נטורליזם ומושג האדם
מרצה: יהונתן סופרין-ויגודה
האם נכון לזהות את "הטבע" כמרחב המרוהט באופן בלעדי בידי סוגי הישים, התופעות והחוקים אותם מניחים וחוקרים מדעי הטבע? האם אופני החקירה של המדעים הללו ממצים את סוגי ההסבר וההבנה שביכולתנו להציע לתופעות כולן? "נטורליזם", במובן מרכזי אחד של המונח, הוא שמה של התזה המשיבה על שתי השאלות הללו בחיוב, והיא נתמכת על-ידי התאמתה, על-פניו, לפרויקט החילון שהחל עם הנאורות, על-ידי ההבטחה הגלומה בה לחסכנות אונטולוגית ותיאורטית, ועל-ידי הצלחתם המסחררת של המדעים בעת החדשה. המגמה הנטורליסטית ניצבת ברקע של כמה מהשאלות המרכזיות ביותר בפילוסופיה המודרנית, ואימוצה גורר, במידה רבה, שינוי בסדרי היסוד של הפרויקט הפילוסופי כולו. אולם לפחות תופעה מרכזית אחת – האדם, כפי שאנו מכירים/ות אותו – נתפסת על-ידי רבים/ות כעיקשת במיוחד בסירובה להשתלב בתמונה הזו.
בקורס נקרא, באופן ביקורתי, טקסטים של הוגים/ות בני/ות זמננו החוקרים/ות את הסוגיה הזו, ולאחר הצגתה של המסגרת המושגית וההיסטורית לה, יוקדש הקורס לשלוש חטיבות תמטיות, הקשורות זו בזו: החלק הראשון יוקדש למה שמכונה בפילוסופיה של הנפש "הבעיה הקשה של התודעה", קרי הניסיון לתת דין וחשבון פיזיקליסטי-אובייקטיבי לאופיו הסובייקטיבי והחוויתי (ה"קווליה", במינוח המקצועי) של עולמנו המנטלי. החלק השני יוקדש לשאלת דינו של חופש הרצון תחת תמונת העולם המדעית (האם מדובר, בחשבון אחרון, באשליה? האם ניתן למקם אותו במערכת סיבתית סגורה? האם אין מנוס מלהותיר אותו בגדר מסתורין, החומק מכל ניסיון הסבר – מדעי או אחר?). הסוגיות הללו, העוסקות בסובייקטיביות וביכולת הפעולה האנושית (agency) מובילות אותנו לתמונה ייחודית של היצור האנושי – כאיש (person). על-רקע זה, וכנדבך שנבנה על גבי הדיונים הללו, יוקדש החלק האחרון של הקורס לשאלת גורלם של החיים המוסריים תחת המסגרת הנטורליסטית.
רשימת הקורסים המלאה של התוכנית הבינתחומית בפילוסופיה ובהגות יהודית