
יומן מסע: מיכאל שוורץ מפתח תוכניות חינוכיות ליהודי התפוצות
תוכניות המיועדות ליהודים צעירים מהתפוצות שוטפות את הארץ בעשרות אלפי משתתפים מרחבי העולם מדי שנה. מיכאל שוורץ עובד בפרויקט "מסע" – הפרויקט המוביל את התוכניות ארוכות הטווח בישראל – וחבר בצוות שמפתח את התוכנית החינוכית. "זו עבודה שמובילה תהליכים חינוכיים משמעותיים", הוא אומר
התרגלנו לראות מדי קיץ קבוצות תיירים אמריקנים מסתובבות ברחבי ירושלים, בתל אביב, בצפון ובנגב – אלה הם משתתפי התוכניות השונות עבור יהודים צעירים מרחבי העולם, שאחת המובילות בהן היא פרויקט "מסע" של הסוכנות היהודית ומשרד ראש הממשלה. מיכאל שוורץ, בוגר המרכז האקדמי שלם, עובד ביחידה לפיתוח חינוכי של הפרויקט ואחראי על יצירת תכנים למסע המשמעותי שעוברים המשתתפים.
"אני חש סיפוק גדול מכך שאני לוקח חלק בבנייה של אסטרטגיות שמשפיעות על קהל גדול כל כך", אומר מיכאל. "אני רוכש כלים ודרכי חשיבה בתחום החינוך למבוגרים מהמנהל שלי, מהקולגות שלי ומכלל האנשים מעוררי ההשראה שאני בא איתם במגע במסגרת העבודה".
"העבודה מזמנת לי יומיום מאוד מגוון"
פרויקט "מסע" הוקם בשנת 2004, והוא הפרויקט המוביל בתחום התוכניות ארוכות הטווח של צעירי העולם היהודי בישראל. במסגרת הפרויקט מגיעים כ-12,000 יהודי תפוצות בשנה לישראל. כאן הם משתתפים בתוכניות שאורכות כחצי שנה עד שנה. הפרויקט מגייס משתתפים מ-60 מדינות, מעניק מלגות למשתתפים ומוציא לפועל יותר מ-250 תוכניות חינוכיות בתחומים שונים.
משתתפי הפרויקט משתלבים כמעט בכל מקום בארץ: הם מלמדים אנגלית בפריפריה, לוקחים חלק בתוכניות פיתוח קריירה, מתנדבים במגזר השלישי, לומדים יהדות ורוכשים כישורי מנהיגות. כל התוכניות האלה דורשות פיתוח חינוכי מעמיק, ומיכאל הוא חלק מן הצוות המפתח.
מיכאל, מה תפקידך?
"אני אחראי על מחקר, פיתוח, עיצוב והטמעה של התערבויות חינוכיות משמעותיות עבור משתתפי התוכניות השונות. אנחנו לוקחים בחשבון את מאפייני המשתתפים ואת הרקע התרבותי שלהם, ונדרשים לעשות מחקר אקדמי וחינוכי על הנושא הנבחר כדי להעביר להם את התוכן בצורה הטובה והמתאימה ביותר".
מה זה אומר בפועל? איך נראה היומיום שלך?
"העבודה מזמנת לי יומיום מאוד מגוון. אני נדרש, למשל, לעצב סמינרים המתקיימים בשבתות ועוסקים בשאלות סביב זהות והעם היהודי, ומשמעות הציונות במאה ה-21. סמינרים אחרים נוגעים באתגרים גיאו-פוליטיים ובסכסוך הישראלי–פלסטיני.
"נוסף על כך אני עובד על בניית אתר עם משאבים וחומרים חינוכיים לצוותי התוכניות השונות, בניית אירועי שיא למשתתפים בימים לאומיים בשיתוף עם מוסדות גדולים ומוכרים כמו 'יד ושם' ו'בית התפוצות', ובניית יחידות תוכן בנושאים מגוונים ומורכבים. מדובר בעבודה שוטפת ומאתגרת כל הזמן".
אתה חש סיפוק מהעבודה שלך?
"בהחלט. אני חש סיפוק גדול מאוד, גם מכך שנתנו לי הזדמנות לאייש ולהוביל משרה כל כך משמעותית, וגם מהעבודה עצמה שרואה ממעוף הציפור את התוכניות השונות ומובילה מהלכים ותהליכים חינוכיים גדולים".
זה משהו שאתה חושב להמשיך ולעשות גם "כשתהיה גדול"?
"התחלתי את התפקיד רק לפני חצי שנה", מחייך מיכאל. "'מסע' הוא עולם מלא ועשיר ואני מגיע עם המון ענווה ורעב ללמוד את כל מה שיש למקום המדהים הזה להציע. המכנה המשותף של העשייה ב'מסע' ומה שמעניין אותי כתשוקה לעשות בעתיד הוא המפגש החינוכי בין קבוצות שלרוב לא נפגשות זו עם זו – במקרה הזה מדובר במפגש של יהודים מקהילות יהודיות שונות ברחבי העולם, אבל גם המפגש בין ישראלים ופלסטינים או מפגש בין דתיים וחילונים מעניין אותי. אני מאמין שארצה להתפתח בתחום המפגשים החינוכיים הללו ולהעמיק את היכולות שלי בארגון תוכניות מסוג זה".
"החיבור שלי לשלם נוצר באופן כמעט קוסמי"
למרכז האקדמי שלם הגיע מיכאל לאחר שעבר ממסגרת עשייה למסגרת עשייה. הוא הדריך בצופים, יצא לשנת שירות, עבר שירות צבאי שבו פיקד על קורסים והדריך בתוכניות חינוכיות שונות ומגוונות, לקהל ישראלי ולקהל בינלאומי. "באיזשהו מקום אני מרגיש שעשיתי את כל אלו 'על אוטומט'", הוא אומר, "מבלי לעצור ולחשוף את עצמי לעולם טקסטואלי עשיר שיכול להוות תמיכה ו'פיגום רעיוני' להמשך העשייה שלי".
את המפגש עם שלם הוא מתאר כאירוע קוסמי שנולד משילוב של בשלות לקבל ידע מסוג חדש ויכולת להעמיק, יחד עם סקרנות בריאה. "בשלם נחשפתי לתכנים שלא נפגשתי איתם בעבר, טקסטים מההגות הציונית, ההגות המוסלמית, מעולם הפילוסופיה המערבית מתקופות שונות ועוד".
עולם התוכן הזה משרת אותך ביומיום, או שהוא נשאר בגדר תיאוריה?
"זה לגמרי לא משהו תיאורטי. בעבודה שלי אני מתמודד עם מטלות מורכבות כמו בניית סמינרים לקהל לא ישראלי ומבוגר שכולל בני 18 עד 30. אני יודע איך לגשת להעברת נושאים מורכבים, מסועפים ונפיצים כמו ציונות, זהות, יחסי ישראל והקהילות היהודיות ברחבי העולם והסכסוך הישראלי–פלסטיני. הלמידה בשלם גם השאירה אותי עם רעב גדול להמשיך ללמוד וגם נתנה לי כלים מחקריים ורעיוניים לאן לגשת כדי למצוא את המידע שאני זקוק לו".
רגע, איך בעצם הגעת ללמוד דווקא במרכז האקדמי שלם?
"ההגעה ל'שלם' היא יד המקרה וסיפור רנדומלי לחלוטין: כשנה לפני הלימודים עבדתי בחברה ללימוד לפסיכומטרי והייתי אחראי על דוכן באחד מכנסי המשתחררים בגני התערוכה. ביום האחרון של הכנס ראיתי דוכן שמתנוססת עליו אמרה בערבית והדבר סקרן אותי מאוד. הגעתי לדוכן, לקחתי עלון, נתתי את השם שלי כדי שיחזירו אליי – בלי שום רצון ללכת למוסד שלא היה ממש מוכר אז – והמשכתי הלאה".
חשבת ללמוד במוסד מוכר יותר?
"כן, רציתי בהחלט ללמוד במוסד ותיק ולא במקום חדש וניסיוני. אחרי כל שלב שעברתי בתהליך הקבלה תכננתי להתקשר ולומר שאני לא מעוניין להמשיך, אבל מצאתי את עצמי נשאב למקום כמו אל מגנט. התרשמתי מאוד מהיום הפתוח, מההיצע האקדמי, מהאופן שבו מלמדים פה, מהקמפוס הנעים, מהנועם – אבל ממש לא רציתי להימשך לזה. ההודעה על הקבלה הסופית תפסה אותי בהודו, ולמשך כמה ימים התלבטתי מאוד, עד שבסוף החלטתי להיכנע למשיכה החזקה והלא מוסברת הזו ונרשמתי ללימודים. ומזל שנכנעתי".
למה מזל?

הסטודנטים בשלם יוצאים אל השטח ולומדים את מזרח ירושלים באופן פיזי.
"משום שהלימודים בשלם הקנו לי כל כך הרבה. דיברתי על הכלים המחקריים שחידדתי, אבל יתרון אפילו גדול יותר הוא החומר האנושי שהחוויה ה'שלמית' הפגישה אותי איתו. רכשתי חברים אמיתיים, ולצד הומור משוגע ושנון, שטויות שעשינו, מסיבות משובחות וכולי, הצלחנו להתארגן כקהילה מעוררת השראה שאפשר היה להחליף בה ידע ושידעה להכיל ולהחזיק מורכבות ושונות פוליטית וחברתית.
"לצד זאת חוויתי מפגש איכותי ובגובה העיניים עם מרצים מהשורה הראשונה, שרבים מהם הצליחו להפוך את הכיתה למעבדה אמיתית לחילופי רעיונות, ולהעלות יחד עם הסטודנטים אוצרות אדירים מטקסטים שספק אם הייתי נחשף אליהם שלא במסגרת שלם".
הבטחה אמיתית בתחום החינוך
מה לגבי עשייה חברתית? הלימודים התיאורטיים לא ניתקו אותך מעולם המעשה?
"להפך. המרכז האקדמי שלם היה מעין מגרש משחקים שחשף אותי ליוזמות ואפשר לי להוביל יוזמות חדשות שבמידה רבה הובילו אותי למקום שבו אני נמצא היום מבחינה מקצועית".
כדוגמאות מיכאל מונה סדרת מפגשים העוסקים בסוגיות חברתיות ופוליטיות במזרח ירושלים עבור קבוצת סטודנטים, שתכנן והוציא לפועל, ואת ההשתתפות במשלחת ישראלית לפגישה עם הקהילה היהודית בסן פרנסיסקו, שבה הוא מסמן את נקודת המפנה שהובילה אותו לעשייה בתחום החינוך היהודי.
כשאנו מסיימים את השיחה, אני יוצאת בתחושה שאין ספק כי עוד נשמע רבות על העשייה החינוכית של מיכאל, שהערכים והכישרונות שלו בולטים לעין ומסמנים אותו כהבטחה אמיתית בתחום החינוך וההדרכה.