התוכנית ללימודי אסטרטגיה, דיפלומטיה וביטחוןקורסים

ההכרעות האסטרטגיות בתולדות ישראל

האם ניתן לבחון את הדילמות של התנועה הציונית ושל "מדינה בדרך" בשפת המושגים של חשיבה אסטרטגית? מה היה חלקה של הדיפלומטיה, וכיצד נסללה הדרך להצהרת בלפור? ומדוע בחר ז'בוטינסקי להציע אסטרטגית-על מעודכנת בדמות "קיר הברזל"? זיהוי "השאלה הערבית" כאתגר קיומי הניב גם אסטרטגית-על אלטרנטיבית של הידברות: כשלונה, "המרד הערבי הגדול", והספר הלבן של 1939 חוללו דילמות קשות מנשוא (שטבעו את חותמן גם באוזלת היד מול השואה).

מרכיב עיקרי במענה שהתווה דוד בן גוריון – ובהמשך, אבן פינה של כל אסטרטגית-העל הציונית והישראלית – היה המפנה לעבר ארצות הברית. נכיר גם את "הסמינר" (הראשון) של בן גוריון וההכנות לסוג אחר של מלחמה. שלוש הכרעות הנוגעות לאסטרטגית-העל הלאומית (אז והיום!) יידונו בהקשר להחלטות של 1948: הקמת המדינה, מול סיכויים של "פיפטי פיפטי"; ההבנות (אם היו) עם ממלכת ירדן; ואחדות השליטה בנשק (אלטלנה, פירוק הפלמ"ח).

עם כינון המדינה, עמד בפניה (כבפני מלכי יהודה בשעתם...) הצורך להחליט באיזה צד לבחור במאבק הבין-גושי. נדון גם ב-"סמינר" (השני) של בן גוריון ודבריו בקבינט באוקטובר 1953, בשל מעמדם האיקוני (אך הבעייתי, בבדיקת תוכן הדברים) כמכונני תפיסת הביטחון של ישראל. מתחייב בירור גם של המחלוקת בין "האקטיביסטים" לבין שרת, שגם לה יש הדים עד ימינו. מכאן מובילה הדרך לסוגיית "מלחמת המנע", כמו גם לברית עם צרפת, לפני מלחמת קדש ולאחריה. לאחד מהיבטיה של זיקה זו – הפרויקט בדימונה – היתה (ויש עדיין) השלכה מרחיקת לכת על מאפייני הסכסוך: במגבלות האפשר, נדון גם בסוגיה זו ובמקומה באסטרטגית-העל של ישראל.

במלחמת ששת הימים ניתן לראות מימוש דרמטי של תפיסת הביטחון שהתווה בן גוריון – אך גם כשל של ההרתעה (ואף ההתרעה). מה היו משמעויותיה של ההצעה המדינית ב-19 ביוני 1967 – ושל ההחלטה שלא להחליט לגבי יהודה ושומרון? כיצד השתלבו תפיסות של קו הגנה, ושל ישראל כ-"קליינט" אמריקני במלחמה הקרה ("הקיץ האלקטרוני" בתעלה, משבר ירדן ב-1970), באסטרטגית-העל, ומה היה חלקן בנסיבות התלקחותה של מלחמת יום הכיפורים?

חותמו של עידן פוליטי חדש בישראל, ושל מנחם בגין אישית, טבוע במספר סוגיות אסטרטגיות: השלום עם מצרים; מבצע "אופרה" בעיראק ו-"דוקטרינת בגין"; וההתערבות בלבנון. סוג אחר (לחלוטין) של ניסיון לעיצוב מחדש – שמשותפת לו ולקודמו ההשענות על עוצמתה של ישראל, במקרה זה העוצמה המדינית בעידן שלאחר קריסת ברה"מ ותבוסת צדאם ב-1991 – גלום במהלך אוסלו ובהנחות שעמדו ביסודו. בירור מהותו של הניסיון להגיע להסדרי קבע, ושל סיבות כשלונו, מציב על הפרק את שאלות היסוד לגבי אסטרטגית-העל הישראלית במכלול הפלסטיני (או העדרה).

שורה של סוגיות תביא את דיוני הקורס אל לב הדילמות שבפני מקבלי ההחלטות בישראל בעידן של תמורות וחוסר ודאות: מרכזיותה של המשענת האמריקנית; חשיבותה הגוברת של "השאלה הסינית"; משטר המהפכה באיראן כאויב העיקרי (ושותפות עם מדינות ערביות); השינוי במעמדה הדיפלומטי של ישראל; ומקומה כיום בהקשר הים-תיכוני ולאו דווקא ה-"מזרח-תיכוני".

לסילבוס המלא

רשימת הקורסים המלאה של התוכנית ללימודי אסטרטגיה, דיפלומטיה וביטחון

מתעניינים בלימודים?

דברו איתנו

המרכז האקדמי שלם מעניק תואר ראשון דו־חוגי למצטיינים שמחפשים חוויה אינטלקטואלית וחברתית ייחודית ושואפים לאזרחות פעילה ומשפיעה בחברה הישראלית. נשמע טוב? כדאי שנדבר.

מצטיינים? השאירו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

הרשמה ליום המיון

18.08  |  14:00-08:00

יום המיון כולל מבחן המעריך כישורים אנליטיים וחשיבה ביקורתית, משימת כתיבה ודיון קבוצתי. מועמדים שעברו בהצלחה את שלושת השלבים הללו יזומנו לריאיון אישי.
ההשתתפות ביום המיון הינה בהזמנה בלבד.

מצטיינים? השאירו את פרטיכם ונחזור אליכם עם כל הפרטים

* יום המיון יתקיים במתכונת דיגיטלית. במידה שנוכל לקיימו פיזית, נודיע על כך מראש.
* אנחנו לא דורשים פסיכומטרי

ביקור בשלם

בואו להכיר אותנו קצת יותר

כדי שתוכלו להכיר אותנו באמת, אתם מוזמנים להצטרף ליום שגרתי אצלנו. בואו להרגיש אותנו בלי תיווך: היכנסו לשיעור*, שוחחו עם הסטודנטים בהפסקות ובדקו אם אנחנו "מרגישים" לכם נכון

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

*הביקור בשיעורים הינו בתיאום מראש בלבד

יום פתוח דיגיטלי

25.06  |  20:00-17:00

בואו לחוות איך זה ללמוד אצלנו

אתם מוזמנים להצטרף אלינו ליום פתוח דיגיטלי: להרגיש איך זה ללמוד אצלנו, להכיר את תוכנית הלימודים, להבין איך התואר שלנו יכול להביא אתכם למקומות מדהימים ולשאול אותנו כל מה שמעניין אתכם.

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

דילוג לתוכן