מרכז הכתיבה מציג: טיפים קטנים שעושים שינוי גדול

1. תתחילו מהסוף

כתיבה אקדמית היא כמו חץ: יש לה כיוון. היא מנסה להוביל את הקורא מנקודת מוצא לנקודת יעד. כל פסקה היא צעד בדרך. לכן, כדאי לפעמים לנסות לחשוב "אחורה": מנקודת הסיום לנקודת ההתחלה. בדרך זו נסגל לעצמנו דפוס חשיבה ששואל: לאן אני רוצה להגיע? מה דרוש לי ולקורא כדי להגיע לשם? איך הפסקה הקודמת מציידת אותנו בידע הדרוש כדי להגיע לפסקה הנוכחית?

2. קִפצו למים

כתיבה היא גם תהליך של חשיבה. בניגוד למדעי הטבע, שבהם קודם גומרים לבצע את הניסויים ורק אחרי שיש תוצאות מתחילים לכתוב, במדעי הרוח חלק ניכר מהחשיבה עשוי להתרחש תוך כדי כתיבה. הסיבה: תוך כדי המאמץ לנסח דברים במילים, רעיונות מעורפלים מזדקקים ומתגבשים, קשרים נחשפים וקווי מחשבה צצים ומתבהרים בתוך הבלגן. אל תחכו שיהיה רעיון מוגמר: שבו והתחילו לכתוב כבר עכשיו.

3. החליפו מסכים בדפים

לפעמים כשהישיבה האינסופית וחסרת המעש מול המסך מתחילה לייאש, אפשר לנסות לחזור לדף ולעט הישנים והטובים. קודם כול – על דף אפשר לצייר חיצים, עיגולים, לשרבט תרשימים וענני אסוציאציות ולא רק להנפיק טקסט ליניארי ומאורגן. שנית – הכתיבה על דף נותנת אולי הרגשה פחות "מחייבת", ולכן פחות מלחיצה ויותר משוחררת. ולבסוף, גם עצם השינוי והחלפת התפאורה עשויים לשחרר קצת את המחשבות התקועות.

4. קודם לחשוב, אחר כך לקרוא

צריכים לנתח טקסט? התחילו מטקסט המקור, ללא קריאת המקורות המשניים המנתחים את טקסט המקור. קריאה משנית בשלב מוקדם מדי עלולה להגביל את המחשבה ("אני מסכימה עם…", "אני לא מסכימה עם…"), או במקרה הפחות טוב לשתק ממש ("אמרו הכול, אין לי שום דבר להוסיף"). כדאי לגבש קודם עמדה כלפי הטקסט, ורק אחר כך לבדוק מה כבר כתבו עליו.

5. למי אתם כותבים?

נסו לדמיין את הקורא. מה הוא יודע? מה צריך להסביר לו? מה מובן מאליו? מה חדש? עבודה בקורס, מאמר לכתב עת, דוקטורט או ספר בשלושה כרכים – לכל טקסט יש קהל יעד (אמיתי או מדומיין) שמשפיע על בחירות שונות שלנו במהלך הכתיבה.

6. עִזרו לקורא להתמצא

מילות קישור ("לכן", "אומנם", "אבל", "בדומה לכך", "לעומת זאת" ) הן תמרורים, סימני דרך שהטקסט מציע לקורא; הן שומרות עליו לבל ילך לאיבוד בסבך הטיעון.

ולסיום: כמה טיפים מתוך "פוליטיקה והשפה האנגלית" מאת ג'ורג' אורוול: [בשינויים קלים ובתוספת הערות]

• א. לעולם אל תשתמשו במטפורה, בדימוי או באיזו צורת דיבור אחרת שאתם רגילים לראות בדפוס. [בקיצור – לא להשתמש בקלישאות ובמליצות. ראשונים לעוף: "מפאת קוצר היריעה", "לעניות דעתי"]
• ב. לעולם אל תשמשו במילה ארוכה במקום שבו מילה קצרה תספיק ["ש" ולא "אשר", "הוא" ולא "הינו"]
• ג. אם אפשר להשמיט מילה, השמיטו אותה [מועמדת בולטת – "למעשה"]
• ד. לעולם אל תשתמשו בצורת הסביל במקום שבו אתם יכולים להשתמש בצורת הפעיל. [בגדול – להשתמש בצורת הסביל רק אם לא מצוין עושה הפעולה]
• ה. לעולם אל תשתמשו בצירוף מילים זר, במילה מדעית או במונח מקצועי אם אתם יכולים לחשוב על מקבילה בשפה יומיומית. [ולעולם, לעולם אל תשתמשו במילה או בביטוי שאינכם בטוחים לגמרי מה פירושם או איך כותבים אותם. בשעת הצורך – מומלץ להשתמש במילון]
• ו. הפרו כל אחד מהכללים האלה לפני שתאמרו משהו עילג לחלוטין.

בהצלחה רבה! צוות מרכז הכתיבה

תהילה מישור היא מנחת כתיבה במרכז הכתיבה של המרכז האקדמי שלם.