email facebook google print twitter line background black loading small loading stars icon
Scroll to top

Top

פילפילון האלכסנדרוני: פילוסופיה בספרי ילדים

סדרת מאמרים החושפת את הפילוסופיה המסתתרת בספרי ילדים, מ'תירס חם' ועד 'מיץ פטל'.    לכל מאמרי הסדרה

מיץ פטל והמהפכה המדעית

חידה סבוכה עומדת בפני ג'ירפה ואריה: מהו מינהּ הביולוגי של החיה המסתורית המתגוררת ביער? התפתחות המדע תסייע לגלות את התשובה הלא מפתיעה, אך המבוססת. מאמר שלישי בסדרת 'פילפילון האלכסנדרוני - פילוסופיה בספרות ילדים'
מיץ פטל והמהפכה המדעית

בית בעיצוב פסיכדלי נמצא בקצה חורשה לא נודעת, ובו מתגורר דייר מסתורי המוצג רק בשמו האניגמטי. זוהי האקספוזיציה הפותחת את המערכה הראשונה בסיפור הילדים הנודע 'מיץ פטל'. ומה עושים כאשר נתקלים בדבר לא נודע, חדש ומאיים? יש המתעלמים ומתרחקים, כמו רוב שכניו של מיץ פטל, ויש המוכנים לחקור באומץ את התופעה החדשה, ללכת אל מעבר לנודע כדי להשיג תשובות ולהגדיל את מרחב הידע.

הבית של מיץ פטל עמד בקצה החורשה: היו לו וילונות צהובים, חלונות ירוקים ותריסים אדומים

הכירו את זוג המדענים אריה וג'ירפה. ניסיונם לברר את החידה באופן ישיר מול מושא המחקר נכשל, ועליהם לגלות את מהותו בעצמם, במחקר שטח. אולם איך ניגשים למחקר מדעי? ובכן, תלוי באיזו תקופה אתם נמצאים.

שלב ראשון: תצפית

בעת העתיקה חֵקֶר היקום היה חלק מהפילוסופיה הטבעית. כלומר, לא היו מדענים, אלא פילוסופים שחקרו בעזרת שכלם את מה שמתרחש סביבם. כתוצאה מכך, אחד המאפיינים המרכזיים של המחקר עד למהפכה המדעית, היה מיעוט ניסויים בתנאי מעבדה. יתרה מכך, הניסוי נתפס כהתערבות במצב הקיים ויצירת תנאים מלאכותיים לסביבה שאמורה להיות טבעית.

אז איך ניתן לחקור תופעה ללא ביצוע ניסויים אמפיריים? על ידי תצפית. אריסטו, למשל, נהג לערוך תצפיות בטבע וכך לחקור ולתעד מאפיינים, תכונות ודפוסי פעולה של עולם החי והצומח שסביבו. התצפיות הובילו אותו למסקנות על האופן שבו פועל היקום, אולם מסקנות אלה לא הועמדו במבחן ניסויי. ואכן, שני המדענים הצעירים שלנו, ג'ירפה ואריה, נוקטים בשלב הראשון של הסיפור בגישה קדם מדעית זו: הם לא מבצעים ניסוי, אלא תצפית. אך האם התצפית שהם מבצעים טובה מספיק?

ההתחלה נראית מבטיחה: אריה וג'ירפה מוודאים שהתצפית תהיה נקייה ובלתי מתערבת כדי שלא תשפיע חלילה על התנהגות נשוא המחקר. הם מקפידים להסתתר היטב ולהיטמע בשטח – כאשר כל אחד מהמדענים יודע את מקומו וכוחותיו: מי מופקד על הבסיס הרחב ומי מעניק את מבט-העל, ומצליחים להיות בשקט בשקט. אולם אז הדברים משתבשים.

פתאום נפתחה הדלת ורגל קטנה, לבנה, נחמדה ויפה – הציצה. "הנה מיץ פטל!" צעק האריה.

מיץ פטל שמע את הצעקה ומיד סגר את הדלת

אבוי. חוסר יכולתו של אחד המדענים לכלכל את צעדיו ולהישאר בלתי מעורב גדע את התצפית טרם זמנה. אולם אין זה אומר שפרטים חיוניים לא נאספו. נהפוך הוא. נאסף מידע רב חשיבות: למיץ פטל המסתורי יש "רגל קטנה, לבנה, נחמדה ויפה". האמנם זהו מידע היכול ללמדנו דבר על טבעו של היצור המסתורי? התבוננות במידע שנאסף חושפת את חולשת הניסוי כולו.

ראשית, המדענים לא מצליחים להפריד בין האובייקטיבי לסובייקטיבי. "רגל קטנה ולבנה" הוא נתון אובייקטיבי גם אם המונח 'קטנה' הוא יחסי. אולם "נחמדה ויפה" הוא כבר עניין לעיני המתבונן בלבד – כלומר סובייקטיבי. שנית, הנתונים שנאספו אינם יכולים להוביל למסקנות חד משמעיות: "רגל קטנה ולבנה" יכולה להיות שייכת לכלב פודל, גור דובי פנדה, או בובת פרווה.

rabbit-PD

זה שיש לך אזניים לבנות וארוכות לא אומר בהכרח שאתה ארנב. קרוב משפחה של מיץ פטל, תמונת אילוסטרציה

למעשה, מדובר בבעיה אפיסטמולוגית, כלומר כזו השייכת לתחום 'תורת ההכרה' ועוסק במהות וגבולות הידיעה, אופני רכישתה, והיחס שלה למציאות בפועל.כאשר הנתונים שנאספים אינם שלמים, המציאות לבטח אינה משתקפת בנתוני התצפית. לכאורה הפתרון הוא איסוף נתונים נוספים בשטח. ואכן החוקרים יוצאים לשטח פעם נוספת. למרבה הצער, גם בפעם השנייה המדענים שוגים ומתרשלים, ועם זאת עדיין מצליחים להוסיף כמה פרטים חסרים:

שתי אוזניים ארוכות, לבנות מבריקות, חלקות

הפעם נראה כי הנתונים הם אובייקטיביים, גם אם חלקיים. התיאור יכול להיות באותה מידה לא של ארנב אלא של חמור. הידיעות של צמד המדענים עדיין מוגבלות: בשלב זה מיץ פטל הוא צירוף של רגליים קטנות ולבנות ואוזניים לבנות וחלקות.

האם ידיעה זו היא אמיתית? האם היא כל האמת? האם אופן רכישת הידיעה, בעזרת חוש הראייה, מבטיח שהידיעה אמיתית? אולי המדענים נפלו קורבן לאשליה אופטית, או שראו משהו שהם ציפו לראות מלכתחילה? בעת העתיקה לא ניתן היה לחלוק, למשל, על העובדה כי השמש נעה במסילתה בשמיים – הלא דבר זה נראה בבירור לכל מי שעיניים בראשו. אולם חוש הראייה איננו הדרך המדעית ביותר למדידה.

לכאורה העניין כולו נפתר בסצנה הבאה, כאשר המדענים מצליחים לבצע תצפית נקייה ואובייקט המחקר יוצא במלוא הדרו אל שטח התצפית:

והם ראו רגל לבנה ועוד רגל לבנה, שתי אוזניים לבנות וארוכות, גוף לבן וקטן... והנה סוף סוף מיץ פטל הארנב

לכאורה התעלומה באה אל פתרונה, אך כאן מתרחשת תפנית מוזרה בעלילה. מושא המחקר מתריס נגד מסקנות התצפית ושואל: "אז מי אני? נראה אם אתם יודעים". בתגובה, המדענים נוקבים ללא כל סיבה נראית לעין בשמן של שש חיות שכלל אינן מתאימות לממצאי התצפית: פיל, יתוש, קיפוד, חזיר, צפרדע ונמר. מדוע המדענים מתבלבלים?

ג'ירפה ואריה אינם מתבלבלים, אלא נוקטים בשיטת מחקר שונה, הנהוגה בעיקר במדעי החברה: התצפית המשתתפת. זהו עדיין לא ניסוי של ממש, אך כבר לא תצפית בלבד. בתחכום רב ותוך יצירת קשר חברי, מצליחים המדענים להוציא ממיץ פטל תגובות אותנטיות שיקלו עליהם להחליט האם אכן מדובר בתגובות ארנביות של ממש או שמא מדובר במתחזה שרק נראה כמו ארנב. בתגובה להצעותיהם המופרכות, מיץ פטל הארנב נאלץ להגיב בדרכים שונות: הוא צוחק, הוא כועס, הוא צועק והוא קורא. המסקנה הסופית היא: מדובר בארנב.

שלב שני: הניסוי

ועדיין יש לתהות: האם המסקנה לפיה מיץ פטל הוא ארנב מבוססת על ראיות מוצקות או שמא רק על ראיות נסיבתיות? הרי ההכרעה מבוססת על מראה העיניים של המדענים והשוואתו לידע האפוסטריורי שלהם (ידיעות קודמות שיש ברשותם על ארנבים). בשלב זה בסיפור נחשפת נקודת התורפה של שיטת התצפית: הראיות תמיד נסיבתיות ולא ניתנות לאימות אמפירי. הגיע הזמן למהפכה מדעית.

mitzpetel_2

הבית של מיץ פטל. פסיכדלי משהו. איור מתוך הספר ‘מיץ פטל’ מאת חיה שנהב, הוצאת עם עובד. מאיירת: תמרה ריקמן. באדיבות ההוצאה

המהפכה המדעית התרחשה באירופה המאות ה-16 וה-17 והובילה לצורות חשיבה חדשות וגילויים מרעישים באסטרונומיה, פיזיקה, ביולוגיה, כימיה ורפואה. היא מהווה נקודת ציון מרכזית במעבר מתקופת הרנסאנס לעידן הנאורות. גם צורת המחקר השתנתה – לא עוד הסתמכות על חשיבה ותצפיות בלבד, אלא ביצוע ניסויים לאימות התיאוריות.

זהו בדיוק מה שמתרחש בשלב האחרון של סיפורנו. הג'ירפה והאריה, חמושים בתיאוריה כי מיץ פטל הוא ארנב, בוחרים לבחון אותה לראשונה בניסוי מדעי. מה כולל פרוטוקול הניסוי? ארנבים אמיתיים יודעים לרוץ מהר. ממש מהר. והריצה שלהם? נראית יותר כסדרת דילוגים וקפיצות מהירות. על כן מציעים המדענים לבצע 'ניסוי ריצה', או בפיהם: "הִתחרות". התוצאות מאששות את המסקנות הקודמות, שכן מיץ פטל רץ כמו שרק ארנב יודע לרוץ:

מיץ פטל רץ מהר, דילג וקפץ, רץ ודילג, קפץ ורץ, השיג את האריה, עבר את הג'ירפה

בתום הניסוי המחיצות נשברות. מיץ פטל הוכח כארנב וכבר איננו זר מסתורי. עכשיו יכולים המדענים להפנות את תשומת ליבם לחושים שטרם פעלו עד כה בסיפורנו: חושי הטעם והריח, ולהתכבד בממתקים וגם במשקה בעל משמעות מיוחדת:

מיץ פטל כיבד את החברים שלו בסוכריות ועוגיות ובוטנים ושוקולד, וגם נתן להם לשתות מיץ פטל מתוק מאוד בכוסות גבוהות

מיץ פטל הארנב נותן לחוקרים את הגושפנקה הסופית למחקר המוצלח שלהם, ומרמז על חברות האמת שהוא מציע – את עצמו. בכוסות גבוהות.

~~

אהבתם? תוכלו לקרוא מאמרים נוספים בסדרת 'פילפילון האלכסנדרוני' בקישור הבא.

תמונת הנושא: איור מתוך הספר ‘מיץ פטל’ מאת חיה שנהב, הוצאת עם עובד. מאיירת: תמרה ריקמן. באדיבות ההוצאה.