"עכשיו תורנו" – הגיע הזמן לתור הזהב של יהדות ארצות האסלאם

כנס שלם ה-5 למדיניות וחברה עסק בנושא נפיץ בחברה הישראלית – הבשורה של יהדות ארצות האסלאם. למה בחרו הסטודנטים דווקא בנושא הזה לכנס, ואיך יודעים שהוא הצליח מעל ומעבר למשוער?

6 ביוני 2019  |  מאת: המערכת

עוד לפני שנאמרה מילה היה ניתן לחוש את ההתרגשות, את הגאווה, את התחושה שמאות אנשים שותפים לרגע משמעותי. זה היה כנס שלם השנתי למדיניות וחברה, החמישי במספר, אבל הנושא שנבחר היה ראשוני: "הבשורה של יהדות ארצות האסלאם".

ד"ר מאיר בוזגלו: פילוסוף ישראלי

"הכנס הזה, עצם העובדה שהוא בישראל ובירושלים, יש בו ערך והתאמה בין התוכן למקום", אמר ד"ר מאיר בוזגלו, הדובר הראשון בכנס. כדי להסביר למה הדברים שאמר ד"ר בוזגלו פגעו בדיוק בנקודה, צריך להיזכר ב-71 שנותיהם של האקדמיה, התרבות, הפוליטיקה ושל כל תחומי החיים במדינת ישראל, ולשאול מה היה מקומם של הרעיונות שהגיעו מארצות האסלאם.

התשובה עצובה, וההקשבה לבאי הכנס ולמרצים שלו גילתה את האמת המטרידה: החברה הישראלית ידעה לקבל את יהודי ארצות האסלאם, אבל דחקה לצד את התרבות שלהם, את האמונות, את האומנות, את הרעיונות ואת ההיסטוריה שלהם. חלק מהדוברים אפילו הזכירו את הביטויים "ביטול" ו"מחיקה".

וזו הסיבה שעצם קיומו של הכנס נתן תחושה של בשורה ותקווה לשינוי.

חסרות לנו דמויות בקאנון הישראלי

"ארון הספרים של יהדות ארצות האסלאם מעניק פתרונות שטובים גם לשאלות יסוד בחברה הישראלית שמעסיקות אותנו כיום", אמר ד"ר בוזגלו. "הם הכירו את החיים כאן, הם הכירו את הערבים והם גם עסקו בנושא הגיור". הוא זכה להנהון של הסכמה מהנוכחים כשהצהיר שהדרך של היהדות הזו רלוונטית ביותר גם כיום "כי היא לא בונה ישראלי חדש, אלא מאפשרת לכולם להיות שותפים ב'יחד' יהודי".

לדבריו, הבסיס לדרך הזו היא ה"מסורתיות": בניגוד ליהודים יוצאי ארצות אירופה, שנוטים לקיים חלוקה ברורה ודיכוטומית בין דתיים לחילונים, בקרב יהדות ארצות האסלאם גם כאשר אדם בוחר שלא לקיים מצוות באופן מלא, ההזדהות היהודית והנאמנות הקהילתית נשמרות. לדברי ד"ר דוד ביטון, "ההסבר לכך נעוץ בבחירה רבנית מודעת שיודעת להכיר במציאות, להכיל ולהתגמש". בראשם של הנוכחים עברה המחשבה מה יכול היה לקרות אילו הייתה קמה רבנות מסורתית בחברה הישראלית.

אביה סנדק, שירה מזרחי, תומר סויססא ואליה ביטון הם סטודנטים במרכז האקדמי שלם שניהלו את הכנס והפיקו אותו השנה.

יהדות ארצות האסלאם

הסטודנטים מנהלים את הכנס ביד רמה

מה הביא אתכם לבחור בנושא הכל כך נפיץ הזה?

"זה נוגע לכולנו", אביה עונה, "קודם כול בביוגרפיה שלנו. כולנו בוגרי מערכת החינוך, ותכף גם בוגרי האקדמיה, ולמרות זאת הרגשנו שבקאנון הישראלי חסר קולות מסוימים. בכנס הזה רצינו לתת להם מקום ולהציף את הנושא".

ולא חששתם שיראו בזה התרסה נגד הממסד?

"חשבנו הרבה על השאלה מה אנחנו רוצים לעשות, אם להתעסק בדיכוי ובאפליה או בתיקון, בבשורה. אני חושבת שהצלחנו והגענו לנושא מתוך התמקדות בתרבות ולא בדיכוי", אומרת שירה. ואביה מוסיפה: "השאלה שהעסיקה אותנו היא פחות ספירת ראשים וייצוג, עניין אותנו התוכן. אפשר לומר שאולי אין מספיק סטודנטים יוצאי עדות המזרח באקדמיה, אבל השאלה המעניינת באמת היא כשהם מגיעים, את מי הם פוגשים? את מי הם לומדים? זו הסיבה שהפוקוס שלנו הוא בתחום ההבטחה: מה יש לתרבות הזו להציע".

חברתן ליוזמה, אליה, מונה את שלוש ההצדקות האפשריות לעסוק דווקא בתרבות הזו: "הראשונה יכולה להיות אפליה מתקנת לקיפוח שהיה כאן, השנייה מדברת על חלוקה שוויונית שמאפשרת לכל ילד שיושב בכיתה הזדהות עם הסיפור שלו, והשלישית, שבה בחרנו להתמקד בכנס, היא הבשורה וההבנה שבלי קשר למוצא – יש לתרבות הזו טקסטים ורעיונות שראויים להתייחסות ונותנים מענה לשאלות גם היום".

להציף את הבשורה של יהדות ארצות האסלאם

הקול המזרחי הולך ונשמע בשנים האחרונות יותר ויותר. זה מגיע עם הדרישה לגיוון הייצוג של גון עור כהה בפרסום, עם דרישה לחקור את היעלמותם של ילדי תימן, שידור סדרות טלוויזיה וסרטי קולנוע כגון "מעברות" ואף מערכת בחירות מפולגת ומשוסעת – כל אלו הם חלק מהדרישה הגוברת לשינוי חברתי ולתיקון האפליה – אבל יוזמי הכנס בחרו להתמקד בסוגיה מעט שונה, אם כי משלימה.

הכנס ניסה להציף את התוכן שנדחק הצידה: חשיפת התרומה המיוחדת של יהודי ארצות ערב למפעל הציוני; דיון בתורות מוסר ואתיקה של צאצאי מגורשי ספרד ואנוסי פורטוגל – נושאים שכמעט לא נידונו באקדמיה; שיח על ההגירה והשינוי לא רק בשפה ובתרבות, אלא גם ובעיקר ביחס לארץ המקור; השוני בין מי שהיו בעבר שכניהם של יוצאי ארצות האסלאם וכאן הפכו לאויביהם; וגם דיון בתרבות, במוזיקה המקורית ובשירה ­– של מירי בן שמחון, משה סרטל וארז ביטון.

ד"ר אבישי בן חיים: כתב ופרשן לענייני חרדים

אל מול המסר המקבל הזה עמדו דבריו של ד"ר אבישי בן חיים, הפרשן לענייני חרדים של חדשות 13, שהציג את תרומתו של הרב עובדיה יוסף שהגיעה לשיאה באמצעות ש"ס. לדברי ד"ר בן חיים, הרב עובדיה היה הראשון שעל אף הרגש והפאתוס של דור קיבוץ גלויות ידע לזהות שניסיונות ההאחדה הם למעשה ניסיון למחוק את המזרחיות בנוסח ספרד.

בן חיים סיפר כי הניסיון הזה פסח על הליטאים, הדתיים הלאומיים והזרמים האשכנזיים האחרים, אך לא על המזרחיים. הוא הרחיב לגבי ההבדל המהותי בגישת הרב עובדיה אל מול הממסד הרבני האשכנזי, בכך שדחה את ההתבדלות ואת אידיאל ההחמרה. "אנחנו מקילים כי אנחנו ספרדים וזה הכבוד שלנו להיות מתונים", הטעים בן חיים את דברי הרב, כשהבסיס לכך הוא הגישה שלפיה "אנחנו לא רוצים לאבד את עם ישראל".

לא עוזבים את המרצים

עם סיום פרק ההרצאות התאספו משתתפי הכנס על הדשא ומולם הופיעו חברי "אנסמבל הפיוט – מכון בן צבי". החום שכך, הרוח החלה לנשוב, והאנסמבל – ששב לא מזמן מסיבוב הופעות במרוקו – החל למלא את החצר בצלילים שסיפרו את סיפורם של הפיוטים המיסטיים שחיברו הרבנים משושלת אבוחצירא ב-200 השנים האחרונות.

כנס איננו נבחן רק במספר המשתתפים – על אף שבמקרה הזה הכנס התקיים בתפוסה מלאה – אלא בשאלה אם המרצים מצליחים לצאת מהכיתה בסיום ההרצאה. מי שהגיע לכנס שלם ובנה על שיחות חולין מחוץ לכיתות, גילה שאין לו עם מי לדבר… המשתתפים מילאו את הכיתות ובסיום כל הרצאה התאגדו סביב המרצה עם שאלות נוספות ואמירות אישיות, עדות לכך שכנס שלם ה-5 הצליח מעל ומעבר למשוער.

מתעניינים בלימודים בשלם? בדקוּ התאמתכם.

רוצים ללמוד במחזור הבא של המרכז האקדמי שלם? מלאו טופס ובדקו התאמתכם ליום הפתוח הקרוב.