הגות ומעשה במקורות הקלאסיים

מה מלמדים אותנו המקורות הקלאסיים על הגות ומעשה בהתמודדות של אומות ומנהיגיהן עם אתגרים אסטרטגיים? הלימוד בקורס יקיף טקסטים ממקורותינו – מן המקרא ועד יוספוס פלאביוס – לצד טקסטים מכוננים של תרבות המערב בתחום האסטרטגי, פרקי היסטוריה והכרות עם הגות אסטרטגית בתרבויות אחרות.

המקרא מספק התבוננויות נוקבות בסוגיות של אסטרטגיות-על, החל מן המהלך (אם כך נכון לתאר זאת) של בורא עולם בבחירתו באברהם העברי וביוצאי חלציו כבעלי שליחות ייחודית, המעוגנת באקט של ברית (מונח מדיני-דיפלומטי מובהק, גם בעת ההיא) ועד לדרמה של המצור האשורי ומתקפת התעמולה של רבשקה, כמו גם לדילמות (ולטעויות הטרגיות) בתמרון של ממלכות ישראל ויהודה בין מצרים למעצמות מסופוטמיה, שגם להן יש הדים במציאות האסטרטגית של ימינו.

בהמשך יעבור השיעור לטקסט מכונן נוסף – ספרו של תוקידידס על המלחמה הפלופונזית – שהתקבע בראיית המערב לא רק כמקור היסטורי אלא גם כדרך התבוננות על מניעיהן של אומות (וערי מדינה) – הפחד, הכבוד, האינטרס – והאסטרטגיות שנגזרו מהם. הטרגדיה של המערכה האתונאית בסיציליה מציבה תבנית רלבנטית לימינו של מתיחת המשאבים במאבק אל מעבר לגבול היכולת; והדיאלוג הברוטלי של האתונאים עם בני מלוס כבר הפך לקלאסיקה של הראליזם המדיני.

לא תמיד אימפריות מנצחות: היוונים הדפו את הפרסים, ובשיבה למחוזותינו, מציבות גם מלחמות החשמונאים מתאר אלטרנטיבי של עמידת גבורה מול אויב עדיף. יחד עם זאת, עלייתה של רומא והתגבשות אסטרטגית-העל שלה, שהפכה אותה לדגם האימפריאלי המעצב של תרבות המערב, חרצה את גורל הריבונות של העם היהודי בארצו – והציתה דיון, שגם הדיו המורכבים מתגלגלים עד היום, על אסטרטגית-העל הנדרשת להישרדות.

דעיכתה של האימפריה הרומית וסיבותיה; האלטרנטיבה הביזנטית; והאסטרטגיות שביסוד כיבושי האסלאם (בימי מחמד והחליפים הראשונים; ושוב בגלגול העות'מאני) – כל אלה מביאים אותנו אל שחר העידן שאנו מגדירים כמודרני. ראוי להכיר גם את הטקסטים המובהקים של החשיבה האסטרטגית בסין הקדומה ובהודו שבחלקם קרובים דווקא לחשיבה האסטרטגית בת זמננו.

רשימת הקורסים המלאה של התוכנית ללימודי אסטרטגיה, דיפלומטיה וביטחון