כישורי כתיבה: המפתח הוא פיתוח כישורי חשיבה

מכיתה א', וכיום כבר מגילאי הגן, אנחנו מתחילים ללמוד לכתוב. מדובר בכלי בו כולנו משתמשים מדי יום, בווטסאפ, בפייסבוק, במייל. אבל כולנו מסכימים שיש הבדל בין כתיבה יומיומית לכתיבה מקצועית, כזו לה אנו נדרשים במהלך הלימודים באוניברסיטה, ובהמשך החיים לכתיבת מאמרים, פוסטים או נאומים. אבל, האם ניתן ללמוד לכתוב?

"אהבתי להביע את דעתי בעל פה, אבל מכתיבה פחדתי מאוד"

תפסנו את נעמי שלומוביץ, בוגרת מחזור א' במרכז האקדמי שלם, ומנחת כתיבה במרכז הכתיבה של המרכז, כדי להבין קצת יותר איך כותבים טוב ומדויק יותר. פתחנו בשאלה המתבקשת: האם נולדים עם כישורי כתיבה.

נעמי, את האמת: תמיד הייתה לך יכולת התבטאות טובה בכתב?

ממש לא. הייתי הרבה פעמים מאוד מבולבלת במחשבות שלי. בתיכון תמיד אהבתי לדבר בכיתה ולהשתתף בדיונים, אבל מכתיבה פחדתי מאוד. הייתי רחוקה מלדעת לנסח את עצמי בצורה טובה בכתב.

מה גרם לך להפסיק לחשוש מכתיבה?

כתיבה היא הדבר המרכזי שעבדתי עליו כשלמדתי במרכז האקדמי שלם. הרגשתי שאני עוברת תהליך שהשפיע לא רק על איך שאני כותבת אלא ממש על איך אני חושבת ואיך אני מגלגלת את המחשבות שלי בראש. איך אני מצליחה להוציא מהמחשבות המבולבלות שלי רעיון מסודר, אותו אני יכולה לנסח בכתב ואף להעביר אותו בעל פה. זה ממש לא מובן מאליו.

 

"לכול אחד ואחת מאתנו יש צורת מחשבה ייחודית"

כלומר, החששות מלכתוב, מתחילים בכלל במקום אחר?

כן. החשש הוא מעבר לכתיבה עצמה. סטודנטים מפחדים לגשת לנושא שכבר כתבו עליו לפניהם. הם שואלים את עצמם: מה אני כבר יכול להוסיף? הם לא יודעים איך להתחיל. אנחנו מנסים לפתח בסטודנטים את ההבנה שלכל אחד ואחת מאתנו יש צורת מחשבה ייחודית. אני יכולה לבטא רעיון שאולי אמרו לפניי, אבל קצת אחרת ואולי אפילו להוסיף משהו. זו צורת מחשבה שגורמת לך לחשוב עם ראש פתוח.

יש רגע בו הרגשת שמצאת את הקול הייחודי שלך בכתיבה?

במסגרת הלימודים שלי, לקחתי קורס באתיקה שקיבלתי 100 באחת העבודות של הקורס, והמרצה אפילו ציין את זה בכיתה. כתבתי על אריסטו. הרגשתי שאני מצליחה לכתוב באותנטיות ויחד עם זאת, גם הצלחתי להעביר סדר ומהלך הגיוני בעבודה. שילבתי בין דבריו של ההוגה, יחד עם סוגיה שהטרידה אותי אישית. הרגשתי גאה אחר כך.

כשמגיעים סטודנטים למרכז כתיבה – מה התהליך שהם עוברים?

התפקיד העיקרי שלנו במרכז הוא לתמוך בסטודנטים בתהליך העבודה שלהם בכתיבה. במסגרת הלימודים במרכז האקדמי שלם, החלק המרכזי הוא לכתוב עבודות, וזה יכול להיות מאוד מלחיץ. התפקיד שלי הוא לנסות כמה שיותר לענות על הצורך והקשיים של סטודנטים. ישנם סטודנטים שמפחדים להתחיל לכתוב ואנחנו חושבים על הנושא יחד. יש אחרים שמגיעים עם דף כתוב והם מנסים לשפר את מה שכתוב ולראות אם הם כתבו בצורה הגיונית ובהירה ועל פי דרישות המרצה. כל אחד מגיע עם צורך אחר, ואני מזהה מה הצורך.

יכול להיות שיגיע סטודנט עם רעיון ואת תמליצי לשנות אותו?

כן, זה יכול לקרות. לפעמים מגיעים עם הרבה מחשבות על מה רוצים בעבודה, ובפועל הכתיבה לא תואמת את המחשבות – אז צריך לנסות לראות איך אפשר להתאים בין השניים.

 

"העבודה במרכז כתיבה יכולה לקדם גם את מי שמרגיש כבר בנוח עם הכתיבה שלו"

איך בפועל זה עובד, איך נרשמים לשירות הזה של מרכז הכתיבה?

בסך הכול אנחנו ארבעה תומכים במרכז. ש לנו שעות שכול אחד מאתנו יושב במרכז וסטודנטים משבצים את עצמם למפגשים.

אני מניח שיש הרבה פונים בשנה א'. מה לגבי שנים מתקדמות יותר?

העבודה במרכז הכתיבה יכולה לקדם גם את מי שמרגיש יותר בנוח עם הכתיבה שלו. ההבדל העיקרי בין שנה א' לשנים ג' ו-ד' היא שבשנה א' נלחצים מלגשת לעבודה. כשצולחים את זה כבר, הקושי הגדול הוא למצוא את הרעיון המקורי והמעניין לעבודה ואיך למצוא את מבנה העבודה. בשלבים כאלה של עבודה מאוד עוזר לדבר עם מישהו אחר ולחדד תוך כדי הדיבור את הדברים. בשביל זה אנחנו שם.

את מאמינה שלכולם יש יכולת להשתפר בכתיבה?

כן. אני מרגישה שאני דוגמה לזה. היה לי פחד מכתיבה, אבל זה כלי שאפשר לפתח. יש כאלה שאולי נולדו עם כישרון והעט והנייר זה הבית שלהם, ויש כאלה שצריכים להתאמץ יותר, אבל זה כלי שאפשר לפתח וללמוד. ושווה מאוד לפתח אותו.

יש לך טיפים חשובים לכתיבה?

אני חושבת שהרבה פעמים כדאי לחזור לרעיון הראשוני שעלה לך לראש כי מה שעלה לראש ראשון זה לא סתם: זה קשור לאותנטיות ולדברים שבאמת מעסיקים אותך. בנוסף, ברגע שרואים שמשהו לא מצליח, כדאי לעזוב את זה ולעבור לנושא חדש. לא להיתקע. חשוב גם לנהל שיחות עם אנשים אחרים על נושא העבודה או אפילו פשוט לדבר בקול רם על מה שאני רוצה לכתוב עליו. זה עוזר.