וירג'יל מקריא את האינאיס לאוגוסטוס טוס

אנחנו לא תמימים: למה לבחור ללמוד מדעי הרוח

"מנז אג'יטאט מולם" קבע המשורר הרומי המפורסם וירגוליוס: "הרוח מזיזה את החומר". מחשבות ואמונות מסובבות את העולם, רעיונות ואידיאלים מניעים את תולדות האנושות.

22 באוקטובר 2017  |  מאת: זאב מגן

אף אחד כבר לא קונה את הלוקש הזה. התבגרנו ולמדנו שכל הרוח הזאת היא לא יותר מעורבא פרח, ושהכוח האמיתי עלי אדמות ובחיי האדם הינו, ותמיד היה, דווקא החומר: כסף, נשק, שטח, משאבים, אוכלוסיה, טכנולוגיה, תעשייה.  רק תמימים לא מבינים את זה.  היום אנחנו פרגמטיסטים, אנשים מציאותיים עם שתי רגליים על הקרקע המוצקה המודעים היטב לכך שהחרב לעולם חזקה מהעט, שבעל המאה הוא בעל הדעה, וששום מנהיג, שום עם, שום דת ושום ציוויליזציה לא גבר ולא יגבור על האויבים שלו, ולא שגשג ולא ישגשג ולא טבע ולא יטבע את חותמו בהיסטוריה, מבלי להסתמך על עוצמות צבאיות וכלכליות שעולות באופן ניכר על אלו של יריביו.

טוב, אולי חוץ מהיוונים.  ארצם נכבשה בקלות עוד בטרם הספירה על ידי מכונת המלחמה העצומה, המשומנת והממומנת היטב של רומא – אבל תוך מספר עשורים הרומאים אימצו כמעט ללא סינון או התנגדות ראויה לשמה את התיאולוגיה, הפילוסופיה ורבים ממוסדות המשפט והשלטון של האומה אשר הביסו.  למרות עליונותם הצבאית והכלכלית, הם נכנעו לרעיונות יותר חזקים ויותר מפותחים.

אה, וחוץ מהנוצרים.  שהרי אחרי שרמסו את יון אותם רומאים השתלטו גם על המזרח התיכון ובתוכו על ארץ ישראל – אבל לא עבר זמן רב עד שתורתו של בחור יהודי יחף מהגליל בעל חזיונות וגישות מוזרות לחיים התגבר על כל צבאות הקיסר וכל האימפריה הרומית כולה. הצלב החליף את הנשר.

ובעצם, גם חוץ מהרומאים עצמם: שטחיהם הוצפו על ידי שבטים "ברבריים" אין ספור במאה הרביעית והחמישית לספירה – וויזיגותים, אוסטרוגותים, תורינגיאנים, אללמאנים, פראנקים –  אשר הכניעו את הלגיונות באופן מוחלט ובקושי השאירו אבן על אבן… ואז הברברים האלה עצמם נכבשו על ידי התרבות הרומית על כל פניה ומרכיביה כמו חמאה שנחתכת בסכין חד והובלו על ידה ליצור בסופו של דבר את הציוויליזציה המערבית.

ואם כבר, אז לבל נשכח את המוסלמים, שארצותיהם וממלכותיהם נשטפו על ידי גל אחר גל של עמים דוברי שפות תורכיות, שנהרו בהמוניהם ממרכז אסיה לתוך המזרח התיכון במאה העשירית והלאה במהלך אלף שנים.  אותם גזנווים, סלג'וקים, מונגולים, טטרים ועות'מאנים מעכו את כל מה שעמד בפניהם, אך נכבשו בנקל פעם אחר פעם על ידי הדת של אלה שהם כבשו: האסלאם.  נינו של גנגיס חאן כבר הכריז "אללהו אכבר!"

רגע – מה לגבי התנועה החומייניסטית בתקופתנו, במסגרתה השאה-הן-שאה או "מלך המלכים" האיראני עם צבאו הענק וכוחות הדיכוי הנפוצים והמאובזרים שלו הובס כליל על ידי התיאוריות של חכם דת אחד בן שמונים?  חכם דת שיורשיו האידיאולוגיים, כלומר האסלאמיסטים השיעים, כעת הכריעו את המערכה נגד יריביהם המוסלמים הסונים במזרח התיכון, למרות היותם מיעוט קטן בעולם האסלאם.

ולמה ללכת רחוק?  מה איתנו?  לא היגרנו לכאן מכל מקום, הפרחנו כאן את השממה, החינו כאן את העברית, בנינו כאן צבא חזק, והקמנו כאן מדינה יהודית תחת השפעת רעיון?

אז אולי בסופו של דבר הרוח אכן מזיזה את החומר, כפי שטען ווירגוליוס?  אולי האמונות והרעיונות הם הם המנוע האמיתי של ההיסטוריה?  אולי התמימים הם דווקא אלה שעוד לא קלטו עובדה זו הברורה כשמש בצהריים לכל מי שעיניו וראשו וקורא קצת היסטוריה?  שמא עתידה של מדינת ישראל באזורנו תלוי בריזון ד'אטרה, בסיבת הקיום שלה, בתפישות ובמחשבות שמרכיבות את התשתית האידיאולוגית-פילוסופית שלה – יותר אפילו מהצבא והכלכלה שלה?

אם זה נכון – וזה נכון – אזי משימתנו חייבת להיות בראש ובראשונה ביצור, טיפוח ופיתוח אותה תשתית רעיונית שמחזיקה אותנו בחיים כאן: אותו שילוב, אותו מתח, אותו בליל כמעט בלתי אפשרי של עקרונות מערביים מודרניים כמו פלורליזם, חופש הביטוי, דמוקרטיה, חרות, קידמה, שוויון ועקרונות ומוסדות יהודיים נצחיים כמו תורה, אמונה, אהבת ישראל – העם והארץ – והצדק.  ובד בבד עלינו להתחיל להכיר גם את העקרונות, המוסדות והרעיונות שמניעים את הסובבים אותנו כאן במזרח התיכון, בעידן שבו העולם המוסלמי חוזר לשורשיו הדתיים והתרבותיים והופך יותר ויותר ל"קהילה טקסטואלית".

ספרי המופת: הטקסטים שהצמיחו ועיצבו אותנו, הטקסטים שהצמיחו ועיצבו את שכננו, הטקסטים שהצמיחו ועיצבו את העולם בתוכו אנו חיים – לימוד ספרים אלה והתעמקות בהם הוא צו השעה, ולא רק השעה.  כשנכיר את מה שיצר אותנו – ורק כשנכיר את מה שיצר אותנו – נוכל גם אנחנו, בדור הנוכחי ובדורות הבאים, ליצור הלאה דברים נפלאים.  די לתמימות.

שנה טובה לכל בית ישראל.

 

פרופ' זאב מגן הוא מרצה לספרות הערבית ולתולדות האסלאם באוניברסיטת בר אילן ברמת גן ובמרכז האקדמי שלם בירושלים.

מתעניינים בלימודים בשלם? נשמח לדבר

רוצים ללמוד במחזור הבא של המרכז האקדמי שלם? מלאו טופס וניצור אתכם קשר לגבי היום מיון הקרוב.