גשר על פני מים סוערים: סטודנטים משלם סייעו באסון בסרביה

הסטודנטים של שלם לא נחים לרגע: משלחת סיוע משותפת למרכז האקדמי שלם ולארגון 'לב אחד' טסה לסרביה כדי לסייע באסון השטפונות שפקד את המדינה ופגע בלמעלה ממיליון אזרחים.

סופת גשמים עזה באזור הבלקן הציפה אזורים נרחבים, גבתה קורבנות וגרמה נזק עצים לתשתיות ולרכוש. עשרות הרוגים נספרו, עשרות אלפי אזרחים סרבים ובוסנים פונו מבתיהם וכמיליון איש נפגעו באופן ישיר ועקיף משטף המים, שזרמו במשך ארבעה ימים ללא הפסקה.

ממפים את הצרכים של נפגעי השטפון. תמונה: נועם קידר, לב אחד

סטודנט מהמרכז האקדמי שלם, אלון תובל, הוא מתנדב בארגון 'לב אחד', המתמחה בריכוז מתנדבים וניהול שלהם בזמני חירום. "לארגון היו הניסיון והנכונות לעזור", מסביר אלון, שחיבר בין 'לב אחד' לבין המרכז האקדמי, "אולם הם היו זקוקים לשותפים לדרך, הן פיננסית והן רעיונית, ומבחינה זו המרכז האקדמי שלם התאים ככפפה ליד".

גל רוזנברג, חברו של אלון למחזור הראשון שהינו חובש קרבי בהכשרתו, הצטרף גם הוא ליוזמה, והשניים בליווי שנים עשר מתנדבים נוספים מהארגון חברו לקהילה היהודית בבלגרד, לצלב האדום ולהתאחדות הסטודנטים הסרבית והקימו איתם חמ"לים להכשרת מתנדבים והכוונתם.

עשרות המתנדבים המקומיים ששמעו על הארגון הישראלי יצרו קשר וקיבלו משימה להרכיב 'רשימת צרכים' של התושבים. לאחר סיום המשימה, סייעו בהכוונת הסיוע למקומות שבהם היו זקוקים לו. רשת המתנדבים של 'לב אחד' עסקה בעיקר בהנחת תשתית להמשך עבודתם הסדירה של המתנדבים המקומיים מול הרשויות וארגוני הסיוע.

"התכנית הלימודית בשלם נבנתה כדי ליצור את הדור הבא של המנהיגים הישראלים", אומר ד"ר סטיבן חזן ארנוף, מנהל תרבות, קהילה וחברה במרכז האקדמי שלם. "הסטודנטים צוללים למקורות התרבות המערבית, היהודית והאסלאמית ובמקביל נדרשים להשקיע את מיטב מרצם, כישרונם ומחשבתם ליצירת שינוי חברתי חיובי בישראל – ומעכשיו גם בעולם".

איתי מילנר, סגן שגריר ישראל בסרביה, התייחס למשלחת בראיון לתקשורת המקומית, ואמר כי מדינת ישראל "שמחה בסיועם של ארגונים לא ממשלתיים". הוא הדגיש כי השגרירות עוקבת אחרי פעילותם של הסטודנטים ומוכנה לסייע בהיבטים דיפלומטיים ולספק להם תמיכה מערכתית.

עם תושב מקומי. תמונה: נועם קידר, לב אחד

החלק המרגש במסע מצוי בקשרים האישיים שרקמו המתנדבים עם חלק מתושבי האזור שנפגעו באסון. "העובדה שאנחנו צעירים ישראלים עשתה רושם עצום על הקשישים שחיים שם", אומר אלון, ומספר כי קשיש מקומי העניק למתנדבים בקבוק ראקיה (משקה מקומי) כמתנת תודה, ואף נזכר ברופא יהודי שנהג לטפל בו לפני תקופת השואה. "הזיכרון הזה גרם לנו להבין את הביטוי הכל כך ישראלי 'אור לגויים'", אומר אלון. גל מסכים ומוסיף: "כשראינו עד כמה אנשים מעריכים את העזרה שלנו, המחויבות שלנו הפכה לזכות. זו הייתה ההוכחה שאנחנו פשוט עושים משהו נכון".