מי גילה את התת-מודע, איך הומצא האח הגדול, מהו אפקט ורתר ומהי טרגדיה אמתית? התשובות לכל השאלות הללו מצויות בספרים שעוד לא קראתם. טעימה מחמישה ספרי מופת ששינו משהו בעולם
יש ספרים שהפכו להרבה יותר מסיפור. הם פרצו דרך, הם הציפו סוגיות כלל אנושיות ונותרו רלוונטיים גם עשרות, מאות ולעתים אלפי שנים לאחר כתיבתם. בקיצור: הם הפכו לספרי מופת.
בסקר ספרים שערכנו לאחרונה נבדקה מידת ההיכרות של הציבור הישראלי עם 25 ספרי מופת כאלה מתוך רשימה גדולה בהרבה של ספרים חשובים לא פחות. הממצאים הראו, אם להתבטא בעדינות, שיש לנו במה להשתפר. וחבל, כי מדובר בספרים מרתקים שפשוט חובה להכיר. הכנו לכם רשימה קצרה של חמישה ספרי מופת מעניינים, החשובים כדי להבין חלקים נרחבים מהתרבות שלנו.
עולם דיסטופי המפוקח 24 שעות ביממה על ידי 'האח הגדול'. מצלמות אבטחה.
כאשר שיחתכם מוקלטת "לצורך שיפור איכות השירות", כשתוכנת הניווט שוב ניחשה מראש לאן תרצו לנסוע הבוקר או כשאתם מנדבים את החיים הפרטיים שלכם לפייסבוק, המשמעות היא שג'ורג' אורוול שוב צדק.
1984 הוא רומן דיסטופי, כלומר, מתאר מציאות שלילית מן היסוד. הרומן, שנכתב ב-1948, מתרחש בשנות ה-80 של המאה ה-20 בלונדון האפרורית, תחת שלטון טוטליטרי שלוקח את המציאות אל הקצה. האוכל דוחה, הבגדים הם מדים ממוספרים, המחשבות מפוקחות בידי משטרת מחשבות, אזרחים עוברים עינויים, נשלחים למחנות ריכוז או נעלמים. ברחוב יש מלחמה. לא ברור מי נגד מי. אי אפשר לסמוך על אף אחד. הדבר היחיד שברור הוא הייאוש.
העולם המדכא הזה מפוקח 24 שעות ביממה על ידי ישות שלטונית המכונה 'האח גדול'. העיר מרושתת מיקרופונים ומצלמות, וכדי שלא תשכחו זאת אף לא לרגע, בכל מקום פזורים שלטים המבשרים 'האח הגדול צופה'. הכל צפוי – והרשות אינה נתונה.
הספר נחשב ליצירת מופת שחזתה את העתיד, כמעט. יש אף המייחסים לספר תפקיד שמעבר לספרות גרידא: מחסום ספרותי שהאנושות הציבה בפני פולשנות יתר של השלטון. לפי סקר הספרים שערכנו, 43% מהישראלים לא שמעו על ספר המופת שהוליד את אחת מתכניות המציאות הנצפות ביותר בישראל. האם תהיו מאותם 43%?
נועדה להתנגד. אנטיגונה ואדיפוס בציורו של שארל ז'אלאבר, 1842. המוזיאון לאמנות במרסיי
נתחיל מהסוף: אנטיגונה תולה את עצמה. נו, טוב, כשאנחנו עוסקים ביצירה שנחשבת על ידי רבים לטרגדיה היוונית המושלמת, אין זה כל כך מפתיע. אנטיגונה היא דמות מהמיתולוגיה היוונית שעליה התבסס מחזהו של סופוקלס שנכתב אי שם במאה החמישית לפני הספירה.
לא נקלקל את העלילה עצמה, אך כמעט כמו בכל טרגדיה – הגיבור עומד בפני מוות שלא ברור אם ראוי לו מלכתחילה, כמעט ניצל, אך הצלתו מתפספסת ברגע האחרון. בכך מדגישה הטרגדיה את משקלו של הגורל בחייו של אדם.
אנטיגונה נמצאה בסקר ספרי המופת שלנו כאחת היצירות המוכרות ביותר לציבור הישראלי, כנראה משום שהיא נלמדת במערכת החינוך. למעשה, את היצירה לומדים לא רק בבתי ספר אלא גם באוניברסיטה: המשמעות המילולית של 'אנטיגונה' ביוונית היא "זו שנועדה להתנגד" ומשום כך היא מהווה בסיס לדיונים סוערים במגוון מחלקות.
המחזה, שהוכתר על ידי הפילוסוף הגרמני הגל כ"יצירת האמנות המושלמת ביותר", זכה לעיבודים רבים ותורגם לעברית בשישה תרגומים שונים.
פילוסוף אקזיסטנציאליסט שהשפיע על התפכחות האנושות. אלבר קאמי, 1957. תמונה: Robert Edwards, wikicommons. CC BY-SA 3.0
אדם מובא לבית המשפט על רצח אך מוצא להורג מסיבה אחרת לגמרי ומאוד מפתיעה: הוא לא בכה בהלוויית אמו. נשמע מוזר, מטריד וחסר היגיון? זה בדיוק מה שאלבר קאמי רצה.
אלבר קאמי היה פילוסוף אקזיסטנציאליסט שהשפיע על התפכחות האנושות לאחר מלחמת העולם השנייה. 'הזר' עוסק בנושאים כמו האדם מול החברה, חוויות הזרוּת שבבסיס קיומנו והאבסורד בחיים שהמשמעות שלהם רגעית ובת חלוף.
באופן מוזר, קל לחבב את מרסו דווקא בגלל האותנטיות שלו. הוא רוצח בדם קר ובלי סיבה, הוא לא בוכה בהלוויית אִמו, הוא מסרב לומר לאשה שאוהבת אותו שהוא אוהב אותה בחזרה – ובכל זאת, כמעט בלתי אפשרי לשנוא אותו. קאמי, בכוח ספרותי עצום, מצליח לגרום לנו דבר פשוט ונורא: להזדהות.
במשך קריאת הספר אנו שואלים את עצמנו: אבל למה הוא רצח? איך אפשר להתנהג ככה? לא יכול להיות שזה קרה באמת – אלו בדיוק השאלות שאנו שואלים את עצמנו לגבי המלחמה שבצלהּ נכתב הספר, הגורמת לנו להרגיש זרים בעולמנו.
"הספר גרם לצעירים בורגנים בגרמניה המהוגנת להיסחף אחר דמותו המיוסרת של ורתר, ולעיתים אף לשים קץ לחייהם"
ורתר מתאהב ממבט ראשון בלוטה, המאורסת לאחר. בלי שהוא ממש מכיר אותה, ואולי דווקא בשל כך, הוא נשרף בייסורי האהבה, עד שהוא שואל מהגבר שלו היא מאורסת אקדח – ויורה בעצמו.
נשמע כמו טרגדיה קלאסית? אכן. אז מה היא אפוא הסיבה לכך שהספר גרם לצעירים בורגנים בגרמניה המהוגנת להיסחף אחר דמותו המיוסרת של ורתר, ולעיתים אף לשים קץ לחייהם בעקבות הספר, תופעה שנקראת מאז 'אפקט ורתר'? וממה הכנסייה חששה כל כך עד שהחרימה את הספר כשיצא בסערה לאור?
הרומן, המבוסס בחלקו על חייו של מחברו, איננו עוד ספר על אהבה נכזבת, אלא בייסוריו של הגיבור. הספר הוא הצצה למנגנון נבכי הנפש האנושית שבה לעולם הסבל מעורב בעונג. יוהאן וולפגנג פון גתה נחשב לאחד מסמלי המופת של תרבות גרמניה במאה ה-19 ולסופר מבריק. הספרון על ייסוריו של וורתר הצעיר, אמנם מונה רק 155 עמודים, אך הוא שינה את התפיסה התרבותית והאמנותית לפחות למאה וחמישים השנים שבאו אחריו. הוא תרם למעבר של התרבות מחשיבה קולקטיבית רציונלית לחשיבה רומנטית אינדיבידואליסטית, ואף הוסיף את ממד הרגש לכתיבה.
הקריאה ב'ורתר הצעיר' היא שילוב של עונג צרוף וייסורים, ובכך הוא לא מאוד שונה מחווייתו של ורתר עצמו. אך האמינו לנו: העונג שבקריאה שווה את ייסורי הנפש.
החלום כאמצעי לביטוי מחשבות כמוסות. ציורו של פרנסיסקו דה גויה, "תרדמת התבונה מולידה מפלצות", 1797-1798.
הספר ששינה את פניה של המאה ה-20 באופן כל כך עמוק היה… טיוטה. הפסיכואנליטיקן זיגמונד פרויד חווה, בעקבות אבל על מות אביו, תהליך גילוי שבו הוא חושף בפנינו את לבטיו, אכזבותיו הצלחותיו ורגשותיו. רשימותיו, שלא נכתבו מלכתחילה כיצירה אחת, הפכו לספר פורץ דרך שבו באמצעות מאה ושמונים חלומות צבעוניים שלו ושל מטופליו אנו יוצאים למסע הגילוי הגדול בתולדות האנושות: החלומות כדרך אל הלא-מודע.
פרויד היה הראשון שהבין שפועלים בנו כוחות לא מודעים הרוחשים מתחת לפני השטח ומפעילים אותנו לא פחות מהחשיבה המודעת שלנו. ב'פשר החלומות' גילה פרויד אמצעי לביטוי משאלות כמוסות, דחפים אלימים ומסרים מיניים שעוברים קידוד והצפנה על מנת שנוכל לשאת אותם. פרויד גם הבין שברגע שננסה להבין את החלומות שלנו דרך העדשה המתאימה איכות החיים שלנו תשתפר.
היום כבר אפשר לומר על הספר שהתפרסם בשנת 1900 – כשפרויד רק בן 40 – שהחלום שאותו ביטא בספר, שתהיה זו "המאה של החלומות", התגשם.
ספרי מופת מעניינים אתכם? קריאה מעמיקה בהם היא חלק משמעותי בתכנית הלימודים שלנו לקראת תואר ראשון בלימודים הומניסטיים.
רוצים ללמוד במחזור הבא של המרכז האקדמי שלם? מלאו טופס וניצור אתכם קשר לגבי היום מיון הקרוב.
