הגות יהודית חדשה והגות ציונית – בא"י: הספרות העברית וההגות הציונית במאה העשרים

מרצה:  ד"ר אסף ענברי

הקורס יעסוק בהגות הציונית ובספרות העברית שנוצרו בארץ-ישראל במחצית הראשונה של המאה העשרים. במישור הפוליטי, היתה זו התקופה שבה תפסה הציונות הסוציאליסטית של תנועת העבודה את הנהגת היישוב העברי וההסתדרות הציונית העולמית, תוך מאבק חריף באופוזיציה מימין (הרביזיוניסטים) ומשמאל (מפ"ם המרקסיסטית ותנועת 'ברית שלום' הפציפיסטית-אנרכיסטית).

במישור הספרותי, היתה זו תקופת המעבר מן התרבות הגלותית של דור התחייה אל התרבות הארץ-ישראלית של תקופת היישוב, מאודסה לתל-אביב, מרומנטיקה למודרניזם. באגף הרעיוני, נתוודע תחילה להוגים מרכזיים של הציונות הסוציאליסטית: בורוכוב, סירקין, כצנלסון ובן גוריון, ואחר כך להגותו של ז'בוטינסקי, להגותו של הרב קוק ולהגותם האנרכיסטית של א"ד גורדון, מרטין בובר וגרשם שלום.

באגף הספרותי, נתוודע תחילה ליצירתם של הסופר הבולט והמשוררת הבולטת של העלייה השנייה – י"ח ברנר ורחל בלובשטיין; אחר כך נתוודע אל שלושה מודרניסטים מרכזיים של תקופת העלייה השלישית והרביעית – יצחק למדן, חיים הזז ואורי צבי גרינברג; ונסיים בשני היוצרים המרכזיים של הספרות העברית בתקופת המעבר מיישוב למדינה – ש"י עגנון ונתן אלתרמן. מבנה הקורס הוא של הרצאה פרונטלית לכלל תלמידי הקורס ולאחריה, תרגול בשתי קבוצות, לצורך דיון בטקסטים הנוגעים לשיעור.

רשימת הקורסים המלאה של התוכנית ללימודים הומניסטיים על שם דוד ויהודית לובל