חדשות

שי צברי פותח שנה במרכז האקדמי שלם

לא קל לארגן אירוע פתיחת שנת לימודים אקדמית. אירוע כזה צריך לכלול גם פן חברתי שבמהלכו יכירו הסטודנטים זה את זה, גם פן תרבותי שיתקשר עם רוח המוסד ובעיקר: אירוע שישאיר טעם טוב וציפייה לשנה אקדמית מוצלחת. הנוסחה שנרקחה בקורס 'אתגרים בחברה הישראלית' בשלם כללה כיתת אמן אינטימית עם שי צברי, פעילות חברתית ואוכל. הרבה אוכל. הגענו אל האירוע כדי לבדוק האם הנוסחה אכן פוצחה.

7 בנובמבר 2017   |  מאת: מערכת תוכן ועניינים

מינגלינג, בירה ופיצות: ככה מתחילים ערב מוצלח

כיתת אומן עם שי צברי זה ללא ספק ערב תרבותי, אך כידוע הסטודנט צועד על קיבתו ולכן הפן הקולינרי חשוב לו במיוחד. ואכן, הערב החברתי התחיל בכלל בחצר האחורית של המרכז, באווירה תוססת מבירה וחמה, מרק מהביל ופיצות טבעוניות שהגיעו היישר מהתנור וניצחו בקלות את הקרירות הירושלמית. בין ביס ללגימה שוחחנו עם כמה סטודנטים.

ליאור, סטודנטית המתחילה שנה שנייה במרכז, הסבירה לנו מדוע בחרה ללמוד תואר בלימודים הומניסטיים במרכז האקדמי שלם: "זה מתחיל באמונה שלי בתוכנית הזאת. בעולם מודרני ומשתנה אי אפשר לדעת אילו מקצועות ייעלמו ואילו לא והתואר הזה בנוי על עולם תוכן עשיר שנותן בסיס יציב בשוק העבודה". אולם לא רק גישה תועלתנית מנחה את ליאור, אלא גם אופן הלימוד: "דרך למידה שמייחדת את המקום הזה היא למידה בקבוצות קטנות, תוך חשיבה יצירתית ומחוץ לקופסה".

סטודנטית נוספת שבלטה בנוכחותה שמחוץ לקופסה הייתה אליאנה, שעלתה מאנגליה לפני שנתיים בלבד. למה היא בחרה בלימודים הומניסטיים? "הרגשתי שחסר לי ידע כללי לפני שאני מתמקצעת במשהו אחד. זה בדיוק מה שהתוכנית הזו מציעה: בכל תחום נותנים לנו ידע שאנחנו צריכים – מביולוגיה ועד פילוסופיה. זה גם נותן יתרון במסיבות קוקטייל – אני יכולה לנהל שיחה על כל נושא", היא מסיימת בחיוך.

הדרך של שי צברי: מתפילת הדרך ועד הודו

טקס פתיחת השנה נעשה בשיתוף עם "פורום שלם". המדובר בפורום שמיועד לכל הסטודנטים ובמסגרתו מגיעים אנשי מקצוע מתחומים שונים להתארח בשלם, בתוכם אומנים מתחומים שונים העורכים כאן כיתות אומן. לבקשת הסטודנטים הגיע הפעם שי צברי לערב של מוזיקה וסיפורים.

רוקדים במועדון עם שי צברי

רוקדים במועדון הסטודנטים עם שי צברי

שי פותח את ההופעה בליווי נגן העונה לשם "בבה" ("אתם עוד תשמעו עליו השנה"), עם "תפילת הדרך", ומסביר שזהו נוסח מיוחד שמצא בסידורו של רבי סעדיה גאון. "גדלתי בבית דתי ואף פעם לא הצלחתי לזכור את תפילת הדרך בעל פה למרות ששיננתי אותה. הבנתי שאני לא מחבב את התפילה הזו: הרי אני נוסע לבד, אז למה להתפלל בלשון רבים?" לבסוף מצא שי את הנוסח של רס"ג, המנוסח בלשון יחיד: "הייתי חייב להלחין אותו. מצאתי את הברכה שלי".

המסע של צברי בעולם המוזיקה ידע עליות ומורדות. כמו אצל ישראלים רבים, המסע החל בהודו: באחד הכפרים נחשפתי לסגנון מוזיקלי שנקרא קוואלים. מקורו מוסלמי-סופי ובבסיס שלו יש זמר עם קול גבוה שצועק "לכבוד הנביא סופי" בלופים, הקהל עונה אחריו, וכל המקצב הוא מחיאות כפיים. זה נמשך שעות. בפעם הראשונה ששמעתי את זה זה פוצץ לי את המוח והתחבר אצלי למוזיקה חסידית שהכרתי ולסיפורי חסידים. כמה שנים אחר כך נחשפתי לטקסט של חביבה פדיה, "המלך", וזה התחבר לי למוזיקה הזו. שי התחבר למוזיקה, והמוזיקה התחברה אליו – אבל לקח זמן לקשר הזה להתגבש.

מזכירה, טבח ואיש תוכן: הדרך אל הבמה רצופה משרות משונות

אחרי לימודים בבית הספר "רימון", סוג של תחנת חובה לדור החדש של המוזיקאים בישראל, עבד צברי בחברת תקליטים "בתפקיד המזכירה". שם, אגב, הכיר צברי את ברי סחרוף, שאיתו הוא עתיד לפרוץ לתודעה הציבורית בפרויקט "אדומי השפתות" המבוסס על שירי אבן גבירול. בשלב מסוים, מספר צברי, הוא החל להתייאש מהחלום המוזיקלי ולחפש פרנסה במקומות אחרים: "עבדתי שנתיים כטבח, ולאחר מכן כאיש תוכן במשרד פרסום". אבל קשה להילחם בייעוד. לבסוף התגלגל צברי להופעות עם ברי סחרוף, כנגן גיטרה בפרויקט "אדומי השפתות", וחזר אל המוזיקה.

בשלב מסוים קיבל צברי הזדמנות להוכיח את כישרונו באלבום שירי אהובה עוזרי. האלבום זכה להצלחה ושירו של צברי "מעליי דממה" נכנס לפלייליסט של גלגלצ. מכאן נולד אלבום הבכורה שלו, והשאר היסטוריה. המסקנה של צברי בסוף סיפור חייו, שאותו הוא מספר בחן ובהומור: "לא משנה כמה התרחקתם מהחלום שלכם – תמשיכו לשאוף אליו".

שי צברי: "האמת? אני מקנא בסטודנטים כאן"

בתום ההופעה והשיחה עם הקהל, עצרנו את שי לכמה שאלות על מוזיקה, טקסטים והחברה הישראלית.

שי צברי שר עם נגן קלידים מאחוריו

"מקנא בסטודנטים של שלם", שי צברי

קודם כל, שי, איך הרגיש לך הערב הזה?

אני נהניתי מאוד, והאמת: אני מקנא בסטודנטים כאן. החברות פה בין הסטודנטים מדהימה ויש באוויר אנרגיה צעירה. פגשתי פה גם תלמידים שלי מהישיבה החילונית וזה מרגש.

אני חייב לשאול: מה מחבר אותך דווקא לטקסטים כבדים ושירי משוררים?

השירה אצלי באה ממקום של תפילה. לכן, טקסט שאני מתחבר אליו זה טקסט שאני מוצא בו גם עומק מוזיקלי. מתברר שיש הרבה שאוהבים את זה, והקהל שלי ברובו צעיר.

מה מקומה של המוזיקה בחברה הישראלית בעיניך?

אני חושב שיש לנו זכות להיות בדור שמעצב את המוזיקה הישראלית. יש פה מגוון רחב של כל כך הרבה סגנונות. השוני הזה יצר דברים חדשים ומעניינים ופלורליזם במוזיקה הישראלית. אבל בסוף, איכשהו, הכול מתקרב זה לזה. זה בא לידי ביטוי בכך שכיום אותה תחנת רדיו יכולה להשמיע גם ממזרח וגם ממערב.

מה אתה יותר אוהב: להלחין, להקליט או להופיע?

אני הכי אוהב להופיע. אבל להלחין זה התרגשות מיוחדת. זה לא בא לי בקלות.

לפני סיום – שיעורי בית

בשלב זה, עם דמדומי הערב וקיפול הציוד, מזמינה גילה רוקמן – ראש מדור קהילה וחברה במרכז האקדמי שלם – את הסטודנטים למשימה חברתית. אפשר לקרוא לזה גם שיעורי בית. עד סוף השבוע כל סטודנט צריך לגשת לסטודנט שהוא עדיין לא מכיר ולשוחח איתו. אחרי הערב המרשים עם צברי, בטח לא יהיה קשה להם למצוא נושא לשיחה. במילים אחרות: הנוסחה פוצחה – ערב תרבותי חברתי שנותן טעם של עוד להמשך השנה.

מתעניינים בלימודים בשלם? נשמח לדבר

רוצים ללמוד במחזור הבא של המרכז האקדמי שלם? מלאו טופס וניצור אתכם קשר לגבי היום מיון הקרוב.