חדשות

פורום שלם מארח את איש העסקים והיזם החברתי ג'פרי שוורץ

"יש צורך באיזון בין צלעות המשולש ממשלה-מגזר שלישי-אזרח, אבל הכוח הגדול ביותר נמצא אצל האזרח, שעליו להציב דרישות הן לממשלה והן למגזר העסקי". מפגש פורום שלם האחרון לשנה זו עסק בנושא 'אחריות תאגידית'.

הסטודנטים של המרכז האקדמי שלם נפגשו עם אחד מאנשי המפתח בעולם הפילנתרופיה האמריקאית, המנכ"ל והבעלים לשעבר של חברת טימברלנד, ג'פרי שוורץ, ושמעו ממנו על תפיסתו הכלכלית-חברתית.

את השיחה החל הפילנתרופ בסיפורה האישי של משפחתו: סבו ("איש שזכה למעט השכלה פורמלית אך החיים הקשיחו אותו") הגיע לארה"ב ממזרח אירופה ובדי עמל הקים מפעל קטן לייצור נעליים, שעבר בירושה לבנו. המפעל המשיך לשגשג והנכד ג'פרי התעניין בפיתוח נתיבה מקצועית כרופא, עורך דין או רואה חשבון (בלשונו של הסב: "אתה צריך מקצוע טוב, כדי שבזמן שבו יבואו לקחת את היהודים אתה תהיה מועיל ונחוץ").

אך הגורל רצה אחרת. הסב נהרג בתאונה טראגית והנכד מלא הגעגועים, שאך סיים תואר בלימודים הומניסטיים באוניברסיטת בראון, החליט לוותר על הנתיב אותו תכנן ולהיכנס לעסק המשפחתי. החל מסוף שנות התשעים ניהל ג'פרי את המפעל הבינוני 'טימברלנד' ביד רמה, והביא אותו להיות תאגיד ענקי עם שורת רווח של 1.6 מיליארד דולר בשנה. בראשית העשור הנוכחי מכרה משפחת שוורץ את התאגיד בשני מיליארד דולר.

אולם החידוש האמיתי שמסעיר את שוורץ איננו העולם העסקי, אלא הערכים שהוא מסוגל לחולל. הפילנתרופ הוא אחד מהוגיו של המושג 'אחריות תאגידית', לפיו ישנה זיקה בין תאגיד עסקי, שלו קשרים רבים וענפים עם ספקים, חברות בת וחברות אחרות במשק, לבין היחס של החברות איתן הוא עובד לעובדיהן, לסביבה האקולוגית ולמרקם החברתי.

"יש צורך באיזון בין צלעות המשולש ממשלה-מגזר שלישי-אזרח", אמר שוורץ, "אבל הכוח הגדול ביותר נמצא אצל האזרח, שעליו להציב דרישות הן לממשלה והן למגזר העסקי". הוא סיפר כי ישב עם מנכ"ל גאפ, חברה המגלגלת 20 מיליארד דולר לשנה, וכי שלוש פעמים במהלך הפגישה העבירה לו המזכירה מכתבי תלונה שהגיעו מלקוחות. כששאל את המנכ"ל לפשר הדבר השיב הלה: "אם לא אטפל בבעיות הקונים, החברה לא תצליח לשרוד". בכך ביקש להדגיש את הקשר ההדוק בין הצלחתה של חברה מסחרית לבין האחריות שחשים ראשיה כלפי הלקוחות, שבין השאר מפקידים בידיה את אמונם.

עוד טען שוורץ כי המושג 'קפיטליזם מוסרי' הוא מושג הטבוע במקורות היהודיים, כגון התלמוד, והביע צער על כך שנחשף למקורות אלה רק בשלב מאוחר של חייו.

בין הנושאים שנידונו בעקבות שאלות הסטודנטים היו השינויים הנדרשים בחברה הישראלית, ריכוזיות במשק הישראלי, הדאגה לחלש, האם קיימת סתירה מהותית בין קפיטליזם למוסר ונושאים נוספים הקשורים למנהיגות, יהדות, חברתיות וקהילה.

שוורץ הביע עניין רב בהמשך הקשר עם הסטודנטים של המרכז האקדמי שלם, לשם החלפת רעיונות, לימוד משותף והמשך עשייה למען החברה במדינת ישראל. "אני רוצה שבעוד עשרים שנה נוכל להתבונן אחורה ולומר שיחד, הפכנו את מדינת ישראל למקום שטוב יותר לחיות בו".