מסן פרנסיסקו לירושלים: פרויקט כתב י(ע)ד הגיע ליעדו

האם תוכלו לדמיין ילדים בני 10–11 שלא רק מרימים ראש מהמסך אלא משתתפים בפרויקט כתיבה, ממש עם דף ועט? פרויקט כתב י(ע)ד של המרכז האקדמי שלם יצא לפועל בסמסטר האחרון ומצא כמה תועלת ילדים יכולים להפיק ממיזם של כתיבה

8 ביולי 2018  |  מאת: מיכל סלוסברג

ציורי המערות הקדומים ביותר נמצאים במערת אל קסטיו שבספרד והם צוירו לפני כ-40,000 שנה. הצצה בווטסאפ שלכם תגלה שבעצם חזרנו אל צורת התקשורת הפרה-היסטורית הזו, בעזרת אימוג'ים – ציורי המערות המודרניים. מחקרים חדשים גורסים שהאימוג'ים יצרו שפה עצמאית, ובין סמיילי קורץ לסמיילי רוגז כבר אפשר לנהל שיחה שלמה עם שימוש במעט מאוד מילים. התוצאה: ילדים לא רק קוראים פחות, הם גם כותבים פחות. פרויקט כתב י(ע)ד של סטודנטים במרכז האקדמי שלם מנסה לשנות את המצב.

 

חושבים בסן פרנסיסקו על המים

איך עלה בקרב הסטודנטים הרעיון של פרויקט כתיבה לילדים? הכול התחיל די רחוק: בסן פרנסיסקו, בראשה של גילה רוקמן, ראש מדור קהילה, חברה ומנהיגות במרכז האקדמי שלם, כאשר נחשפה לפרויקט 826 Valencia. "נחשפתי לרעיון של המרכז הכתיבה המיוחד הזה, המיועד לבני 6–18, לפני חמש שנים", היא מספרת, "וכבר אז חשבתי שהוא נהדר ותורם לילדים ולנערים שאין להוריהם יכולות כלכליות גבוהות". הרעיון הפך לתוכנית מסודרת, ולפני שנתיים הגיעה גילה עם משלחת של סטודנטים מהמרכז האקדמי שלם לסן פרנסיסקו, במטרה לממש את הפרויקט.

"הבאתי את הסטודנטים לביקור במרכז של הפרויקט, ואז הבנו את הפוטנציאל למימוש שלו גם אצלנו. יש לנו בשלם כל מה שצריך: מרכז כתיבה מצוין, סטודנטים מוכשרים וילדים ממרכז שרי של עמותת 'אפיקים' שבהחלט נחוץ להם פרויקט שכזה", אומרת גילה בהתלהבות. "ישבתי יחד עם ליאור, אחת מהסטודנטיות של המשלחת, והגינו יחד רעיון לתוכנית פיילוט".

קבוצת ילדים מקשיבים להסביר מהמדריכה

 

מפגש ראשון עם האקדמיה

הסטודנטים עצמם קיבלו הכנה מקיפה מהמרכז האקדמי שלם עוד לפני תחילת הפרויקט, כפי שמסבירה גילה: "הלכנו לביקור בבית ש"י עגנון, שם קיבלו הסטודנטים גם הרצאות על ההיסטוריה של הכתיבה והחשיבות שלה, ובהמשך גם נפגשו עם ביבליותרפיסטית כדי לשמוע על גישה טיפולית המשלבת עבודת כתיבה עם ילדים".

אחד החלקים החשובים בפרויקט עבור גילה רוקמן התחיל עוד הרבה לפני שנכתבה האות הראשונה. "הילדים שהגיעו למרכז האקדמי שלם נחשפו לאקדמיה לראשונה בחייהם, וראו שזה מקום נגיש ובר השגה. מדובר בילדים ללא היסטוריה אקדמית בביתם, ולכן המפגש הזה היה לי חשוב מאוד", מסבירה גילה.

 

"כתיבה היא מנוף להעצמה ולביטוי עצמי"

אחרי סמסטר של פעילות, עם 15 סטודנטים מהמרכז האקדמי שלם שעבדו צמוד ל-15 תלמידים מעמותת אפיקים, נראה שכולם מכריזים על הפרויקט כהצלחה: הסטודנטים, הצוות הפדגוגי, ההורים וגם התלמידים. אז מה הפיקו הילדים מהפרויקט ולמה כתיבה היא ממש לא נחלת העבר? שוחחנו עם ירון כרם וטל לב-ציון, שני סטודנטים שלקחו חלק בפרויקט.

 

לפני שנתחיל – איך הגעתם למרכז האקדמי שלם?

ירון: אני בן 26, במקור אני מפרדסיה. אני מתעסק בחינוך. הדרכתי במכינה בעברי, ואני מעוניין לפתוח מכינה משלי בעתיד. לכן חיפשתי תואר שהוא מאתגר, מקנה כלים להוראה, ופותח דלתות להרבה כיוונים. גם הנושא של אסלאם ומזרח תיכון מעניין אותי וזה הסתדר טוב.

טל: אני בת 22, המקום הוא של אנשים שאוהבים ללמוד. בנוסף, השיח החברתי הוא ממש מרכזי ללימודים, לצד עשייה למען שינוי חברתי. אני גם נהנית מהעובדה שהלימוד הוא בין תחומי. לומדים בצורה רחבה.

הרגשתם שפרויקט מהסוג הזה מתאים למרכז האקדמי שלם?

טל: ממש מתבקש לעשות את הפרויקט הזה עם שלם משום שהוא משלב את הקהילה של תלפיות שנמצאת מסביב עם הסטודנטים שממש משולבים כאן בחברה. בנוסף, חלק גדול ממה ששלם עושה זה לתת לנו כלים לכתיבה ולהבעה בכתב. כמעט שאין מבחנים. הרוב עבודות. זה חלק גדול מההתפתחות שלנו. מתבקש לתת את הכלים האלה שאנחנו מעניקים לילדים שאין להם דרך לרכוש את הכלים הללו בבית, תוך כדי חניכה.

 

מה מושך אתכם בכתיבה?

ירון: אני גיליתי את הכתיבה רק בגיל 18, ככלי שאפשר לבטא בעזרתו הרבה דברים והוא יכול להיות גם סוג של טיפול עצמי. מדובר במקום שאני יכול להתבטא בו מבלי שאף אחד יהיה מולי. אני יכול לכתוב לעצמי וליהנות מזה. כתיבה היא מפתח ליצירתיות ולחשיבה שונה. כשמדובר בילדים, הביטוי העצמי חשוב פי כמה וכמה. הרבה פעמים ילד הוא חלק מקבוצה או ממשפחה והקול שלו הולך לאיבוד. הכתיבה מאפשרת לילדים כאלה להביע את עצמם באופן מלא.

 

"בתקופה קצרה נתן הפרויקט לילדים תחושת הצלחה גדולה מאוד"

אתם מרגישים שכתיבה היא באמת כלי חשוב גם עבור ילדים?

ירון: בסופו של דבר, מה שאהבתי בפרויקט זה שהוא הצליח בתקופה קצרה לתת תחושת הצלחה גדולה מאוד לילדים. הם כתבו סיפור והוא פורסם ואנשים שמעו ואהבו. זו הרגשת הצלחה אישית גדולה ומספקת ויכולה להעלות את הביטחון העצמי ותחושת המסוגלות של ילד. זה חשוב מאוד בחינוך, התחושה הזו של ההצלחה.

טל: אני מאמינה שכתיבה זו דרך לבטא את עצמך, לפרוק רגשות ולדייק מחשבות. זה כלי יצירה של ממש. לכל אחד חשוב שתהיה דרך ביטוי, וכתיבה זה משהו שיכול להיות אחת מהדרכים. זה לפתוח לילדים צוהר לעולם של ביטוי דרך כתיבה, שהיא גם מהנה, במקום שתהיה מתסכלת או טכנית כמו שעושים בבית הספר.


ובכל זאת, בטח לא פשוט לדרבן ילדים לכתוב. היו גם קשיים?

ירון: האמת היא שכן. בהתחלה היה לי לא קל עם החניך שלי. הרגשתי שיש לו מחסום. התדמית החברתית שלו הייתה חשובה והוא שטותניק ולא תמיד רצה לכתוב. זה היה קצת מביך עבורו. הוא חיפש לשחק כדורגל ולא לשבת ולכתוב. זה הגיוני לילד, אבל להביא אותו למצב שהוא כותב סיפור היה לא פשוט.

 

לגייס את מסי ורונלדו למשימת כתיבה

איך מתגברים על מכשול שכזה?

ירון: בסוף, דרך סיפור על מסי, שחקן כדורגל שהוא מאוד אוהב, הצלחתי להביא אותו לכתוב על משהו שהוא מהעולם שלו. ועם זאת, כתבנו משהו יצירתי. סיפור על מסי, שהכינוי שלו הוא "הפרעוש", שמשחק מול רונלדו, שהוא גם פרעוש, על כלב.

שיחה עם הילדים על תהליך העבודה

ואחרי שהוא כתב את הסיפור, הוא היה גאה בו?

ירון: כן. זה היה תהליך. הרגשתי שהוא קצת מתבייש, אבל עם הזמן הרגשתי שהוא יותר נפתח גם אליי ברמה האישית, והנקודה המשמעותית ביותר מבחינתי הייתה שהוא ביקש להקריא את הסיפור בטקס, על אף שאני הייתי אמור להקריא את הסיפור. ראיתי שהוא גאה במה שעשינו יחד.

 

טל, גם לך היו קשיים דומים?

טל: בהחלט. החניכה שלי הייתה אומרת לי בכל מפגש מחדש: אין לי על מה לכתוב. אבל עודדתי אותה לכך. ניסיתי לגרום לה להפעיל את הדמיון על ידי שאלות מנחות: מה הצבעים שאת רואה, מה הריח שהדמות הייתה מריחה כאן. היינו גם משחקים איתם במשחקים שמעוררים את הדמיון לפני כל מפגש.

 

ומה עם הורי הילדים. איך הם קיבלו אתכם?

טל: לא פגשנו את ההורים במהלך המפגשים אבל הם היו בקשר מול הצוות הפדגוגי של עמותת אפיקים. הם הגיעו כמובן כאורחים אל ערב ההשקה של הספר שאיגד את הסיפורים שכתבו הילדים, והתרגשו מאוד. קיבלנו מהם תגובות של כמה זה מרגש והיה ברור שהם גאים מאוד בילדים שלהם.

גילה רוקמן מוסיפה שהאפקט של ערב השקת הספר על ההורים היה גדול מאוד: "ההורים של הילדים התקשרו לומר תודה על הערב המרגש. הם לא רק התפלאו מהביטחון העצמי של הילד לעמוד מול קהל גדול במרכז האקדמי שלם כשקראו את סיפוריהם, אלא גם מעצם העניין, שהילדים שלהם יודעים לכתוב סיפור. זה ריגש אותם עד דמעות מכיוון שרוב ההורים אינם יודעים לכתוב בשפה העברית והם רוצים עתיד אחר לילדיהם".

עם פרויקט פיילוט כל כך מוצלח, המרכז האקדמי שלם כבר הודיע על המשך הפרויקט בשנה הבאה ואף בודק היתכנות להרחבת הפעילות. לכן, אם אתם עדיין מאמינים שילדים היום כבר לא כותבים כי הם לא יכולים, כדאי לכם לשנות גישה: אולי הם פשוט לא קיבלו את העידוד הנכון. בפרויקט "כתב י(ע)ד" מוכיחים שזה נכון.

 


מתעניינים בלימודים בשלם? נשמח לדבר

רוצים ללמוד במחזור הבא של המרכז האקדמי שלם? מלאו טופס וניצור אתכם קשר לגבי היום הפתוח הקרוב.