בחירה מושכלת. כנס שלם ה-1 הוכתר בהצלחה

האם ישנה שקיפות בכנסת? כיצד צלחה ישראל את המשבר הפיננסי של שנת 2008? מה תהיה המשמעות של סיפוח שטחי יהודה ושומרון? האם הקפיטליזם הועיל לאזרחי המדינות שאימצו אותו או הזיק להן?

אלו הן רק חלק מהשאלות שנידונו ב'כנס שלם ה-1 למדיניות וחברה' שנערך השנה בסימן הבחירות לכנסת. שנים עשר דוברים מומחים בתחומם ופעילים בשדה העשייה הציבורית, סקרו בהרצאה בת שעה כל אחד נושאים מרכזיים על סדר היום הכלכלי, הביטחוני והאזרחי במדינת ישראל.

סגן יו"ר הכנסת, ח"כ זאב אלקין, התייחס לסיבות לפירוק הקואליציה ואמר כי הממשלה חייבת הייתה לבחור "בין אישור תקציב חסר אחריות, שהיה גורר בעיות חמורות, לבין הליכה לבחירות", וכי "כל אמירה אחרת היא ספין של בעלי אינטרסים. אני הייתי שם – לא הייתה שום אפשרות אחרת". בנוגע למשא ומתן המדיני עם הפלסטינים אמר אלקין כי "כרגע על השולחן יש שתי אפשרויות: או לקבל את מתווה קלינטון שמכיל ויתורים מרחיקי לכת, כולל חלוקת ירושלים, או לדחות אותו", והוסיף כי "במזרח התיכון של ימינו קשה להעריך מה תהיה המציאות בחודשים הקרובים, לכן אסור לנהוג בפזיזות ולהיכנס להרפתקאות".

יריב אופנהיימר פרש את האפשרויות בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני. תמונה: קובי שרביט

מזכ"ל תנועת 'שלום עכשיו', יריב אופנהיימר, פרש את האפשרויות העומדות בפני מדינת ישראל בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני, ואת התוצאות החזויות של החלטות שעשויה ישראל לקבל בעניין שטחי יהודה ושומרון וירושלים.

"ההצעה של שלום עכשיו בנוגע לירושלים – בירה משותפת לישראל ולפלסטין, כשהעיר העתיקה והמקומות הקדושים יהיו בריבונות משותפת – אינה שונה כהוא זה מהמתרחש בפועל כיום", הדגיש אופנהיימר. הוא חזר על עמדת תנועתו, לפיה אפשרות שיבת פליטים פלסטינים במסגרת הסכם עתידי אינה עומדת על הפרק.

ד"ר בנדטה ברטי מהמכון למחקרי ביטחון לאומי ניתחה את מצבה המדיני-ביטחוני של ישראל לאור אירועי ההתקוממות בעולם הערבי שהחלו בשנת 2010. ד"ר ברטי ציטטה את בכירי מערכת הביטחון שהעריכו עם תחילת האירועים כי "אין שום סיכוי למהפכות בסוריה, שכן צבאה חזק ונחוש והמשילות בה גבוהה". היא ניתחה את עמדתה העקרונית של ישראל, והוכיחה כי המדינה מעוניינת ביציבות ביטחונית ואילו שיקולים של דמוקרטיזציה ומערביוּת במדינות השכנות אינם עומדים בראש סדר העדיפויות שלה. "בעיני ישראל, אין סיבה להפיל את אסד אם הוא גורם המביא ליציבות", הטעימה. עם זאת אמרה כי ישנן תפיסות שונות בנוגע לשאלה מה יביא לביטחון אזורי.

"מדינת ישראל מעוניינת ביציבות מעל לכל", ד"ר בנדטה ברטי. תמונה: קובי שרביט

חבר הכנסת ממפלגת 'יש עתיד', אלעזר שטרן, התייחס בהרצאתו לסוגיות דת ומדינה, וסקר את נקודות המחלוקת המרכזיות ואת האופן שבו, לטעמו, יש לטפל בהן. בין היתר, הציג שטרן את רפורמת הגיור שאותה הוא מקדם וכן את משנתו בנוגע לחינוך בנושאי יהדות, אשר לדידו יש להשקיע בו משאבים רבים.

בהרצאות נוספות, העיתונאית מירב ארלוזורוב השוותה את כלכלת ישראל לכלכלות מדינות מפותחות אחרות והציעה צעדים אפשריים לחיזוק המשק; ד"ר מיקי ארליך, לשעבר יו"ר אמנסטי ישראל, סקר באריכות את הרקע ההיסטורי והגיאופוליטי של בעיית הפליטים והמסתננים; בועז ארד מהתנועה הליברלית החדשה הציג את רעיון הקפיטליזם המוחלט; העיתונאי תומר אביטל שוחח על נושאי שקיפות, התריע על היותן של ועדות החקיקה בכנסת אטומות לחלוטין וטען כי הן מקשות על האינטרס הציבורי להשפיע עליהן; איתן שוורץ, חוקר במכון טאוב, ניתח את המגמות בכלכלת ישראל בעיקר בנושאי יוקר המחיה והחברה החרדית; ד"ר ורדה שיפר ממכון ון-ליר בחנה את התהליכים הכלכליים שעברה מדינת ישראל בעשורים האחרונים, כאשר מערכת החינוך משמשת להם מקרה בוחן; מתן פלג מתנועת 'אם תרצו' סקר את פעילות הארגון והדגיש את הצורך בחיזוק הסיפר הציוני כלפי פנים; פרופ' גדעון ספיר מאוניברסיטת בר אילן הציג את המהפכה החוקתית שהנהיג בית המשפט העליון, וסקר את השלכותיה ואת הגישות המנוגדות לה.

אלעזר שטרן. "יש להשקיע משאבים רבים בחינוך יהודי". תמונה: קובי שרביט

הסטודנטים השתתפו באופן פעיל בשיח ובדיונים שלאחריו, והביעו את שביעות רצונם מקיומו של הכנס. "ניסינו לייצר שיח של עומק, להימנע מדיונים מתלהמים ורדודים ולתת לכל דובר במה מכובדת וראויה", מציין עמרי שגב, סטודנט שנה ב' וממארגני הכנס; "במקום להביא פוליטיקאים שיתנגחו זה בזה, השתדלנו ללמוד את נושאי המחלוקת העיקריים לעומק. גם הפוליטיקאים שהגיעו עסקו בנושאים שהם מתמחים בהם ויכולים להציג משנה רחבה על אודותם".

על אף שזוהי הפעם הראשונה שבה הכנס מתקיים, המארגנים מרגישים כי הרף שהציבו לכנסים הבאים הוא גבוה. "הגיעו שנים עשר דוברים מהשורה הראשונה, כאשר הסטודנטים מופקדים על הכנס מתחילתו ועד סופו – מבחירת המוזמנים ועד לתליית התפאורה ותפעול מדגם הבחירות. כל אחד ידע בדיוק להיכן הוא מגיע ואנשים נרשמו להרצאות לפחות שלושה ימים מראש כך שבזמן אמת הכל היה מאורגן ומסודר", מסכם עמרי.

יצאו מרוצים. הדס אופיר ועמרי שגב, מארגני הכנס. תמונה: קובי שרביט

האם הכנס ישפיע על הצבעת המשתתפים בו בבחירות? "יש לא מעט אנשים שמתלבטים למי להצביע, ולאחר שהשתתפו בכנס הם ממוקדים בנושאי הליבה ופחות בתעמולה", מציין עמרי. "אבל עיקר החשיבות היא לא בבחירות עצמן, אלא בכך שמי שרוצים להיות אזרחים משפיעים או סוכני שינוי בחברה הישראלית ילמדו לשמוע קולות נוספים ולחשוב על תהליכי עומק. בהיבט הזה, נראה שהצלחנו בגדול".

לגלריית התמונות מן הכנס

השתתפו בסיקור ההרצאות: חורש אל-עמי, טל איתן, שירה לאורנס, דביר שוורץ, ספיר בלוזר