"התאווה הגדולה של האדם היא לדעת". ריאיון עם ד"ר אנדי גרמן

"התאווה הגדולה של האדם היא לדעת". ריאיון עם ד"ר אנדי גרמן

סיפור חייו של ד"ר אנדי גרמן משקף בצורה הטובה ביותר את הקורס שהוא מלמד השנה במרכז האקדמי שלם, המתמקד בזיהוי הדחף הפילוסופי הטמון בכל אחד מאיתנו. כיצד הגיע המשפטן בתחום המסחרי לעיסוק בפילוסופיה ומדוע הוא מעדיף להשאיר שאלות פתוחות? ריאיון פילוסופי מעשי

17 ביוני 2020  |  מאת: ד"ר אנדי גרמן

ספק אם ד"ר אנדי גרמן הצעיר היה יודע שיעסוק בסופו של דבר בפילוסופיה. ד"ר גרמן נולד וגדל בניו ג'רזי להורים שעלו ארצה בשנותיה הראשונות של המדינה ולאחר מכן עברו להתגורר בארה"ב. כבר כנער הוא היה מאלה שמעדיפים לקרוא נאומים של צ'רצ'יל על פני משחק בייסבול ובגיל 22, חודשיים אחרי שסיים תואר ראשון במדעי המדינה ויהדות, החליט אנדי הצעיר לעלות על מטוס לישראל.

"התאווה הגדולה של האדם היא לדעת". ריאיון עם

ד"ר אנדי גרמן

הוא שירת בצה"ל כקצין, למד משפטים ואף עסק בתחום בפועל, תחילה בפרקליטות הצבאית ואז במשרד פרטי בתחום המסחרי. בנקודת הזמן הזו החלו לבעור בו שאלות קיומיות, והוא מצא את עצמו בצומת דרכים שבסופו, או בתחילתו – תלוי איך מסתכלים על זה באופן פילוסופי – זנח את המסלול הפרקטי והבטוח כמשפטן והחל בלימודי תואר שני בפילוסופיה. לאחר התואר השני המשיך ד"ר גרמן לכתיבת דוקטורט באוניברסיטת בוסטון, העוסק בתודעה העצמית בהגותם של אפלטון והגל.

פילוסופיה יוונית, אידיאליזם גרמני ותודעה עצמית

כיום עוסק ד"ר גרמן בפילוסופיה יוונית עתיקה, ספרות ושירה יוונית, אידיאליזם גרמני, מטפיזיקה, פילוסופיה פוליטית וקשרי הגומלין שבין כל אלה. מאמריו התפרסמו בין היתר בכתבי העת היוקרתיים Review of Metaphysics ו-British Journal of the History of Philosophy, והוא אף ערך ספר על מקומה של התודעה העצמית בפילוסופיה של אפלטון.

השנה מעביר ד"ר גרמן, כמרצה מחליף, את הקורס "מבוא לפילוסופיה יוונית" במרכז האקדמי שלם, ומספר שזו זכות עבורו להכיר את הסטודנטים שלו ואת המבנה המיוחד של תואר שאותו הוא מגדיר "עמוק ומעשיר".

"אפלטון הגדיר את הפילוסופיה כתשוקה שהארוטיקה הגופנית היא צל דהוי שלה"

בין כל עיסוקיו הצלחנו את לתפוס את ד"ר גרמן לריאיון שבו שאלנו "מה יצא לך מתואר בפילוסופיה?" ו"עם מי מהפילוסופים של יוון העתיקה היית רוצה להתפלסף על כוס קפה?" 

ד"ר גרמן, תוך כדי קריירה במשפטים עברת לפילוסופיה – מה משך אותך כל כך בתחום הזה? 

המשיכה היא לא רק שלי. לכולנו יש משיכה לפילוסופיה. הפילוסופיה היא דחף שצומח מעצמו, מטבע האדם. אפלטון הגדיר אותה כתשוקה, כחתירה לחפש את החוכמה, שהתשוקה הארוטית הגופנית היא צל דהוי שלה.

פילוסופיה היא תשוקה? עד כדי כך?

התאווה הגדולה של האדם היא לדעת, ואת זה תעניק לו רק הפילוסופיה. סוקרטס כתב שחינוך, במובנו הנכון, הינו "סיבוב הנפש מהתבוננות במה שמתהווה וכלה אל עבר מה שיש בו הוויית אמת מלאה". כלומר אחרי לימודי פילוסופיה חוזרים אל החיים המעשיים עם פרספקטיבה שונה. הפילוסוף האוסטרי-בריטי ויטגנשטיין שאל "מה טעם בללמוד פילוסופיה אם זה לא משנה את החיים?"

אז מה כדאי לענות למי ששואל מה יצא לך מלימודי פילוסופיה?

לשאלה "מה יצא לך מזה?" כדאי לענות: "אתה עצמך". היכולת שלך לחשוב משתנה מהיסוד.

מספיק לצטט מספר המטפיזיקה של אריסטו, שאמר "כל בני האדם חושקים מטבעם לדעת".

מעבר לכך, בוגרי פילוסופיה יוצאים אל עולם התעסוקה כשהם יודעים להתנסח, לכתוב בבהירות, לשאול את השאלות הנכונות, ולאחר שרכשו מיומנויות רבות שבתקופה דיגיטלית הן בגדר כישורי מפתח.

"אי אפשר להשאיר את יוון מאחור, היא איתנו בכל עת" "התאווה הגדולה של האדם היא לדעת". ריאיון עם ד"ר אנדי גרמן

למה בחרת להתמקד דווקא בפילוסופיה יוונית?

הפילוסופיה היוונית היא ראשית הזמן, בסיס שנוכח בכל העידנים. מיוון באות כל השאלות הפילוסופיות. אבל היא ראשית לא רק בזמן – שזה באמת המובן הפחות חשוב של "ראשית" – אלא ראשית בגלל חשיבותה העיונית. היא נקודת ייחוס ראשונית, שגם אם תמרוד בה אתה עדיין סוחב אותה איתך. בלתי אפשרי להשאיר את יוון מאחור, היא פילוסופיה שמעולם לא עזבנו, היא תהיה איתנו בכל עת שנתפלסף. יש בה אחדות ועושר, והאושר הוא לעסוק בה.

"אושר" זו מילה גדולה. לא הגזמת?

לא. זה ממש כך. עבור יחידי הסגולה שלא יכולים שלא להתמסר לתהליך הלמידה, פילוסופיה היא דרך חיים.

אתה חושב שהסטודנטים במרכז האקדמי שלם "מאושרים"?

כן. את הקורס שלי במרכז האקדמי שלם בניתי במיוחד עבורו, בהתאם לרוח המקום ואופי הסטודנטים שבו. כלומר, הטקסטים הפילוסופיים נלמדים במקור, ולא מוגשים עם פרשנות, אלא דרך התמודדות אמיתית וישירה עם הטקסט. שם קורה הקסם; הדיון שמתפתח, ללא מצגות, ללא לפטופים וללא הפרעות. זה בדיוק כפי שהיה ביוון העתיקה וזו המהות של החינוך הפילוסופי – מורה ותלמידים יושבים ומדברים.

"המצוינות היא תובענית ולכן פילוסופים תמיד יהיו נדירים"

מה היה הכי משמעותי עבורך בתקופה שבה אתה היית תלמיד?

במובן מסוים אני עדיין תלמיד. ככה זה אצלנו הפילוסופים. היחסים בינינו לא קשורים לגוף הפיזי, אתה כל הזמן מתדיין עם הפילוסופים שהכרת או שרק קראת. הפילוסופיה היא אורח חיים של לימוד אינסופי. למשל, בכל שנה אני מלמד קורס אחד שלא לימדתי בעבר. התלמידים לא יודעים זאת ואינם חשים בפער, אך אני יודע שגם אני לומד – אומנם הקשיים שאיתם אני מתמודד בהבנת הטקסט אולי שונים מאלה שלהם, אבל בכל זאת אני ממשיך ללמד וללמוד יחד איתם. 

קשה להישאר תלמיד כל הזמן, לא?     

היוונים אומרים שכל היפה הוא קשה. הדברים היפים והנשגבים הם נדירים, כל תחום מקצועי תובע מאיתנו המון. המצוינות היא תובענית ולכן פילוסופים תמיד יהיו נדירים, וזה בסדר. הלימודים ההומניסטיים, שעליהם מבוסס התואר במרכז האקדמי שלם, מאפשרים נקודת מבט מרוחקת עלינו ועל החברה שבה אנו חיים, וממעוף ציפור זה אפשר לקחת תובנות לחיים שלנו כאן.

תוכל להדגים תובנה שכזו, הרלוונטית לחיים שלנו כאן בישראל?

הפוליתיאה של אפלטון, למשל, היא המדינה האידיאלית. אנחנו לומדים דרכה מהי חברה מתוקנת, מה יש להקריב עבורה ומה היא מאפשרת. דוגמה נוספת היא לימודי האתיקה, שבהם עוסקים בשאלות "מהו אופי טוב?" "מהו אושר?" ו"איך ראוי לו לאדם לארגן את חייו?"

עם מי היית רוצה לשבת על כוס קפה ולהתפלסף – אריסטו או אפלטון?

אם אני חייב לבחור, אז נכון שאריסטו הוא השם הראשון שעולה לראש כאשר מדברים על "פילוסוף", אך אני חושב שדווקא לאפלטון הייתה נשמה יתרה. הוא תיאר בדיוק את המצב האנושי ואת החתירה להיות חכם, הוא שאל את כל השאלות הרציניות שאדם יכול לשאול, אבל השאיר את התשובות פתוחות ולא ענה עליהן. זו הגדולה שבו, ואני מתחבר לזה. אחרי הכול, אם הייתי מחפש חריצת דין והכרעות, הייתי נשאר משפטן.

מתעניינים בלימודים בשלם? נשמח לדבר

רוצים ללמוד במחזור הבא של המרכז האקדמי שלם? מלאו טופס וניצור אתכם קשר לגבי היום הפתוח הקרוב.