מבוא לפילוסופיה פוליטית

מרצים:  אבנר שטינמץ,  ד"ר עמיחי עמית

אם שאלת היסוד של האתיקה היא מהם חיי אדם טובים, ממומשים, וראויים, הרי שהפילוסופיה הפוליטית שואלת כיצד ראוי לבני אדם לחיות יחדיו. כמו באתיקה, העיסוק בשאלות אלה איננו עיוני גרידא, אלא בעל זיקה עמוקה למציאות. האדם איננו רק ׳יש חושב׳, אלא גם ׳יש פוליטי׳ שביכולתו לשנות את מציאותו החברתית מתוך מחשבה עליה, מחשבה שפעמים מתגלגלת למציאות היסטורית. שאלת היסוד של הפילוסופיה הפוליטית – ״כיצד ראוי לחיות יחדיו, כחברה?״ – מולידה סדרה של סוגיות יסוד: מהם המוסדות, החוקים, והפרקטיקות שראוי לקיים? מהי הצורה הצודקת לחלוקת טובין מסוגים שונים (רכוש, כוח, הכרה)? מהם יחסי הכוחות הראויים בין קבוצות ומעמדות שונים? וכיצד ניתן לחזק את יכולתו של הריבון למשול ובה בעת להגביל את כוחו כך שלא ירדה בנמשלים וידכאם?

סוגיות יסוד אלה מטרידות את המחשבה הפוליטית מאז ומתמיד, ובקורס זה נדון בהן ובנוספות מתוך קריאה בכמה מיצירות המופת של המסורת המערבית. ציר מרכזי יאחד את דיונינו: הזיקה שבין האתי לפוליטי. נבחן כיצד כל אחת מהתאוריות הפוליטיות הגדולות שנלמד מבינה את טבע האדם, ואת החיים הראויים לו, וכיצד הבנה זאת באה לידי ביטוי במכלול התפישות לגבי הסדר הפוליטי הראוי. נתחיל בקריאה בספר המדינה לאפלטון, בו הפוליטי והאתי שלובים זה בזה עד כדי כך שהמבנה האידיאלי של המדינה משקף את המבנה האידיאלי של נפש האדם, והמדינה הטובה היא גם המחנכת את נפשם של החברים בה. בצעד השני נדלג לעת החדשה ולראשית הליברליזם, אז מתגבשת תפישה של הפוליטי כמסגרת המאפשרת לפרטים ולקהילות חירות לקיים את חייהם, וזאת על בסיס הנחות אתיות אינדיבידואליסטיות בנוגע לטבע האדם ושגשוגו. נעקוב אחר התפתחות זו מתוך קריאה בטקסטים קלאסיים של שלושה מאבותיו המייסדים – תומאס הובס, ג׳ון לוק וז׳אן ז׳אק רוסו. גישות ליברליות אלה זכו משלב מוקדם לביקורת חריפה, הן בנוגע לתפישות האינדיבידואליסטיות של טבע האדם שבהן, והן באשר להפרדה שהן יוצרות בין הפוליטי לאתי – ביקורת שנכיר דרך הגותם של אלכסיס דה טוקוויל וקרל מארקס.

רשימת הקורסים המלאה של התוכנית הבינתחומית בפילוסופיה ובהגות יהודית