עץ זית במדבר צחיח

חרם על ישראל? תראו להם מאיפה שותה הדג

מדינות רבות בעולם זקוקות לידע הישראלי כדי להימנע מגורל אכזר של התייבשות, כך טוען בראיון בלעדי סת' סיגל, מחבר רב המכר 'המאבק על כל טיפה'. תנועות החרם? הן רק מסיטות את תשומת הלב מהעיקר: הצלת העולם

13 בספטמבר 2016  |  מאת: אודי אדרי

"על רקע ניסיונות תנועת החרם המבקשת לבודד את ישראל, טכנולוגיית המים מאפשרת ליצור שיתופי פעולה והכרת טובה במקומות בהם שררו בעבר שנאה וחוסר אמון. זה הרווח המשני והחשוב של חיבור האנושות לנוזל החיים".

סת' סיגל הוא איש עסקים, חבר המועצה האמריקנית ליחסיים בינלאומיים וחבר הנהגת השדולה האמריקאית לתמיכה בישראל איפא"ק (AIPAC). לאחרונה ראה אור בעברית ספרו 'המאבק על כל טיפה', אותו כתב לאחר שנחשף לנתונים מדאיגים אודות מצבו המתדרדר של משק המים העולמי.

אבל חקירת משק המים העולמי גילתה לו נקודה מדהימה: ישראל היא המדינה המובילה בעולם בניהול כלכלת מים, בחדשנות ובהפצת טכנולוגיות לשימור מים – משאב יקר ונדיר ברוב מדינות העולם. הידע והניסיון שצברה יכולים לשמש אותה בקידום יחסי החוץ שלה ובהתמודדות עם תנועות החרם בעולם. או במילים אחרות: אם אתה לא יכול להביס אותם – תרטיב אותם.

המקרה הסיני

בראיון שאנו עורכים עמו בירושלים הוא מגלה כי ישראל התחילה לחשוב על מדיניות מים ועל שימור מים כבר באמצע שנות השלושים של המאה הקודמת – אפילו עוד לפני שהייתה מדינה: "בשנת 1937 כבר היו מוסדות שלטוניים משוכללים, נוסדה חברת 'מקורות', נבנה מערך להכשרת מומחים בתחום, היו מלומדים מהטכניון ומהאוניברסיטה העברית שחקרו את משק המים – כל הגורמים הללו עסקו בנושא".

כתוצאה מכך נוצר שילוב בריא של מוסדות שלטון מוסדרים, חברות מהמגזר הפרטי, אקדמאים, חקלאים – כאשר כולם חושבים בצוותא כיצד הם יכולים למקסם את השימוש במים. "דרך החשיבה הזו, השילוב בין הזרועות השונות, הם מה שהעולם צריך ללמוד מישראל לעשות גם היום, שמונים שנה לאחר מכן", מדגיש סיגל.

המאבק על כל טיפה צילום אודי אדרי

"סגל בוחן בספרו החדש את היחסים הדיפלומטיים המתחדשים עם המעצמה הסינית". כריכת הספר 'המאבק על כל טיפה'

עד השנים האחרונות 'הבהלה למים' בישראל, שססמתה הידועה היא "חבל על כל טיפה", הייתה תופעה ייחודית, אולם על רקע שינויי האקלים והעלייה ברמת החיים, המחסור במים הפך לתופעה עולמית המתפשטת גם למדינות המערב. המציאות הזו מגדילה ומדגישה את חשיבותה של תעשיית המים הישראלית, ומסייעת לישראל לכונן ולחזק יחסים גם במקומות בהם לא מתקיימים יחסיים דיפלומטיים רשמיים.

אחד ממקרי הבוחן שמביא סיגל בספרו החדש הוא היחסים הדיפלומטיים המתחדשים עם המעצמה הסינית. משך עשרות שנים נמנעה סין מקיום קשרים עם ישראל, מדינה קטנה שהאינטרסים שלה משותפים לאלו של ארצות הברית, יריבה פוליטית מרכזית של בייג'ינג. גם לאחר ההפשרה ביחסי ארצות הברית וסין ב-1971, הוסיפה סין לדחות את ניסיונותיה של ישראל ליצור קשרים עמה, מטעמים פרגמטיים.

ראשית, היא רצתה להבטיח כי אספקת הנפט הערבי שלה לא תפגע. שנית, היא לא רצתה להסתכן בהחלשת יחסיה עם מדינות ערב בפורומים בינלאומיים שונים. אבל עם הזמן התברר שלישראל יש משהו שסין זקוקה לו.

"אף שלסין משאבי מים עצומים, שמקורם באקוות, אגמים ונהרות, חלקים גדולים במדינה סובלים מבעיות מים" כותב סיגל בספר, שיצא לאחרונה בהוצאת סלע-מאיר. "די באזכורן של חלק מן הבעיות הללו כדי להמחיש את גודל האתגר. חלקה הצפוני של סין הוא אזור צחיח שאיננו מאפשר לקיים חקלאות, בעוד שאזורים חקלאיים רבים בשאר המדינה אינם משתמשים במים ביעילות, ולעתים קרובות מבזבזים אותם. העומס על התשתית במדינה רב מדי, והיא מאבדת כמות גדולה של מים בשל נזילות. לעתים קרובות השפכים אינם מטוהרים כראוי. במה שנוגע לחקיקה ולרגולציה, אכיפה רשלנית של החוקים הסביבתיים גורמת לכך שהמים (והאוויר) הולכים ומזדהמים, דבר המביא להידרדרות חמורה במצבם של רבים ממקורות המים המתוקים בסין.

"כולם חושבים בצוותא, כיצד למקסם את השימוש במים" הנחת צינור המים לאילת, 1948 תמונה: פיקיוויקי.

חרף הפער העצום בגודל השטח והאוכלוסייה בין שתי המדינות, סין ראתה בישראל דגם לאופן שבו תוכל לנהל את משאבי המים שלה". במהלך שנות השמונים משלחות ישראליות עבדו בסתר על המלצות לשיפור משק המים הסיני, חיסכון במים ופיתוח תשתיות חסכוניות. למותר לציין כי זמן קצר לאחר מכן, בראשית שנות התשעים, פנו הסינים לישראל והציעו לנקוט בצעדים לקראת כינון יחסים דיפלומטיים בין המדינות.

ללכת על המים

אנו פוגשים את סיגל רגע לפני הרצאה נוספת במסע ההשקה של ספרו החדש בישראל. סיגל, מפיק בקנה מידה בינלאומי, כותב מחזות מצליחים ומקים חברת מיתוג ענקית, הפך לאחר פרסום הספר למעין 'שגריר' של תעשיית המים הישראלית, וכיום הוא מסייע בהטמעת חברות מים ישראליות במיזמים גדולים בעולם.

מר סיגל, החדשנות באמת יכולה להגן מפני חרם על ישראל?

"לעתים קרובות הסיפור שהישראלים מספרים לעצמם ואתו הם פונים לאחרים הוא "מה אתם יכולים לעשות בשבילנו?", מתוך אמונה שישראל מסכנה וחלשה, שאנחנו מצויים תמיד תחת מתקפה. זו גישה לא חיובית. אנחנו באמת תחת מתקפה – אבל אם אנחנו רואים את עצמנו רק דרך הבעיה, אנחנו דוחקים הצדה את ההזדמנות שיש לנו לצייר את ישראל כמדינה לדוגמה. ישראל עושה דבר יוצא מן הכלל שכל העולם יכול ללמוד ממנו".

באמת? מה אנחנו עושים?

"ישראל היא מדינה מובילה בתחום שימור המים, חינוך לחיסכון, שלטון יציב, מדיניות טובה, שמירת המחלוקות הפוליטיות מחוץ לשאלת המים, כמו גם שימוש בכל הסוגים של כלים חכמים כגון התפלה, השקיה בטפטפות, שימוש חוזר במים אפורים ועידוד טכנולוגיות על ידי תמריצים כלכליים. מספר מדינות כבר עושות אחדים מהדברים האלה, אבל אין מדינה בעולם שמשתמשת במנעד רחב של כלים כמו ישראל".

כאשר סיגל מדבר על שמירת הפוליטיקה מחוץ למשק המים, הוא מתכוון, למשל, למקרה האבסורדי של איראן. עד סוף שנות השבעים הייתה איראן בת הברית המובהקת ביותר של ישראל במזרח התיכון, ונהנתה מגישה למהנדסי המים ולטכנולוגיה הישראלית. בימים אלו, שבהם יש בטהרן שלטון העוין את ישראל ומאיים להשמיד אותה, איראן ממשיכה להשתמש בהעתקים של משאבות המים שהתקינה ישראל בשנות השבעים. על פי הערכות מומחים, המחסור בטכנולוגיה עדכנית ובניהול מתקדם של משק המים שלה, צפוי להוביל את איראן בתוך שנים ספורות למשבר מים ממנו היא תתקשה להיחלץ.

אל תשתו את השקרים שלהם. הפגנת ה- BDS, מלבורן, אוסטרליה. תמונה: (Takver (CC BY-SA 2.0

האם מיזמים טכנולוגיים, חשובים ככל שיהיו, יכולים לשנות דעות קדומות ועוינות?

"אני לא מסכים עם ניתוח המציאות שלך, שאולי מושפע מאמירות של ראשי מדינות באירופה המתרכזים רק בשלילי בישראל. במסעותיי מסביב לעולם וברחבי ארצות הברית אני מתרשם שרוב העולם נייטרלי. הם לא חושבים על זה כל כך הרבה. אנחנו שומעים על הדברים השליליים שקורים בענייננו, מעצימים אותם ונותנים להם להחליש אותנו, אבל את רוב האנשים זה לא מעניין. הם פשוט שואלים את עצמם מה אנחנו יכולים לעשות עבורם, ועל כך יש לנו תשובה מצוינת.

שנית, הדברים לא סטטיים. זה שיש עכשיו עוינות לא אומר שכולם יהיו עוינים לנצח. צריך לחדול מהגישה שלפיה כולם שונאים ישראלים: כאשר אתה מראה לאנשים את הדברים הגדולים שישראל יכולה לעשות כדי לצמצם סבל ואומללות, אתה מעלה עוד ועוד אנשים על הספינה שלך. זה לא אומר שאין בוּרות ואין עוינות, הם קיימים, אבל יש יכולת לעקוף את הבעיה".

לעשות חברים חדשים

טכנולוגיית מים ישראלית משווקת ומותקנת כיום בלמעלה ממאה וחמישים מדינות, ומיליוני אנשים בכל העולם, כולל במדינות מתפתחות ובמדינות עולם שלישי, שותים מים נקיים ונחסכות מהם מחלות בזכות החדשנות שמטמיעות חברות ישראליות בתשתיות שלהן.

לסיום, מה אתה מייעץ למגיניה של ישראל במערכה הבינלאומית?

"אל תענו למבקרים שעוינים את ישראל, שלא מכבדים אותה, שחושבים שאין לה זכות קיום. למען האמת, אלה אנשים מעטים. למה לבזבז את הזמן על אנשים עם דעה קדומה נוראית, שיהיה קשה לשנות את דעתם? עדיף להכיר חברים חדשים מאשר לנסות להפוך אויבים לידידים.

בואו נתמקד בקהל המאוד רחב שלא יודע כמעט דבר על ישראל. בואו נגיע אליהם, נספר להם מה ישראל יכולה לעשות עבורם, נסביר להם איך ישראל יכולה לעזור להם לקיים כלכלה בטוחה יותר וליצור עבורם עתיד טוב יותר. זה יהיה מהלך מנצח – גם להם וגם לנו".

תמונת הכותרת: (Jullen Harnels (CC BY-SA 2.0

מתעניינים בלימודים בשלם? נשמח לדבר

רוצים ללמוד במחזור הבא של המרכז האקדמי שלם? מלאו טופס וניצור אתכם קשר לגבי היום מיון הקרוב.