למדינת ישראל יש אחות גדולה. אנחנו אוכלים את המאכלים שלה, צופים בסדרות טלוויזיה שהיא מייצרת ונעזרים בקשרים ובכספים שלה. ארה"ב כבר מזמן קיבלה סטטוס של בת משפחה, וכמו בכל משפחה – היחסים איתה הם סבוכים. ד"ר שרון גולדמן מפגישה את הסטודנטים במרכז האקדמי שלם עם האחות הגדולה של ישראל, בתוכנית מיוחדת שתכלול גם השתתפות בכנס מנהיגים צעירים בוושינגטון
מאחורי היחסים שבין ישראל לארה"ב עומדת היסטוריה פוליטית ותרבותית עשירה וסבוכה. סבוכים לא פחות הם היחסים שבין יהודי ארה"ב לאחיהם בישראל, שזוכים לאחרונה לתשומת לב מיוחדת. הבנת מערכות יחסים אלה קריטית למנהיגי העתיד.
בדיוק מסיבה זו הקימה ד"ר שרון גולדמן, סגנית נשיא המרכז האקדמי שלם, קורס שיפגיש את הסטודנטים עם אחותם הגדולה, ארה"ב, פגישה קרובה ומעמיקה במיוחד. "אני חושבת שלסטודנטים של שלם, כמי שמוכוונים לתחומי מנהיגות, צריכה להיות הבנה מעמיקה של ההיסטוריה והמוטיבציה מאחורי התמיכה של ארה"ב בישראל", מסבירה ד"ר גולדמן, ומדגישה: "הם גם צריכים לחשוב בצורה ביקורתית על איך יחסים אלו משפיעים על החלטות חשובות שמקבלים בכירים במדינה".
אז מה באמת חושבים יהודי ארה"ב עלינו, כיצד הפלורליזם משפיע על פרו-ישראליות, ולמה כל זה חשוב למנהיגי העתיד של ישראל? אלה בדיוק השאלות ששאלנו את ד"ר גולדמן.
שרון, אני מבינה שאת לא גדלת בארץ.
נכון. גדלתי בארה"ב, שם עשיתי דוקטורט בפילוסופיה פוליטית באוניברסיטת ייל. לאחר מכן, לימדתי מדעי המדינה וגם קורסים על פוליטיקה אמריקנית, פוליטיקה ודת.
נשמע כמו החלום האמריקני. אז למה החלטת לעלות לארץ?
נכון. היו לי עבודה שהייתי מרוצה ממנה וחיים שלמים שם. אבל אז המלחמה בלבנון התחילה והרגשתי שאני צריכה לעשות יותר עבור ישראל. הייתי ציונית מאוד. בדקתי את האפשרויות שלי. ילדיי עוד היו קטנים ולא רציתי לעקור אותם מבתי הספר שבהם למדו. אז מצאתי דרך לתרום לפני המעבר לארץ.
איך תרמת?
הגעתי לאיפא"ק, שדולה פרו-ישראלית בבית הקונגרס האמריקני, ושם עבדתי במשך שתים עשרה שנים ועסקתי בסוגיות מדיניות, תקשורת ופוליטיקה, ואף הייתי סגן הנשיאה עבור אזור צפון-מזרח ארה"ב.
טראמפ נואם באיפא"ק. צילום: לורי שאול
נשמע כמו תפקיד משמעותי. מה גרם לך לעזוב אותו?
כשהילד הצעיר שלי סיים תיכון, הבנתי שאני יכולה לעלות לארץ מבלי לגרום לילדיי להפסיד לימודים ולהיפרד מחייהם. רציתי לעשות משהו שימשיך לתמוך ברעיון הציוני שלי, והמרכז האקדמי שלם דיבר אליי מבחינת המשימה והחזון שלו.
הבנתי שאת עובדת על תוכנית חדשה שתדון בארה"ב, יהודי ארה"ב ויחסיהם עם ישראל.
נכון. מדובר בתוכנית שבה סטודנטים יוכלו לקחת חלק לא עבור נקודות זכות, אלא מתוך רצון לדעת עוד בנושא. במסגרת התוכנית, הם יקבלו ראייה פוליטית ביקורתית ורחבה על סוגיות פוליטיות בין ישראל וארה"ב ויבינו יותר לעומק את תחושותיהם של יהודי ארה"ב.
ישראל היא מעצמה אזורית עצמאית. למה חשוב כל כך להכיר את מה שקורה בארה"ב?
המטרה שלנו היא לקדם דור של מנהיגים. דור של מנהיגים צריך להבין את מה שארה"ב מייצגת בכך שהיא תומכת בישראל פוליטית, מדינית ובזירה הבינלאומית. יש כאן היסטוריה שלמה שהסטודנטים צריכים להכיר. הם צריכים להבין מה חשוב במערכת היחסים הזו ולמה, בעצם, אמריקנים מעורבים כך במדינת ישראל. הם גם צריכים לדון בשאלה מדוע חשובה מערכת היחסים בין יהודי ישראל ויהודי ארה"ב.
ואת כל זה הסטודנטים ילמדו בישראל, בלי לפגוש את יהודי ארה"ב?
לא רק. במסגרת התוכנית, הסטודנטים גם יגיעו לבירת ארה"ב, וושינגטון, לכנס של מנהיגים צעירים מרחבי העולם התומכים בישראל. מדובר בהזדמנות יוצאת דופן משום שמגיעים לשם אקטיביסטים מכל הסוגים: יהודים, נוצרים אוונגליסטים ואחרים.
מדוע הנושא של ישראל ויהדות ארה"ב הפך למדובר כל כך בשנה האחרונה?
אני חושבת שבשנה האחרונה היו הרבה נקודות של חיכוך. יהודי ארה"ב נוטים להיות ליברלים, ויש ממשלה ימנית בישראל כבר תקופה. למעשה, יש דור שלם של יהודי ארה"ב שמכירים רק את בנימין נתניהו כראש ממשלה. הם מכירים את ישראל רק כמדינה ימנית. התופעה של חילוקי דעות אינה חדשה, אך חלק מהנקודות השנויות במחלוקת הגיעו לפורקן השנה.
את חושבת שהרצח המזעזע בפיטסבורג משפיע גם על דעת יהודי ארה"ב?
הרצח בפיטסבורג בהחלט היה מעשה מזעזע ונתעב, אבל אני לא חושבת שמה שיאיים על אמריקנים יהודים הוא האנטישמיות. אני חושבת שהבעיה מגיעה מבפנים. אני לא רוצה להמעיט במה שקרה, אבל מצד שני לא צריך לשים על זה יותר מדי דגש. אני חושבת שיש היום בארה"ב רטוריקה של שנאה באופן כללי, שהפעם יצאה כלפי יהודים. ישראל לא רלוונטית כחלק מהשיח הזה לדעתי.
הסטודנטים יגיעו אל וושינגטון במסגרת הקורס
מה לדעתך תפקידה של מדינת ישראל מול יהדות ארה"ב?
בראש ובראשונה צריכה להיות הכרה בכך שיהודי ארה"ב חשובים. יש לגיטימציה ליהודי התפוצות המחוברים בצורה שורשית ועמוקה לישראל להשמיע את קולם. בישראל נוטים לשמוע על כך שיהודי ארה"ב לא מרגישים מחוברים אלינו, אבל זה לא נכון. אני חושבת שהדור החדש של יהודי ארה"ב אולי מתרחק מהיהדות שלו, אבל אכפת לו מאוד.
האם ההתרחקות מהיהדות אינה סותרת את הקשר למדינה היהודית?
אם יהודי ארה"ב לא רוצים להתחבר לישראל דרך הדת, בואו ניתן להם אפשרות להתחבר לישראל דרך ההיסטוריה של העם היהודי. ישראל בהגדרתה היא ביתו של העם היהודי, ואם אכפת לך מהעם היהודי צריך להיות אכפת לך מישראל. וגם להפך: ישראלים צריכים להבין שיהודי ארה"ב הם חלק מאותה המשפחה, חלק מאותה אומה – ולכן חשוב מה הם חושבים. כמובן, יש להם גם השפעה על הנהגת ארה"ב, ולארה"ב משקל חשוב בשדה הפוליטי, המדיני והכלכלי שהיא יכולה להטיל לטובת ישראל. חשוב להבין זאת.
איך את רואה את היחסים בין ישראל לארה"ב בשנים הקרובות?
זה יהיה תלוי במנהיגים של שתי המדינות. אני אופטימית בהשקפתי, וחושבת שיש תקווה. אם נבנה את הגשרים נכון, שתי האומות יכולות להתחזק ולהיות טובות יותר.
יחסי ישראל וארה"ב בכלל והיחסים בין יהודי ארה"ב ליהודי ישראל בפרט זוכים לתשומת לב רבה במרכז האקדמי שלם. תוכניות ייחודיות כמו זו של ד"ר שרון גולדמן ומשלחות הסטודנטים של שלם לסן-פרנסיסקו ממחישות את הדבר, והסטודנטים מעידים שהם מקבלים תובנות חדשות ומעמיקות בנושא זה, שמשפיעות על דרכי החשיבה שלהם.
אכן, הגיע הזמן שנכיר טוב יותר את אחותנו הגדולה.
רוצים ללמוד במחזור הבא של המרכז האקדמי שלם? מלאו טופס וניצור אתכם קשר לגבי היום מיון הקרוב.
