שורשים: כשבני נוער יהודים ופלסטינים מבקשים להיפגש

יש לא מעט יוזמות שמטרתן לעודד שיח בין ישראלים לפלסטינים, אך התחושה היא שהן לא באמת עושות את העבודה. תנועת נוער חדשה שייסדה רז קונס, סטודנטית שנה ב' במרכז האקדמי שלם, יחד עם יקיר ריינבאום ושאדי אבו עוואד, עשויה לשנות את המצב. הצטרפנו לסיור סטודנטים בתנועת הנוער "שורשים"

31 במאי 2018  |  מאת: מוש פוטר

הדרך לדו-שיח רצופה כוונות טובות. בישראל קיימות לא מעט יוזמות שמטרתן לייצר שיח ישיר בין ישראלים לפלסטינים, במטרה להכיר אלה את אלה, אולם נראה כי היוזמות מתקשות להתרומם ולפרוץ אל הציבור הרחב. אחת הסיבות לכך היא שמאחורי אותן יוזמות עומדים בדרך כלל ארגונים ועמותות בעלי אג'נדה ברורה. אז נכון, תוכלו לראות מדי פעם כמה ישראלים ופלסטינים יושבים יחד על הדשא בפעילות יזומה, אך העובדה שמדובר באירוע שמוצנח מלמעלה למטה פוגמת בתחושה האותנטית של השיח.

 

מסע בעקבות שורשים: איך נראית יוזמה שצומחת מהשטח?

האם באמת ניתן לצפות לשיח אמיתי ופתוח של שכנים למרות השוני הגדול? ב"שורשים", תנועת נוער ישראלית–פלסטינית, מוכיחים שהתשובה חיובית. הסיבה: מדובר ביוזמה שצמחה מלמטה למעלה, מהשטח עצמו, יוזמה של בני הנוער עצמם. כדי להבין איך נגד כל הסיכויים נוצרו חיבור ואמון הדדי בין נוער פלסטיני לנוער יהודי שמתגורר מעבר לקו הירוק, יצאו סטודנטים מהמרכז האקדמי שלם ליום סיור שבמהלכו פגשו את האנשים שמאחורי היוזמה הייחודית.

את יום הסיור של הסטודנטים, הלומדים בתוכנית המזרח התיכון והאסלאם, פתח ד"ר ערן צדקיהו מהמכון למדע המדינה בפריז. כיום משמש ערן מדריך טיולים גיאופוליטי ויועץ עצמאי למדינאים ולפוליטיקאים. ערן הציג סקירה מקיפה של השכונות השונות במזרח ירושלים, ובהמשך הצטרף אליו נור, פלסטיני תושב הגדה שהוא גם מדריך טיולים מורשה מטעם הרשות ופעיל בתנועת "שורשים".

"השילוב בין המדריכים", מסבירה גילה רוקמן, מארגנת הסיור מטעם המרכז האקדמי שלם, "לא נועד לייצר ויכוח, אלא לשקף לסטודנטים שתי נקודות מבט של קולגות – מהצד הישראלי ומהצד הפלסטיני".

 

ההרודיון: זווית הסתכלות שונה על ירושלים

לאחר נסיעה ממושכת לאורך גדר ההפרדה, אנחנו מגיעים אל הגן לאומי הרודיון. הפעם, הסיור בתוך הממצאים הארכיאולוגיים המרשימים, שנעשה בהדרכה כפולה של ערן ונור לסירוגין, הוא רק בונוס. מטרת הביקור היא נקודת המבט המשתקפת מראש ההר. ההרודיון ממוקם מזרחית לירושלים ומספק זווית הסתכלות ייחודית על הצד המזרחי של ירושלים, עד בית לחם–חברון.

הסטודנטים עומדים לפני דגם ההרודיון המוקטן ומקבלים הסבר ממדריך

"הסתכלו מזרחה", מצביע ערן לעבר שכונת הר חומה הירושלמית, ומסביר שלא רק מחסור בדיור היה הסיבה לבניית השכונה: "לא תוכלו שלא להבחין בחיץ שהשכונה יוצרת בין בית לחם לבין מזרח ירושלים, ולשם כך היא נבנתה. אם זה נשמע לכם כמו קונספירציה, חפשו את הנאום של בנימין נתניהו לפני הבחירות, למרגלות הר חומה, שבו הוא מתגאה שהשכונה נבנתה בשנות כהונתו ונועדה לסכל רצף טריטוריאלי של בית לחם עם מזרח ירושלים".

מבט משולב על מפה ועל השטח מגלה שפתרון שתי המדינות לא כל כך מסתדר עם הגיאוגרפיה, כפי שמסבירים המדריכים: "מה יהיו הגבולות של מדינה פלסטינית? הלא ישנם שלושה מרכזי חיים לפלסטינים: ירושלים – במרכז; בית לחם–חברון – בדרום; רמאללה – בצפון. אזרח פלסטיני שרוצה לעבור מירושלים לבית לחם או לרמאללה, ייאלץ לעבור בשטח ישראלי".

 

רז קונס: "היזמים האמיתיים של התנועה הם בני הנוער עצמם"

שיאו של הסיור הוא ללא ספק הביקור בתנועת הנוער "שורשים". בכניסה אל החווה שבה מתקיימת פעילות התנועה, אנחנו פוגשים את חאלד, בעל החווה, ואת רז קונס. רז היא סטודנטית שנה שנייה במרכז האקדמי שלם והיזמית שעומדת מאחורי תנועת הנוער.

"מעולם לא חשבתי שתהיה לי תנועת נוער", פותחת רז את השיחה, "בטח שלא תנועה ישראלית–פלסטינית". אז איך זה קרה לה? "היזמים האמיתיים של התנועה הם בני הנוער עצמם", מספרת רז, "קבוצת בני נוער יהודים המתגוררים מעבר לקו הירוק חלמו להקים תנועה שתוכל להפגיש אותם עם בני הנוער הפלסטינים. היה ברור להם שצריך כאן מבוגר שיוביל את המיזם. הכרתי את אחד הנערים האלה במסגרת יוזמה אחרת, והוא סיפר לי על קבוצת הנוער והביא אותי למפגש. באותו מפגש הוא כבר הציג אותי כמי שתוביל את המיזם, כך שלבסוף אכן נאלצתי להיענות. בהמשך הדרך נסחפתי לתוך זה ואפילו התאהבתי".

כבר בתחילת הדרך הבינה רז עד כמה מורכב המיזם וקשה לביצוע, והיא גייסה לטובתו את המרכז האקדמי שלם המעודד יזמות סטודנטיאלית, במיוחד במישור החברתי. "ביקשתי מהמרכז האקדמי שלם שיקשרו אותי לאנשים שיכולים לעזור לי להפוך את המיזם לבר ביצוע", מסבירה רז, ומוסיפה: "ראשית, הצטרף אליי שותפי בתחילת הדרך, יקיר ריינבאום, גם הוא סטודנט בשלם. בהמשך, הקשרים שפיתחנו בעזרת המרכז עשו את שלהם, וכך, יחד עם שאול יודלמן וחאלד, שמנדב את החווה הפרטית שלו לטובת המיזם, החלום של בני הנוער התגשם".

הסטודנטים יושבים במעגל בהדרכה בשטח

שיאו של הסיור הוא ללא ספק הביקור בתנועת הנוער "שורשים".

"הרבה זמן פחדתי לבוא לתנועה"

לאחר השיחה עם רז, שאול וחאלד, הופנה הזרקור לעבר בני הנוער עצמם, והסטודנטים המטירו עליהם שאלות למכביר. השאלה הראשונה נגעה לפערי השפה והתברר ששיעורי יסוד בערבית ובעברית הם חלק מהפעילות השוטפת בתנועה. הלמידה בתנועה כוללת גם עיסוק בזהות, דת ותרבות, נרטיבים ובנייה לקראת העתיד.

באשר לפעילויות עצמן הסביר אחד מבני הנוער היהודים: "המפגשים נערכים פעם בשבועיים למשך שלוש שעות, ומתקיימת בהם פעילות הכוללת עבודה משותפת בחווה, עשייה חברתית, מפגשים עם משפחות שכולות ועיסוק בנושא הזהויות. אנחנו גם יוצאים יחד לטיולים, ועשינו אפילו התרמת דם משותפת, כשלהפתעתנו בין התורמים נכח נער שהוא בכלל תושב ירדן". נער פלסטיני הוסיף וחידד: "החלק הכי מעניין מבחינתי הוא להכיר את התרבות השונה. מתחילים מהבסיס ולאט לאט מתקדמים. בשנה האחרונה, הפרויקט היה 'חגים' ולמדנו להכיר את משמעות החגים זה של זה. גילינו שיש בהם הרבה מן המשותף".

כיצד מגיעים נערים חדשים לתנועה? "יש היום את הרשתות החברתיות וזה פשוט עובר מאחד לשני", משיב אחד מהנערים ומספר גם על החששות להגיע לתנועה: "הרבה זמן פחדתי לבוא בגלל שכילד חונכתי לחשוב שהיהודים שונאים אותי ושאולי יעשו לי משהו. אחרי שחבר טוב שלי הלך כמה פעמים השתכנעתי לבוא גם".

 

שורשים: החזון הגדול יתממש בצעדים קטנים

הסיור כולו עורר הרבה מחשבות, אך פעילותה של תנועת "שורשים" עוררה סקרנות גדולה במיוחד. במיוחד צפה השאלה כיצד המיזם החשוב הזה עוד לא הגיע לסיקור תקשורתי נרחב. "כרגע אנחנו לא מפרסמים את זה בתקשורת, כדי לא לעורר את האנשים שלא יאהבו את הרעיון", מסבירים קברניטי המיזם.

ומה לגבי החזון לעתיד? גם כאן יש תשובה סדורה: "אנחנו רוצים לבסס את המיזם ולחזק אותו. המטרה היא ליצור מודל של תוכנית נוער אשר מאפשרת מרחב לנוער ישראלי ולנוער פלסטיני בגדה המערבית לרכוש כלים כדי לקחת אחריות על מערכת היחסים בין הישראלים לפלסטינים בחייהם האישיים ובמרחב שבו הם גרים. לבסוף, מעגל ההשפעה יגיע אל החברה הישראלית והחברה הפלסטינית גם יחד".

האם מיזם שצמח מהשטח, באמצעות בני הנוער, יכול לחולל שינוי תודעתי בהיקף שכזה? ימים יגידו.



מתעניינים בלימודים בשלם? נשמח לדבר

רוצים ללמוד במחזור הבא של המרכז האקדמי שלם? מלאו טופס וניצור אתכם קשר לגבי היום הפתוח הקרוב.