"אל תעשו טעויות". שיחה עם פרופ' עוזי ארד

המרכז האקדמי שלם אירח את פרופ' עוזי ארד, לשעבר ראש המועצה לביטחון לאומי במשרד רוה"מ, היועץ המדיני לרוה"מ וראש אגף המודיעין ב'מוסד'. ארד, שלמד היסטוריה ומדעי המדינה באוניברסיטת ת"א ולאחר מכן השלים תואר שני ושלישי ביחסים בינלאומיים באוניברסיטת פרינסטון, שיתף את הסטודנטים בתובנות מעברו האישי ומניסיונו המקצועי.

השיחה נסבה על שורת נושאים הקשורים לביטחון המדינה, ובראשם האיום האסטרטגי מצדה של איראן. עוד דובר על תרומת המודיעין וזרועות קהיליית המודיעין לביטחון הלאומי ועל דוקטרינות ההגנה וההרתעה בתפיסת הביטחון הלאומי. כן נסקרה מעורבותה של ארה"ב בנעשה במזרח התיכון, בעיקר בשל אי-התלות המסתמנת שלה במוצרי אנרגיה מהאזור.

בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני הרחיב ארד וחיווה את דעתו כי שורשי היריבות המתמשכת נעוצים במחלוקת פוליטית-טריטוריאלית שאין לה פתרון נראה לעין. "לא נתקלתי באף שליט ערבי, ולו הנחשב למתון ביותר, שהודה כי הוא מכיר בלגיטימיות של מדינת ישראל", הדגיש. עם זאת אמר כי הפרגמטיים שבין מנהיגי מדינות ערב מוכנים להכיר דה-פקטו בסטאטוס-קוו של  מציאות קיומה של ישראל, גם אם לא בלגיטימיות של מציאות זו.

על אף הדברים הללו, פרופ' ארד, ששימש יועץ אסטרטגי וביטחוני לראש הממשלה נתניהו במשך שנים ארוכות, טען כי אל למדינת ישראל למשוך את ידיה מתהליך ההסדרים. "גישה רב-שלבית יכולה להיות גישה נכונה, כאשר נוצרות הסדרות והבנות לאורך תקופה, בלי להתיימר לפתור את הנושאים ה'גדולים' כגון הפליטים, מעמדה של ירושלים ועוד".

הוא הצביע על היפוך העמדות בין הצדדים, כאשר בראשית הסכמי אוסלו ישראל התנגדה להסכמים שלביים והפלסטינים תמכו בהם; בשנים האחרונות התהפכו היוצרות והפלסטינים לא מוכנים לדבַר על הסדרים חלקיים, מלבד הסכם סופי שיענה על כל תביעותיהם. "הזירה המדינית עובדת לטובתם", ניתח ארד את המצב, "הכוח ה'רך' עובד לטובתם; מצב ה'כיבוש', לדעתם, עובד לטובתם; ואילו המצב הצבאי עובד לטובתנו".

פרופ' ארד נשאל אם הוא אופטימי או פסימי באשר למצב, וגם כאן השיב תשובה המלמדת על ניסיונו: "אם לא נעשה טעויות אסטרטגיות יש לנו סיבה להיות אופטימיים, אם נעשה טעויות כאלו – יש לנו סיבה להיות פסימיים. עד עתה עשינו לא מעט טעויות, ושאלת הפסימיות או האופטימיות תלויה ביכולתנו העתידית להחליט החלטות נכונות ולפעול כהלכה".

באשר להרתעת ישראל את החמאס בעזה והערכתו את מבצע 'צוק איתן' הפתיע ארד ואמר כי השימוש במושג 'הרתעה' בהקשר הקונבנציונאלי מוטעה. "הרתעה הוא מושג שרלוונטי בעיקר  בתחום הנשק הגרעיני והיא בנויה על הבנה פסיכולוגית של היריב. אתה צריך להכיר את נקודת השבירה שלו, ולהבין מתי המחיר שהוא משלם כבד מדי עבורו. זו נקודה שלא קיימת בלחימה קונבנציונלית, וגם בלוחמה גרעינית היא מסוכנת מאוד, חמקמקה וכרוכה בהשמדה של תשתיות, וגרוע מכך, של אזרחי אויב. בתחום הקונבנציונאלי הוכח כי גם הרס נרחב, כמו שהיה במערכה האחרונה בעזה, אינו בהכרח מרתיע, וקרוב לוודאי שלהיפך מכך".

בנימה אישית יותר הדגיש ארד באוזני הסטודנטים את חשיבותה של ההבנה האסטרטגית המבוססת על בקיאות בספרות מקצועית רחבת היקף ויותר ממנה של ידיעת היסטוריה על בוריה, שני מקצועות שלדבריו החינוך הליברלי מקנה וכמעט שאינם בנמצא בארץ.

הוא עודד את הסטודנטים להרחיב את ידיעותיהם בתחומים אלה, כדי שיוכלו להשתלב במערכת הביטחונית והאסטרטגית של מדינת ישראל, ולהתמודד עם אתגריה במקצועיות ובמיומנות הנדרשים בעידן זה.

תמונת הנושא: Harald Dettenborn ,wikicommons, ע"פ רישיון cc3.0