פרופ' ארנס התארח בפורום שלם וסיפר על שנותיו בתפקידי מפתח בממשלות ישראל, כשר ביטחון, כשר חוץ וכשגריר ישראל בארה"ב, ביניהן הסכם השלום עם מצרים, משבר מטוס הלביא ומלחמת המפרץ. "חלק מהאתוס של עצמאות ישראל הוא היכולת להגן על עצמנו", אמר.
פרופ' משה ארנס, לשעבר שר הביטחון ושר החוץ, התארח בפורום שלם וחלק עם הסטודנטים של המרכז האקדמי שלם את ניסיונו ואת תובנותיו על האתגרים המדיניים העומדים לפתחה של מדינת ישראל.
ארנס סיפר על שנות ילדותו המוקדמות: הוא נולד בליטא והיגר עם משפחתו לארצות הברית, שם שירת בצבא וסיים לימודי הנדסה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס. הסטודנטים נפעמו לשמוע כי בשנת 1948, שנת קום המדינה, פרופ' ארנס כבר היה בשנות העשרים לחייו, הספיק לשמש כנשיא ארגון בית"ר בארה"ב, עלה לישראל, גויס לאצ"ל ונשלח לצפון אפריקה לסייע ליהודים המקומיים להקים ארגוני הגנה עצמית.
תחילת דרכו המקצועית לא הייתה בשדה הפוליטי אלא כמהנדס ואקדמאי בתחום האווירונאוטיקה, ואל הפוליטיקה הגיע בגיל מאוחר. בשנת 1974, לאחר זעזוע מלחמת יום הכיפורים, השתלב במפלגת הליכוד ונבחר להיות חבר כנסת מטעמה. לאחר שנות עבודה כח"כ מן המניין באופוזיציה וכשגריר ישראל בארה"ב התמנה לשר בממשלת בגין, ולאחר מכן גם בממשלות שמיר ונתניהו.
בנוגע להסכם השלום עם מצרים סיפר פרופ' ארנס כי התנגד בתוקף למסירת חצי האי סיני, וטען כי "לא אירע בהיסטוריה מקרה בו כוח תוקף שהפסיד במלחמה קיבל שטחים תמורת ההפסד". לדבריו, ביקורו המרגש והחלוצי של סאדאת בירושלים ונאומו בכנסת פרטו על נימי הרגש של דעת הקהל בישראל והכשירו את הלבבות לפשרה המדינית שנחתמה בהסכם. הוא ציין כי ראוי היה שמשא ומתן בין הצדדים יהיה מתון יותר ויתאים לצרכיה המדיניים והביטחוניים של ישראל, שכפי שהזכיר הייתה הצד שניצח במלחמה, גם אם במחיר דמים כבד.
בנוגע ליחסי ישראל וארה"ב התייחס ארנס לשתי נקודות עיקריות: פרשת מטוס הלביא ומלחמת המפרץ. "הפיתוח הטכנולוגי הישראלי מוביל בכל תחומי המדע כולל ננו-טכנולוגיה, ואין סיבה שלא היינו מובילים גם בתחום הזה", אמר והוסיף כי השימוש השגור במטוסי האף-16 האמריקאים, שכמותם יש גם לסעודיה ולמצרים, פוגע ביתרון שיכול היה להיות לישראל עם פיתוחו של מטוס עצמאי בעל יכולות משופרות. "העובדה שאנו הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון חשובה לארה"ב ולעולם החופשי", הוסיף, "ואין צורך לפחד כל כך מהלחץ האמריקאי". הוא הזכיר כי בעבר הסיוע האמריקאי עמד על שליש מתקציב המדינה וכי עם השנים פחת מאוד חלקו היחסי של הסיוע, שעומד כעת על אחוזים בודדים מן התקציב.
"מלחמת המפרץ הייתה הפעם הראשונה בתולדות ישראל בה המדינה לא הגיבה על תקיפתה", אמר ארנס, ששימש בתקופת המלחמה כשר הביטחון בממשלת שמיר וצידד בפעולה קרקעית נגד משגרי הטילים על אדמת עיראק. "חלק מהאתוס של עצמאות ישראל הוא היכולת להגן על עצמנו ולהגיב כאשר אנחנו מותקפים, ולא שאנו נותנים לאחרים להחליט מתי ואיך להגיב לתקיפתנו".
פרופ' ארנס הוא בין שרי הביטחון היחידים שלא היו אנשי צבא, ולפיכך ציין מספר רפורמות שהוביל, כגון הקמת 'מפקדת זרועות היבשה', אשר לטענתו לא יכולות היו לצאת לפועל תחת יוצאי המערכת הצבאית. כמו כן הוא שוחח עם הסטודנטים על תפיסתו המדינית ועל הפתרונות הנחוצים מול העולם הערבי.
הסטודנטים של שלם שמחו להיפגש עם אחד האישים שעיצבו את מדיניותה של ישראל, שליווה את המדינה החל מהקמתה ונכח בכמה מהצמתים החשובים ביותר שידעה לאורך שנותיה.
רוצים ללמוד במחזור הבא של המרכז האקדמי שלם? מלאו טופס וניצור אתכם קשר לגבי היום מיון הקרוב.
