כלכלת המזרח התיכון בעת החדשה
אלפי שנים היווה חבל הארץ שמכונה כיום "המזרח התיכון" את מרכז הכובד ואת התחנה המרכזית של הכלכלה העולמית. מיקומו המרכזי של אזור זה בעולם הקדום ובימי הביניים בין ארצות הציוויליזציה ההודית (והסינית) מחד גיסא והיוונית-רומית ואירופית מאידך גיסא; שפע נתיבי המים שהקיפו את האזור ואפשרו הובלה מהירה וזולה של סחורה; וחוסרהמים לצורכי השקיהבתוךאזור צחיח זה, שהפך את החקלאות לעסק משתלם פחות ויציב פחות – גורמים אלה מסבירים מדוע תפקד המזרח התיכון כציר המסחר הבינלאומי במשך רובה המכריע של ההיסטוריה האנושית. מצב זה החל להשתנות עוד במאות הראשונות של המילניום הנוצרי השני, כאשר ציי אירופה הפכו את הים התיכון לאגם הכמעט פרטי שלהם. בתקופה זו שינתה התקדמות טכנולוגית מערבית את יחס היבוא–יצוא והתחילה לפגוע בתעשייה המקומית המזרח תיכונית המבוססת על מלאכת יד. יחד עם תגלית העולם החדש ונתיב כף התקווה הטובה בשלהי המאה החמש עשרה, דחקו התפתחויות אלה אט-אט את המזרח התיכון לפריפריה של הכלכלה העולמית. למרות פתיחת תעלת סואץ ב-1869, לקראת מלחמת העולם הראשונה הוערך חלקו של המזרח התיכון במסחר הבינלאומי בכ-1.5% בלבד. רק עם גילויי הנפט הראשונים (באותן שנים באיראן ובמצרים), וביתר שאת עם נסיקת מחירי מוצר זה בשנות השבעים, התחיל המצב להשתנות.
קורס זה יעסוק אפוא לא מעט בנפט – הענף החשוב היחיד באזור למעט כותנה וכמה סוגי פירות הדר – ובהשפעת מרכזיותו של הנפט על הכלכלה, החברה והפוליטיקה במזרח התיכון. הוא גם יבחן את השפעת הפלישה הכלכלית המערבית של האימפריאליזם ושל הקולוניאליזם על האזור במגוון תחומים וענפים; את השפעת הלאומיות והסוציאליזם, ויותר מאוחר האסלאמיזם, על הכלכלה (וההפך); את חשיבות ההגירה (בריחת המוחות) והמלחמות התכופות עבור הכלכלה; את התל"ג הנמוך של רוב מדינות האזור, את האבטלה הנרחבת, את הילודה הגבוהה ואת נושאי חינוך; את התנאים האקולוגיים וחומרי הגלם השונים ואת בעיית המים האקוטית; את הקשר בין השקעות בתעשיות צבאיות לבין פיתוח ענפים אזרחיים; את הפירושים השונים של ההתנגדות האסלאמית המסורתית ל"חידוש" (בדעה); את חלוקת הרווחים למעמדות השונים של האוכלוסייה; את תפקיד המזרח התיכון בהעברה המתרחשת בימינו של מרכז הכובד הכלכלי העולמי מזרחה; ויותר מכול: את יחסי הגומלין בין ההתפתחויות הכלכליות השונות לבין המגמות החברתיות, התרבותיות והאידיאולוגיות באזור.