פרסקו זה לא כשאוכלים בחוץ

אלא ציורי קיר הנפוצים בעיקר בכנסיות באירופה. טכניקת הציור מתבססת על ציור ישירות על טיח סיד לח וטרי, כאשר הצבעים מתייבשים יחד עם הטיח והופכים לחלק ממנו. בשל הטכניקה הייחודית הציורים עמידים לאורך זמן מאחר שהצבע נשמר כל עוד הטיח אינו מתפורר. עם זאת, לא ניתן להמשיך את הציור לאחר תחילת התייבשות, הטיח על כן האמן היה צריך לסיים את מלאכתו ביום בו החל בה – יכולת הדורשת מיומנות רבה. ציורים שהשתרעו על פני משטחים נרחבים ולא ניתן היה לציירם ביום אחד, צוירו בחלקים. אחת הדוגמאות המפורסמות ליצירות אמנות מסוג זה היא הפרסקו על תקרת הקפלה הסיסטינית שצייר מיכאלאנג'לו, וכוללת את הציור "בריאת האדם".
מקור המילה פרסקו הוא במילה האיטלקית 'a fresco', שפירושה "טרי" או "באופן טרי". בעברית, אגב, הוא נקרא תַּמְשִׁיחַ.