דיפלומטים בצמיחה: מודל האו"ם בשלם

משחק השחמט של הדיפלומטיה העולמית: מודל האו"ם מכריח את המשתתפים בו לקחת צעדים מחושבים אך מכווני מטרה מתוך מאמץ אינטלקטואלי עילאי. חוויותיו של יעקב רובינסון, מייסד קבוצת מודל האו"ם בשלם, לאחר שנה של פעילות וכנס בטאיוון

2 בדצמבר 2014

יעקב רובינסון (25), סטודנט ממחזור א' בשלם, שמע מחבר על תכנית בינלאומית בשם 'מודל האו"ם'. בתוך פחות משנה, הקבוצה הקטנה שהקים, ShaleMUN (שילוב של שלם ו-MUN, ראשי תיבות של Model United Nations), הפכה לקבוצה ברמה גבוהה המשתתפת בכנסים בינלאומיים וקוטפת פרסים נחשבים.

"מודל האו"ם הוא מיזם כלל-עולמי שבו תלמידים וסטודנטים לומדים את חוקי הדיון של האו"ם ומשתתפים בכנסים ובתחרויות שבהם מוצגות טענות ונערכות התדיינות בנושאים בינלאומיים", מסביר יעקב. כל משתתף מייצג מדינה שונה, שאינה מדינתו, ומנסה לקדם את ענייניה ונקודת המבט שלה על הסוגיה הנדונה. בסיום הכנס או התחרות שלושה שופטים מוסמכים בוחרים נציגים מצטיינים.

"הכל קרה מהר מאוד", הוא משחזר בשיחה שאנו מקיימים ימים ספורים לאחר חזרתו מכנס בטאיוון. "קיבלתי את ברכתו של ראש מנהל התרבות, ד"ר סטיבן חזן ארנוף, חיפשתי אחרי מנחה שילמד אותנו את התחום ומצאתי את דניאל גינדיס, שהוא ה-מומחה למודל האו"ם בישראל". יעקב וחבריו, אבינעם אדרי ואורי איזק, התחילו ללמוד את השיטות והכללים באופן מאומץ ועקבי, ובמקביל הגישו בקשות להצטרף לאיגוד הארצי של המודל, ואושרו במהירות. מאז ההקמה הספיקו להשתתף בתחרויות ארציות באוניברסיטת בר אילן, באוניברסיטת אריאל ובמרכז הבינתחומי.

הדיונים במודל האו"ם מתנהלים בשפה האנגלית ועל פי כללי הדיון המקובלים באו"ם, ומאופיינים בשפה דיפלומטית ובדיבור בגוף ראשון רבים ("אנחנו" במקום "אני"). הניקוד למשתתפים ניתן בהתאם לרמת ההשפעה על הדיון מכוח הטענות המוצגות, ולאו דווקא בהתאם לגודלה או השפעתה של המדינה המיוצגת. במהלך דיון על לוחמה בטרור, למשל, כאשר ייצג את פרו, זכה יעקב במקום השלישי בתחרות. "הוכחתי שארגוני הטרור עוסקים בהברחת סמים, והשפעה על התחום הזה תפגע באחת ההכנסות העיקריות שלהם", הוא מסביר. בחירת השופטים להעניק לו את הזכייה הייתה בשל הפתעתם מכך שנציגהּ של מדינה דרום אמריקאית שאינה סובלת במיוחד מטרור הצליח להטות את הדיון לאפיק מועיל ולמנוע מקבוצות לחץ שונות לתת מחסה לארגוני הטרור.

יעקב הוא דובר רהוט לא רק בפורומים בינלאומיים, אלא גם בשיחה פנים אל פנים. הוא נולד בקייפטאון שבדרום אפריקה, ובה גדל עד גיל 11. את תקופת ההתבגרות כבר עשה בירושלים, ושירת 3 שנים בחיל הים. "כמי ששורשיו מצויים בדרום אפריקה, מדינה שנכנעה ללחץ העולמי לביטול מדיניות האפרטהייד, אני מאמין ביכולת הדיפלומטית של הקהיליה הבינלאומית", אומר יעקב ובחצי חיוך מוסיף: "אני פחות מיואש מהאו"ם מהישראלי הממוצע".

ההשתתפות במודל היא לא רק תחביב, אלא חוויה שהולכת ומשנה את נתיב חייו. יעקב מספר על מפגשים מרתקים עם אזרחי מדינות כל העולם ועל דיונים בנושאים שמעולם לא נחשף אליהם קודם לכן. "כשאתה מייצג את אפגניסטן בדיון על זכויות מוסלמים בעולם אתה חייב להביע עמדות שאתה לא בהכרח בעדן או נגדן – פשוט מעולם לא התייחסת אליהן. אתה לומד דברים על העולם וזה מחייב אותך לעצור ולחשוב".

yakov

ניצל את הכנס ליצירת קשרים עם עמיתים מסביב לעולם. יעקב רובינסון וידידים בכנס בטאיוון 2014

הדיון המאומץ והצורך להגן על הצרכים של המדינה המיוצגת בדיון, יוצרים מסגרת דיפלומטית קשוחה המזכירה את משחק השחמט, צעדים מחושבים אך מכווני מטרה מתוך מאמץ אינטלקטואלי עילאי. "אתה רוצה להעלות נושאים שחשובים למדינה שלך אבל לא תמיד מצויים על סדר היום, אתה צריך להתאמץ להכניס אותם בעקיפין ובאופן דיפלומטי", יעקב מגלה כמה סודות מקצועיים. "גם להימנע מנושאים רגישים עבורך זה חלק מהמשחק. כשמישהו אחר מדבר אתה חייב לתת לו את הבמה, לשתוק ולהקשיב גם אם אתה מתפוצץ מבפנים. אם אתה לא שולט בעצמך ומתחיל לצעוק – אתה נענש. צורת הדיון מחייבת להיות מאוד מרוכז ומלמדת משמעת עצמית".

על אף שהוא שואף להתפתח בתחום החינוך וההוראה בקהילות יהודיות בחו"ל, יעקב פתוח לאפשרות הדיפלומטית. "אני מכיר מישהו שסיים ארבע שנים באיגוד מודל האו"ם הישראלי (IMUNA) ועובד עכשיו בניו יורק עם סגן שגריר ישראל באו"ם. לפעמים זה המשך טבעי, ואני לא פוסל את האפשרות הזו לקידום מקצועי".

אמנם השפה האנגלית היא שפה ראשונה עבורו, אך יעקב מאמין שגם מי שידיעת השפה שלו ממוצעת יכול להצטיין בתחום הדיפלומטי. "יש לנו בקבוצה נונ-אנגלוס (כינוי למי שאינם דוברים אנגלית מלידה, נ.א) שידועים כמתמודדים חזקים, כי הטיעונים שלהם טובים והיכולת המחקרית שלהם גבוהה. אם יש לך רק השפה בלי התוכן אתה לא דיפלומט – אלא פוליטיקאי".

לאחרונה השתתף יעקב בכנס בטאיוון בנושא מיזמים חוץ-לימודיים שבו ניתנה הזדמנות לחמישה סטודנטים ממוסדות מובילים (העברית, אוניברסיטת ת"א, המרכז הבינתחומי והמרכז האקדמי שלם), להכיר את עמיתיהם מסביב לגלובוס. בשלושת ימי הכנס כמאה סטודנטים מטאיוון וחמישים מכל העולם השתתפו בסדנאות, קבוצות דיון ודיוני פאנל, ויעקב נבחר מתוך משלחת הסטודנטים להציג את פעילות מודל האו"ם בישראל. בימי הטיול בטאיוון שהמשיכו את הכנס הייתה לו הזדמנות ליצור קשרי עבודה וידידות עם סטודנטים מארצות שונות, ולפי דבריו נוצרו גם תשתיות לשיתוף פעולה עתידי.

העבודה על מודל האו"ם לעולם אינה פוסקת. "לפחות פעם בשבוע אני פותח עיתונים אירופים, אפריקנים וערבים כדי להיות מעודכן במה שקורה מסביב לעולם. ככל שהידע שלי נרחב יותר, כך אני מגיע לדיונים ולתחרויות מוכן יותר, ומסוגל לאתגר את המדינות האחרות ולמנף את הדיון. זה משהו שלא הייתי עושה בלי ההשתתפות במודל, וזו רק דוגמה אחת כיצד הוא השפיע על חיי".

מתעניינים בלימודים בשלם? נשמח לדבר

רוצים ללמוד במחזור הבא של המרכז האקדמי שלם? מלאו טופס וניצור אתכם קשר לגבי היום מיון הקרוב.