להכיר את הפריפריה מקרוב: יום סיור בנגב בקורס "אתגרים בחברה הישראלי"

במסגרת הקורס "אתגרים בחברה הישראלית", יצאו סטודנטים של המרכז האקדמי שלם לפגוש את הפריפריה מקרוב ולשאול שאלות לא פשוטות: האם כל היישובים בדרום מקבלים את אותם תקציבים? האם מייצר הדרום תרבות מקורית? מדוע ירוחם הפכה לאליטה של הפריפריה?

15 בנובמבר 2017  |  מאת: מערכת תוכן ועניינים

האקדמיה ללשון העברית לא משמשת בדרך כלל מושא לסערות ציבוריות, וזאת בלשון המעטה. אך בשנת 2016 קמה סערה ציבורית בשל הניסיון למצוא מילה עברית חדשה שתשמש חלופה ל"פריפריה". המילה שהציעה הוועדה המקצועית של האקדמיה, שׁוּלָה (מלשון שוליים), ירדה בעקבות זאת מסדר היום, והשקט חזר לרחובות ישראל, שלא לומר לרחובות הפריפריה.

יום סיור בדרום: לפגוש את פסיפס החברה הישראלית

במסגרת הקורס "אתגרים בחברה הישראלית" יצאו סטודנטים של המרכז האקדמי שלם לפגוש את הפריפריה מקרוב ביום סיור בשטח. ישבנו עם דרה וולגלרנטר ודנית גפן לשיחה על התובנות מיום הסיור. התחנה הראשונה בסיור הייתה במתנ"ס דימונה.

עם מי נפגשתם במתנ"ס דימונה?

דרה: נפגשנו שם עם מאור ואילן. מאור הוא רכז נוער בעיר, ואילן עבד בעברו עם נוער בתיאטרון. הם דיברו אתנו על חינוך ועל פרויקטים של תרבות לנוער בעיר.

היה משהו שהפתיע אותך בשיחה?

דרה: אני הופתעתי לגלות שישנם תקציבים גדולים מאוד שהמדינה מפנה לדימונה. לא חשבתי שהעיר עד כדי כך זוכה לתמיכה מהמדינה, ושמחתי לגלות עובדה זו.

דרה: זו הייתה שיחה סוערת ומעניינת. חלק מהבעיות שצפו היו של ייצוג לאוכלוסייה מזרחית בארץ. מזרחים שעלו לארץ הרגישו צורך להתחקות אחר התרבות האירופית, והתרבות המזרחית יצאה מהשיח התרבותי. זוהי בעיה כלל ארצית שמורגשת יותר בפריפריה.

"יניב היווה השראה עבורי: אפשר לחולל שינוי משמעותי עם מספיק רצון"

התחנה הבאה בסיור אחרי דימונה הייתה ירוחם. עוד מקום שכולם שמעו עליו אך לא ממש מבקרים בו.

לפני הסיור ביקרתם בירוחם?

דרה: לא ביקרתי בירוחם, אבל בשירותי הצבאי שירתי עם חיילים מהעיר, והכרתי קצת את המקום מסיפוריהם.

דנית: גם אני לא ביקרתי בירוחם בעבר, וזו הייתה הזדמנות טובה לעשות זאת. נפגשנו עם סגנית ראש מועצת ירוחם, טל אוחנה, ועם יניב יצחק, ראש התוכנית "אלול מן המזרח", איש מרתק.

מה היה מרתק בשיחה עם יניב?

דנית:. קודם כול, הוא מאוד אפקטיבי בעשייה שלו. השיחה אתו היוותה השראה עבורי, והראתה לי שבהחלט אפשר לחולל שינוי משמעותי אם יש מספיק רצון. הוא צעיר יחסית, ולמרות זאת כבר מעורב בהמון פרויקטים קהילתיים בשנים האחרונות.

איזה סוג של פרויקטים קהילתיים?

דרה: "אלול מן המזרח" היא תוכנית קיץ שבה לומדים בחודש אלול מקורות מזרחיים, דרך כלי מוזיקה וטקסטים מזרחיים. אני, בתור אשכנזייה דתייה, לא נחשפתי להרבה מקורות מזרחיים. התרשמתי כל כך, עד שאמרתי לעצמי שאשמח להגיע לשם במהלך הקיץ.

דנית: אני, אישית, שמעתי על התוכנית כבר לפני השיחה עם יניב, אבל השיחה איתו, כמו לדרה, בהחלט עשתה לי רצון ללמוד בה.

ומה למדתן מטל אוחנה?

דרה: השיחה עם טל אוחנה הייתה מדהימה. ההיי לייט של היום. מעבר לשיחה, אני התפעלתי מטל עצמה. היא הראתה לנו חוזק נשי וצעיר של עשייה. היא אישה חזקה, מנהיגה, ומרגישים שהיא מדברת ממקום מאוד מחובר.

דנית: היא מתמודדת עם בעיות של ההווה, אבל גם עם מבט כלפי העתיד. היא דיברה, למשל, על בעיית סגירת מפעל לאריחים שיוביל לפיטורים של כ-150 עובדים. היא גם דיברה על המאמצים שלה לקידום הנוער והחינוך בעיר.

כפר בדואי וגרעין התיישבות דתי-חילוני: מצאו את ההבדלים

התחנה הבאה: הכפר הבדואי ביר הדאג', שבה שוחחו הסטודנטים עם בן המקום ששירת בדרגה בכירה בצה"ל. גם דרה וגם דנית הכירו את החברה הבדואית היכרות קודמת, ועיקר מה שהיה חשוב להן היה לחוות ולחוש את חיי הכפר מבפנים. לטענתן, הנציג ששוחח עימן חמק מהשאלות הקשות שנשאלו, שנותרו פתוחות.

התחנה הבאה, שיזף, גרמה לדרה ולדנית לעשות השוואות מתבקשות.

חזית הכניסה למתנ"ס דימונה

"המדינה מפנה תקציבים גדולים לדימונה". חזית המתנ"ס בדימונה.

מה זה בדיוק שיזף?

דרה: שזף הוא גרעין התיישבות, הגרעין המייסד של יישוב קהילתי מעורב של דתיים וחילוניים. היישוב קיים שש שנים. אחרי הביקור בכפר הבדואי, התפלאתי לראות בשיזף חיבור למים ולחשמל. בהמשך התברר שמדובר בדברים שנקנו בהמון דם, יזע ותושייה אישית של התושבים. דיברו איתנו שם על ההקמה הטכנית של היישוב ועל התנגשויות עם המדינה, הביורוקרטיה המסורבלת.

מה מסביר, לדעתכן, את ההתקדמות המהירה של שיזף לעומת כפר בדואי שקיים כבר יותר מ-20 שנים?

דרה: מקימי היישוב מגיעים ממוסדות חינוך טובים ומהאקדמיה. הם יודעים את החוק על סעיפיו. האסופה הבדואית נתקלת בקושי שפתי, בגזענות, בעמידה מול ממשלה שהם לא מזדהים איתה כממשלתם. קשה להשוות בין השניים, ובכל זאת, לראות אותם זה אחר זה, מעורר מחשבה.

דנית: במהלך השיחה, סיפרו לנו את סיפור הקמת המקום שממנו עלה שכלל לא קל, מבחינה ביורוקרטית, להקים מקום חדש. תפסה אותי העובדה שבכלל לא קל לעבור לנגב. עם כל הסיוע שכביכול המדינה נותנת לאנשים שרוצים לעבור, והרצון שאנשים יגיעו לפריפריה, מתברר שבפועל מדובר בעבודה ממש לא קלה.

"אליטה בתוך הפריפריה": בעיית ניתוב המשאבים לערים בדרום

אילו מחשבות יש לכן בעקבות הסיור?

דרה: תהיתי עד כמה המדינה ממשיכה לספק משאבים וכספים לירוחם בתור עיירת דגל לעומת מקומות כמו אופקים, נתיבות ודימונה, שנזנחים. למעשה, אפילו בתוך הפריפריות נוצרה אליטה. שאלתי את עצמי: אז מה עשינו כאן בעצם? צריך אולי לחלק את התקציבים אחרת.

דנית: חשבתי על התושייה שהייתה לדוברים בכל המקומות לחולל שינויים, ועל כך שזה באמת אפשרי עם רצון ועם עשייה.

***

הקורס "אתגרים בחברה הישראלית" בריכוזה של גילה רוקמן ימשיך לקחת את הסטודנטים למפגש עם הפסיפס הישראלי. אנחנו נמשיך לדווח מהשטח.


מתעניינים בלימודים בשלם? נשמח לדבר

רוצים ללמוד במחזור הבא של המרכז האקדמי שלם? מלאו טופס וניצור אתכם קשר לגבי היום הפתוח הקרוב.