הדבר המפתיע ביותר עבור סגן שר החוץ של איחוד האמירויות הערביות, עומאר גובאש, בשיח עם תלמידי המרכז האקדמי שלם שהתקיים בשנת 2020, באמצע מגפת הקורונה, לא היה הרעיונות המבריקים שלהם לשיתופי פעולה בין המדינות – רעיונות שהועלו במסגרת מטלה בקורס על מדינות המפרץ; זה גם לא היה הידע המקיף שהפגינו הסטודנטים על התרבות, הדמוגרפיה והכלכלה של איחוד האמירויות – נושאים שנלמדו גם הם במסגרת הקורס מה שהפתיע את סגן השר יותר מכל היה הרגע שבו הסטודנטית הראשונה, שרה גוגנהיים (מחזור 21'), הודתה לו על השתתפותו – בערבית שוטפת.
עבור סטודנטים בתכנית ללימודי המזרח התיכון והאסלאם, היה מדובר בסך הכל בחלק מהקורס. הדגש של התכנית על רכישת שפה הפך אותה לאפשרות המועדפת על יותר ויותר מועמדים ללימודים, כולל יוצאי יחידות עלית מודיעיניות, ומעניק לסטודנטים את הביטחון לשוחח עם דוברי ערבית בישראל ובאזור כולו.
ועדיין, לא הרבה סטודנטים מצפים לבחון את הערבית שלהם בשיחה עם דיפלומט אמירתי בכיר.
"כשביקשתי מהתלמידים בקורס שלי לכתוב נייר עמדה היפותטי למשרד החוץ הישראלי או האמירתי בנושא הזדמנויות לשיתופי פעולה בין שתי המדינות, לא העליתי על דעתי שרק כמה שבועות לאחר מכן ייחתמו הסכמי אברהם", מסביר רוברט סילברמן, כיום מרצה במרכז האקדמי שלם ובעבר נשיא התאחדות שירות החוץ האמריקאי. סילברמן ארגן את המפגש הוירטואלי בין הסטודנטים, סגן השר גובאש ואליאב בנימין, ראש חטיבת המזרח התיכון במשרד החוץ הישראלי ואחד מאנשי המפתח שסייעו בהקמת השגרירות הישראלית באבו דאבי. בנימין הסביר מדוע בחר להשתתף במפגש: "ידעתי שהיינו חייבים לנצל את ההזדמנות הזו. גם מכיוון שמפגש משמעותי בין אנשים משתי המדינות הוא מה שיגרום להסכמי אברהם לקרום עור וגידים, וגם כדי להראות איך הרעיונות הכי חדשניים ואפקטיביים לשיתופי פעולה יכולים להגיע מאנשים שחונכו לחשיבה אינטר-דיסציפלינרית ולהתבוננות בתמונה הגדולה. אנשים כמו הסטודנטים במרכז האקדמי שלם".
בין המשתתפים במפגש שארך כשעה, היו ארבעה מתוך תשעת הסטודנטים שהגישו ניירות עמדה שכולם "הדהימו אותו ביצירתיות שלהם", סילברמן מסביר. לצידם השתתפו אודליה יצקן, סמנכ"ל חוץ ובוגרים של שלם, וד"ר מרטין קרמר, ראש התכנית ללימודי המזרח התיכון והאסלאם. ד"ר קרמר מספר שקרא מאמר של גובאש עצמו, שבו הוא הסביר שלאחר שההתרגשות הראשונית מחתימת הסכמי אברהם שככה, נותרה הרבה עבודה קשה לשני הצדדים. "הסטודנטים חשבו על דרכים לבצע את אותה עבודה קשה. כשאתה שומע את הרעיונות שלהם, אתה יכול לראות את עתיד השלום בין המדינות שלנו", אמר.
גוגנהיים פתחה בהצגת הצעתה לתכנית משותפת של המדינות לחקר הירח, במסגרת תכנית "ארטמיס" של נאס"א, ששואפת ליצור מסגרת בת-קיימא של חקר הירח בעשור הקרוב. היא התייחסה לניסיון הישראלי בהנחתת החללית "בראשית" על הירח, ולחללית האמירתית "ראשיד" שצפויה לצאת אל הירח בשנת 2024. היא הסבירה שתכנית חלל משותפת יכולה להניב פירות גם על כדור הארץ. "שיתוף הפעולה בין הקהיליות המדעיות של המדינות שלנו בנושא חקר החלל, יוכל להוביל למיזמי מדע וטכנולוגיה משותפים שיוקדשו גם למטרות אחרות", הסבירה גוגנהיים. היא טענה בנוסף שהעובדה שנשים מהוות 40 אחוזים מצוות חקר החלל ו-80 אחוזים מצוות הלוויין האמירתיים, יכולה להשפיע לחיוב גם על ישראל. "אנחנו בישראל תמיד מחפשים דרכים לעודד נשים להיכנס למקצועות המדע והטכנולוגיה. איחוד האמירויות עושה משהו נכון בתחום הזה, ויש לנו מה ללמוד ממנה."
הבא להציג את הצעתו היה יובל אדלר (מחזור 21'), שאמר בחיוך שהרעיון שלו מכוון גבוה כמעט כמו עד הירח: פרויקט תיירות אקולוגית ישראלי-אמירתי-סעודי במפרץ עקבה. פרויקט "ניאום" שימש כהשראה ובסיס לרעיון, שלפיו יוקם בצפון-מערב סעודיה יעד תיירותי חוצה גבולות, שיתבסס על מקורות אנרגיה מתחדשת ויציע תיירות ימית ומדברית באוריינטציה אקולוגית. במסגרת הפרויקט יוצעו לתיירים פעילויות צלילה, שיט, טרקים, טיולי ג'יפים ולינה מסורתית. הפרויקט יחשוף ויתעל לראשונה את שונית האלמוגים הייחודית והנופים הבתוליים של אזור זה בסעודיה, וישתמש בטכנולוגיות אנרגיה מתחדשת של שלושת המדינות וביכולות השימור הימי הישראליות. "כשסעודיה תהיה מוכנה לחתום על הסכם עם ישראל, הרעיון הזה יהיה שם ויחכה", אמר אדלר בחיוך.
יעל בן שמעון(מחזור 22'), הציעה להקים אזור תעשייה משותף לישראל והאמירויות, שימוקם באמירויות ושתוצריו ייוצאו לארה"ב ללא מס. הרעיון מתבסס על הצלחת הסכמי QIZ בין ישראל, ארה"ב, מצרים וירדן, שעושים שימוש בהסכם הסחר החופשי של ישראל וארה"ב. בן שמעון הסבירה שמוצרי ההייטק שייוצרו במסגרת הפרויקט יפיקו תועלת הן מהתובנות הישראליות בתחום, והן מהערך המוסף של הייצור האמירתי. ההסכמים שמציעה בן שמעון ייצרו גם נקודות חיבור בין מגזרי ההייטק והעסקים של שתי המדינות, ועשויים אפילו לדרבן שיתופי פעולה בין התעשיות הטכנולוגיות.
לסיכום, בוגר שלם אבי לוי-סטיבנסון (מחזור20') מינף את אהבתו לקולינריה, וגיבש הצעה לדוכן של מטבח פיוז'ן אמירתי-ישראלי, שיוקם בתערוכה "World Expo 2021" בדובאי. לוי-סטיבנסון מספר שהעניין שלו במטבח של מדינות המפרץ התעורר לראשונה במהלך אחד מסגרי הקורונה, כשהתחיל לעקוב באינסטגרם אחרי שף בחרייני פופולרי. לוי-סטיבנסון הבין ששני המטבחים מושפעים לא רק משורשים תרבותיים עמוקים, אלא גם מתרבויות רבות של מהגרים, שהיום מכנים "בית" הן את מדינת היעד והן את מדינת המוצא. לוי-סטיבנסון ציין שאפילו השף הישראלי המפורסם מאיר אדוני מתכנן לפתוח מספר מסעדות בדובאי, ועודד את גובאש ובנימין להשקיע בפרויקטים כגון אלה, שייצרו תחושת מוכרוּת והזדהות בין שני העמים "בדלת האחורית". הנושא עורר את גובאש לשתף זכרון ילדות על חיפושיו שלו אחר "אוכל לאומי" אמירתי, והוא אמר ללוי-סטיבנסון שאין צורך לשכנע אותו; דוכן האוכל המשותף זוכה לתמיכתו המלאה.
בסיום המפגש גובאש הודה לסטודנטים על היוזמה שלהם, והעניק להם פידבק חיובי מהסוג שהיו יכולים רק לחלום עליו: "לא חשבתי שבימי חיי יהיה שלום בין איחוד האמירויות וישראל. אבל עכשיו כשהשלום כאן, ואני מקשיב לכם, אני תוהה למה לא עשינו זאת קודם. בהחלט הייתי שמח אם זה היה קורה".
רוצים ללמוד במחזור הבא של המרכז האקדמי שלם? מלאו טופס וניצור אתכם קשר לגבי היום מיון הקרוב.
