב מספקת בתיאוריית המוסר המסורתית, המתמקדת במגעים חוזיים – הסדרים המניחים את קיומם של "יחסים צוננים, מרוחקים, בין זרים בוגרים חופשיים ושווים פחות או יותר", ולא את קיומו של אמון, שהוא המאפשר מלכתחילה את קיומה של מערכת יחסים, כמו בין פעוטות להוריהם ולאחרים במערכת יחסים לא שוויונית ותלותית וגם במערכות יחסים שוויוניות.

בניגוד לוולדמורט, הארי, משפחת וויזלי, מעגלי החברים וההתקשרויות הוולונטריות בספרי הסדרה מעוגנים באכפתיות אנושית ובאחריות. התנהגותם מלמדת על אתיקה של תמיכה הדדית, מאמץ משותף, מחויבות דו צדדית – של אמון, במונחי אנט באייר, של הזדקקות של איש לרעהו "שיעזור ליצור ולא רק להגן אלא גם לטפל בדברים החשובים ביותר בעינינו", אותם דברים שאיננו יכולים "ליצור או לקיים כשאנחנו לבדנו", לדוגמה התחשבות ב'טובת הכלל'.

דמויות בספר מציעות ומקבלות הגנה וכוח. נאמנויות אישיות הן הבסיס למבנים החברתיים המוצגים בספר כרצויים ובונים והמקבלים לאורך הסדרה ממד פוליטי: במיוחד צורות פוליטיות וולונטריות ודמוקרטיות כמו במסדר עוף החול, בצבאו של דמבלדור ובתנועות ההתנגדות המוצגות בכרך השביעי. אלה מוצבים לעומת רצונו הטוטליטרי של וולדמורט ("מילה של אדון האופל היא חוק", אומר סנייפ) וצעדי הפילוג, המעקב והטרור שהוא נוקט כדי לאכוף רצון זה. אלו הן חברות של מחויבות, המתנגדות ברוחן ובפעולתן לחברת העימות של 'אוכלי המוות'. האמון אינו נתפס בהן כחולשה אלא כחוזק, אפילו האמון המסתורי שנותן דמבלדור בסנייפ.

כוחה של חברות

החברוּת בין הרמיוני, רון והארי היא בסיס כוחו של הארי ולאורך הסדרה היא מגדירה מחדש מהי גבורה: לא כיבוש, שסמלו הוא שרביט הבכור, אלא ההגנה על החיים היקרים ועל מערכות יחסים חשובות, שסמלה הוא גלימת ההיעלמות. וכך, המושג vanquish ("לעזוב לתמיד") שבנבואה אינו מדבר על רצח אלא – כפי שמתברר בעימות הסופי והאחרון בין וולדמורט להארי – על פריקת נשק התקיפה, זו שכוחה ההרסני פונה דווקא נגד העצמי המנסה להשתמש בו.

"נאמנויות אישיות הן הבסיס למבנים החברתיים המוצגים בספר". תמונה: 'הארי פוטר ומסדר עוף החול', באדיבות הוצאת ידיעות ספרים

ואכן, באמצעות פריקת הנשק מקבל הארי לידיו לבסוף את שרביט הבכור, מעשה ומשמעות מוסרית שוולדמורט אינו מסוגל כלל לתפוס. ההורקרוקסים מושמדים לא בידי הארי לבדו, שמחסל רק את היומן, אלא בזכות מכלול הצעדים שעושים דמבלדור (הטבעת), רון (הקמע), הרמיוני (הספל) ונוויל (הנחשית), וגם קבוצת המורדים מהוגוורטס המסוגלים, כפי שטוען רון, לעזור לאתר את ההורקרוקס האחרון של העטרת.

הברית בין החברים באה שוב ושוב לידי ביטוי, מהכרך הראשון שבו רון והרמיוני אומרים להארי "נו, צא מזה, אתה לא באמת חושב שניתֵן לך ללכת לבדך?". כשהוא יוצא לבדו לחפש את אבן החכמים; באמצעות טורניר הקוסמים המשולש, כאשר הרמיוני – וכן סדריק, האגריד, סיריוס, דובי ואחרים – מייעצים להארי ועוזרים לו והופכים את הטורניר מתחרות לשיתוף פעולה. רון והרמיוני מתחייבים ללכוד הורקרקוסים ואומרים לו: "אנחנו נהיה שם, הארי… נלך איתך לכל מקום שתבחר ללכת". נוויל מדבר בשם הקבוצה הרחבה עוד יותר שכל חבריה רוצים לסייע במלחמה בוולדמורט: "אנחנו הצבא שלו, צבא דמבלדור. כולנו ביחד בעסק הזה".

המחויבויות האתיות בהארי פוטר אינן ממוגדרות באופן מפורש או בלעדי. עם זאת, עם התקדמות העלילה, מופיע המגדר הן בעלילה והן באופן סימבולי כמרכזם של ערכי ליבה. אימהות מופיעות יותר ויותר כגיבורות – אחת מהן היא מולי, שתפקידה כעקרת בית מסורתית הוא מבחינות רבות סטריאוטיפי, אלא שהוא גם מאפשר את ייצוגן של שלל המשימות שמהן מורכב הטיפול בבית ובמשפחה – משימות הנעדרות בדרך כלל מהראייה הספרותית, לא רק מזו החברתית והאתית.

כאן צצים גם גמדוני הבית כסמלי מגדר חזקים. אותם גמדוני בית – שכמעט שאי אפשר להבין אותם אחרת מאשר מייצגים שאלות גזעיות ומעמדיות – ודאי מזכירים גם את עקרות הבית, שאת עמלן האינסופי הם מבצעים בחסות האי-נראוּת שבה מסתתרות רוב עבודות הבית החומריות, הן באופן ציבורי והן באופן פרטי.

"אנחנו הצבא שלו, צבא דמבלדור. כולנו ביחד בעסק הזה". תמונה: 'הארי פוטר ואוצרות המוות', באדיבות הוצאת ידיעות ספרים

אבל מולי תצוץ כמובן בסוף, בקרב הגבורה נגד בלטריקס, כשדיבורה התינוקי והמלגלגמקבע אותה בתפקיד האנטי-אמא, עם ההתחייבות "את – לעולם – לא – תגעי – שוב – בילדים – שלנו!". תפקידה הגואל של נרקיסה נובע מאהבתה לבנה, הגורמת לה לבגוד בוולדמורט. ומעל לכול לילי, הבוחרת במוות כדי לגונן על הארי ומעניקה לו הגנה מתמשכת המצילה את חייו.

גבריות של מחויבות

הקוד המוסרי הזה אינו מתגלם רק בנשים. גם האגריד מצטייר בדמות אֵם ומציע להארי תה, חוגר סינר פרחוני, מנופף במטרייה-שרביט ומאכיל תינוקי מפלצות. גם ג'יימס מת כדי להגן על הארי ועל לילי. לופין מת כשהוא מנסה "להפוך את העולם למקום שבו [בנו] יוכל לחיות חיים מאושרים יותר".

פרד, סיריוס ורבים אחרים מוכנים למסור את נפשם ואף מתים, כפי שחיו את חייהם, כדי להגן זה על זה ולגאול זה את זה ואת עולמם המשותף. מרשימה במיוחד העובדה שהגבורה של הארי כשלעצמה נובעת מהגנה וממחויבות, ומסומלת באמצעות גלימת ההיעלמות – בניגוד לתשוקתו של וולדמורט אל שרביט הבכור.

הארי, שבקרב האחרון משתמש בלחשי הגנה ובלחש הפריקה מנשק, מציע גבורה המשכתבת את הקודים המסורתיים של אומץ הלב ומעצב מחדש את מושג ההנהגה – מעוז רוח להנהגה של ביטחון ואחריות, שמטרתה לא להשיג שליטה בזולת אלא להתחזק מתוך חיזוקם של אחרים.

פרופ' שירה וולוסקי היא מרצה בחוג לפילוסופיה והגות יהודית במרכז האקדמי שלם

כריכות הספרים באדיבות הוצאת 'ידיעות ספרים' ו'ספרי עליית הגג'

מתעניינים בלימודים בשלם? נשמח לדבר

רוצים ללמוד במחזור הבא של המרכז האקדמי שלם? מלאו טופס וניצור אתכם קשר לגבי היום מיון הקרוב.