סטודנט בשלם הנחה את ערב ההתרמה השנתי של 'צעד קדימה'

לא רמי קליינשטיין ולא פבלו רוזנברג היו גיבורי ערב ההתרמה של עמותת צעד קדימה: הידוען שעמד על הבמה ונשא את דבריו בפני אלפי אנשים, בהם הורים גאים וחניכים נרגשים, היה יהונתן כהן, סטודנט שנה ב' במרכז האקדמי שלם.

"סבתי הייתה ממייסדי העמותה", סיפר לנו בפגישה הקצרה שערכנו השבוע. קצרה, משום שיהונתן כעת בעיצומה של תקופת מבחנים ומיהר מחבורת לימודים אחת לרעותה. הוא גדל בשנות ה-80, בישראל שלא היה בה עדיין מענה לאנשים בעלי שיתוק מוחין שאינם מוכנים לתת לנכות לגבור עליהם ומעוניינים להתקדם ולהשיג הישגים ככל בני גילם. "הרעיון היה להביא את 'גישת פטו', תורה הונגרית לקידום ילדים בעלי נכות והנחייה שלהם, צעד אחרי צעד, לחיים של קיום עצמאי ובלתי תלותי", מסביר יהונתן.

גישה חינוכית ייחודית. מפגש טיפולי ב'צעד קדימה'. תמונה: נועם ריבקין-פנטון

הוא היה מחלוצי העמותה שלמדו את השיטה עוד בבודפשט בזמן שמשפחתו הייתה בשליחות מטעם המדינה. "הרעיון של גישת פטו הוא לתת לאנשים שנולדו עם מוגבלות טיפול מכוון לשיקום מגיל צעיר, ולהביא את הילד או הבוגר עם שיתוק מוחי למעורבות פעילה, השגת עצמאות תפקודית ושילוב במסגרות חיים נורמטיביות. בעברית קוראים לזה 'החינוך המדריך'".

כיום 'צעד קדימה' היא אחת העמותות הגדולות בארץ והיא כוללת מגוון מוסדות, מגני ילדים ועד מועדונים למבוגרים ומרכזי יום, הפרושים מדן ועד אילת. העיקר בצעד קדימה, מבחינתו של יהונתן, איננו הפן התפקודי אלא הפן הערכי: "הגישה לימדה אותי לא לוותר לעצמי ולאחרים, להתייחס אל עצמי כשווה בין שווים, להתאמץ ולנסות שוב ושוב עד שאצליח. זו הסיבה שהעזתי להתחיל והצלחתי לסיים קורס קצינים בצה"ל, וזה גם מה שדחף אותי להגיע לתכנית לסטודנטים מצטיינים במרכז האקדמי שלם".

"מרגיש שאני חוזר הביתה". יהונתן כהן על הבמה. תמונה: מרקו יונה

האירוע השנתי של צעד קדימה הוא אירוע ענק המכנס אלפי משתתפים – חניכי העמותה, קרובי משפחה, חברים, תומכים ותורמים, והוא נועד להשלים את ההכנסות הדרושות לתפעול עשרות המרכזים שהעמותה מפעילה. זוהי השנה הראשונה שבה חניך בצעד קדימה מנחה את האירוע המכונן.

"מבחינתי הנחיית האירוע היא הבעת תודה וגם סוג של חזרה הביתה", אומר יהונתן. "אני מזכיר לעצמי מאיפה באתי ואיפה גדלתי, ותוך כדי כך נזכר למה אני עושה את מה שאני עושה היום. אני לא רואה בעצמי מודל, אבל מקווה שהמעשים שלי יכולים להוות דוגמה לאחרים". ובכך הוא מסיים את שיחתנו, ופונה לשנן לקראת המבחן השנתי הבא.