חדשות
ילד מוסלמי מתפלל במסגד

אסלאם סובלני, אסלאם קנאי: הפנים השונות של דת האסלאם

ימי הביניים לא היו גרועים כל כך באזורים המוסלמיים – יכולת למתוח ביקורת על דת האסלאם בלי שיורידו לך את הראש. האסלאם הקיצוני של ימינו? זה כבר סיפור אחר לגמרי. ריאיון עם חתן פרס ישראל, פרופ' יוחנן פרידמן

24 ביולי 2016   |  מאת: גיל סלוביק

למתבונן מן החוץ דת האסלאם עשויה להיראות כמקשה אחת שאין בה סדקים, התלבטויות והבדלים בין אדם לאדם, אולם האסלאם, הדת השנייה בגודלה בעולם, משתנה מתרבות לתרבות.

פרופ' יוחנן פרידמן, חתן פרס ישראל לשנת 2016 בתחום חקר המזרח הקרוב, הוא איש צנוע ונעים הליכות שחוקר את האסלאם זה עשרות בשנים. כאשר אני מראיין אותו, שפת גופו מעידה שאת השאלות הללו הוא שמע יותר מפעם אחת ובכל זאת הוא שוקל את מילותיו ומודד אותן כאיש חכם ומנוסה.

הוא עלה לארץ מסלובקיה בשנת 1949 בגיל 13, וכשהגיע לכיתה י' שכנע אותו מי שהיה המורה שלו לערבית ולימים חתן פרס ישראל לבלשנות ערבית ומזרחנות, פרופ' מאיר יעקב קיסטר, כי תחום האסלאם הוא תחום חשוב עד מאוד. העולם העשיר שנפתח בפני יוחנן הצעיר גרם לו להמשיך בחקר הדת המוסלמית גם בלימודיו הגבוהים. הוא התמחה באסלאם ההודי ואת עבודת הדוקטור כתב באוניברסיטת מקגיל, קנדה. כאשר חזר לארץ בשנת 1966 התמנה למרצה באוניברסיטה העברית.

אסלאם ללא אִסלום

מה הם הבדלים בין האסלאם ההודי לאסלאם של המזרח הקרוב?

"אם חוקרים את האסלאם על פי הספרות הכתובה יש הבדלים לא מכריעים, אך ברמת המנהג העממי יש הרבה מאוד הבדלים. מבחינה פוליטית, המוסלמים בהודו היו מאז ומעולם מיעוט. בכל שנות השלטון המוסלמי בהודו מהמאה הראשונה ועד לסיפוחה של הודו לאימפריה הבריטית באמצע המאה ה-19, לא עלה חלקם של המוסלמים באוכלוסייה על 25%.

העובדה הזאת יצרה דרכי מחשבה מיוחדות במינן, למשל כאשר במאה העשרים ניטש מאבק לחלוקתה של הודו והקמת פקיסטן כמדינה מוסלמית דווקא הזרמים האורתודוקסיים ביותר באסלאם ההודי התנגדו להקמת פקיסטן ודגלו במה שנהוג היה לקרוא 'תורת הלאומיות המאוחדת', תפיסת עולם שלפיה המוסלמים בהודו הם חלק מהעם ההודי וזאת למרות שחלק מכריע של העם הזה אינם מוסלמים וחלקם אפילו עובדי אלים רבים".

indian_gods_credit_Vinoth_Chandar_flickr_cc20_2

"ראו עצמם שייכים ללאום, על אף שברובו היה עובד אלים רבים". אלים למכירה בהודו. תמונה: Vinoth Chandar, flickr. CC-BY-2.0

זה נשמע כאילו הייתה שם סובלנות שחסרה היום באסלאם.

"אם משווים את השלטון המוסלמי בימי הביניים לאירופה הנוצרית אפשר למצוא היבטים שבהם האסלאם היה סובלני יותר. עובדה היא שבעולם המוסלמי לא היו גירושים המוניים של לא-מוסלמים, זאת לעומת אירופה שבה התרחשו גירושי יהודים ממקומות רבים. ברוב הגדול של התקופות ההיסטוריות,  השלטון המוסלמי בימי הביניים לא כפה את האסלאם  על האוכלוסיות הכבושות, והוכחה ברורה לכך היא האזור הסורי-ישראלי-מצרי: הוא הפך מוסלמי ברובו רק בתקופה הממלוכית, החל במאה ה-13. השלטון לא יזם אִסלום כפוי".

אז אפשר להכתיר את האסלאם כדת סובלנית?

"כאשר דנים היום בשאלה מהי דת 'סובלנית' עושים זאת במובן המודרני של המילה, לא במובן של ימי הביניים. הסובלנות המודרנית עוסקת בשאלה מהי מידת סובלנות השלטון לענייני דת והאם אדם מופלה בגלל השתייכות דתית. במובן זה האסלאם לא היה סובלני: לא התקיים שוויון בין דתות או ניטרליות של המדינה בענייני דת. היה ברור שהאסלאם הוא דת המדינה, אך  ברוב הגדול של התקופות, המדינה  לא כפתה את האסלאם".

הוצאה להורג בגיל 76

אבל דברים השתנו מימי הביניים: באירופה חלו הרבה שינויים ופרט לתקופות האפלות של השלטון הנאצי והקומוניסטי מצב הסובלנות ביבשת טוב בהרבה מאשר בארצות האסלאם. כדוגמה מביא פרופ' פרידמן את חוסר הסובלנות שממנו סבלו שתי תנועות שקמו במאה ה-19 ונרדפו עד צוואר: התנועה הבהאית בפרס והתנועה האחמדית שנוסדה בהודו הבריטית ונרדפת בפקיסטן.

עבודת הגמר של פרופ' פרידמן עסקה במשורר הערבי אבו אל-עלאא אל-מערי, בן המאה ה-11."הוא מתח ביקורת חריפה על האסלאם ועל הדתות בכלל וחילק את האנושות לשני חלקים: דתיים ללא שכל, ובעלי שכל ללא דת", מספר פרידמן בעיניים מלאות חיוניות ועניין, "ולמרות שדיבר דברים קשים על האסלאם ונמתחה עליו ביקורת, איש לא נגע בו לרעה מבחינה פיזית".

היום זה לא היה עובר לו חלק.

"זה באמת לא עבר לו חלק. בשנת 2010 הגיעה ארגון ג'בהת אל נוסרה לעיר הולדתו מערת אלנעמאן ואנשיו ערפו את ראש  הפסל  של  אל-מערי שהוצב בכיכר העיר לזכרו. בשנת 1054 המשורר מת בגיל 85 מיתה טבעית, וב-2010 ערפו את ראש הפסל שלו. אני רואה בזה סמל של מה שקורה לאסלאם בימינו, שמתקיימת בו רדיפה שיטתית של אנשי רוח.

https://www.youtube.com/watch?v=AJ9wvHq3eQ8

בשנות השישים של המאה הקודמת כתב הוגה דעות סודני ספר על 'השליחות השנייה', שפורשה בידי השלטון כשליחות שנייה אחרי הנביא מוחמד, שבעיני האסלאם הוא אחרון הנביאים. כותב הספר הוצא להורג בתלייה בשנת 1985, בגיל 76. מקרה אחר היה במצרים בשנות התשעים – פרופסור שכתב דברים בלתי מקובלים על הקוראן נאלץ לעזוב את ארצו ולעבור לאירופה".

מתי בעצם הפך האסלאם קנאי?

"זרמים קנאים היו באסלאם תמיד, אך העקרונות המרכזיים של האסלאם הקנאי המופיעים כעת במזרח התיכון  נהגו על ידי הוגה דעות פקיסטני בשם אבו אל אעלא מודודי, מייסד מפלגת 'ג'מעאת-י איסלאמי', באמצע המאה הקודמת. עמדותיו השפיעו מאוד על 'האחים המוסלמים' ועל ארגונים נוספים. בימים אלו מסיים החוקר דניאל לב לכתוב עבודת דוקטור המוכיחה זאת בצורה מפורטת ומקיפה".

בשנים האחרונות הרוחות המנשבות מכיוון תנועות שונות באסלאם אינן מבשרות טובות למייחלים לחזרתה של תפיסה מוסלמית מתונה יותר. תופעות כגון דאע"ש הסונית, הרפובליקה השיעית האיראנית, חיזבאללה, בוקו חראם ואחרים הולכות ומקצינות את התפיסה הדתית שלהן. אני שואל את פרופ' פרידמן אם יש סיכוי שהסובלנות היחסית שאפיינה את האסלאם בראשיתו תחזור ותופיע.

"יש במחשבה המוסלמית המרכיבים הדרושים כדי שהוגה דעות מוסלמי בן זמננו ייקח אותם ויבנה מהן מערכת אמונות סובלנית", הוא משיב בתום מחשבה. "זה עדיין לא קרה בצורה משמעותית מפני שהמשטרים בעולם המוסלמי אינם מאפשרים זאת. אפשר לומר שהזרמים הסובלניים באסלאם נמצאים כיום מחוץ לעולם הערבי. כאשר מוסלמים מגיעים לארצות המערב הם פתחים קווי מחשבה כאלה".

להכיר את האסלאם

סקר שערך לאחרונה המרכז האקדמי שלם גילה משהו מעניין על ספר הקוראן: אין כמעט ישראלי שלא שמע על הספר, אך מעטים פתחו לקרוא בו. הפער המפתיע מעורר מחשבות על מידת ההיכרות שלנו עם התרבות הערבית והמוסלמית המקיפה אותנו מכל צד.

Yohanan_Friedmann_1

הנער מסלובקיה שהפך לחתן פרס ישראל. פרופ' יוחנן פרידמן

פרופ' פרידמן, לא כל אחד יכול להיות חתן פרס ישראל, אולם בכל זאת – מה אתה ממליץ לנו ללמוד על האסלאם?

"כל ישראלי שחי במזרח התיכון צריך להכיר את הקווים המרכזיים של ההיסטוריה המוסלמית, את האופן שבו האסלאם התפשט, את התרבות שהוא יצר בימי הביניים ואת העקרונות הבסיסיים של מערכת האמונות שלו. את כל זה אפשר ללמוד היום בקלות יחסית – יש תרגומים  אחדים של הקוראן לעברית ויש גם לא מעט תרגומים של ספרות ערבית-מוסלמית לעברית. מי שיחפש יצירות מופת ערביות או מוסלמיות יוכל למצוא אותן".

תוכל לתת המלצה לספר מופת מוסלמי שניתן לקרוא בעברית?

"לאחרונה יצא לאור תרגום לעברית של ספר מיוחד שנקרא 'ענק היונה: על אהבה ואוהבים'. זהו ספר פסיכולוגי העוסק באהבה שכתב מלומד מוסלמי ספרדי בן המאה ה-11  ושמו עלי אבן חזם. הספר תורגם לפני שנים אחדות על ידי ד"ר אלה אלמגור ויצא בהוצאת מוסד ביאליק, ואני חושב שכל אדם ייהנה הן מהספר והן מהתרגום המופתי".

ולסיום: לאחר הזכייה בפרס ישראל, נשאר עוד משהו שאתה רוצה לחקור וטרם חקרת?

"יש לי עדיין לא מעט תכניות – כולל ספר על תולדות הרעיון המשיחי באסלאם הסוני".

וכך בחיוך חביב ופסיעה נמרצת של אדם הממהר לעיסוקו הבא, הסתיים הראיון והותיר אותי עם רצון לדלות עוד ממאגר הידע העצום של פרופ' פרידמן, הילד הסלובקי שעלה לישראל והפך למומחה בעל שם בינלאומי בתחום האסלאם.

מתעניינים בלימודים בשלם? נשמח לדבר

רוצים ללמוד במחזור הבא של המרכז האקדמי שלם? מלאו טופס וניצור אתכם קשר לגבי היום מיון הקרוב.