בוגרי מדעי הרוח? מחפשים אתכם לתפקידי ניהול

איזה מקצוע ללמוד? חשוב ללמוד משהו מעניין, אך כדאי ללמוד מקצוע שניתן להתפרנס ממנו. אחת הדרכים להחליט היא להיכנס למדורי דרושים, לחפש את המקצועות המבוקשים וללכת ללמוד תואר המבטיח עבודה באותו מקצוע.

האמנם מבטיח? כנראה שלא. שוק התעסוקה כבר אינו מה שהיה פעם: הוא הפך לדינמי. מאוד דינמי. מקצועות שהיו מבוקשים עד לא לפני הרבה שנים הולכים ונעלמים בעוד שמקצועות חדשים צומחים תוך שנים ספורות. איך אפשר להחליט מה ללמוד כאשר בזמן שאתם לומדים לתואר כל התחום משתנה?

יצאנו למסע קצר בנבכי עולם העבודה כדי לברר מה מוביל סטודנטים לתפקידי ניהול משמעותיים. אם נקצר את הסיפור הארוך: מדעי הרוח הם הפתרון לעולם העבודה המתחדש. כן, גם כאשר מדובר בקריירה בתחום ההיי-טק.

"כמנכ"ל סלקום אני מעדיף בוגר תנ"ך"

בשנים האחרונות ישנה תופעה גוברת והולכת של מעסיקים המעדיפים לקבל לעבודה דווקא בוגרי מדעי הרוח. הסיבה: הם מפרידים בין רכישת מיומנות מקצועית לבין רכישת היכולת ללמוד, להתנסח ולחשוב. את רכישת המיומנות המקצועית ממילא לומדים רק תוך כדי עבודה ולימודים המקצועיים בתחום אין משמעות גדולה מדי. לעומת זאת, היכולת לדעת ללמוד ולחשוב – היא נכס שאותו מחפשים המעסיקים, ואת הנכס הזה רוכשים בלימודי מדעי הרוח.

אם דברים אלו נשמעים לכם מוזרים, הנה דברי מנכ"ל סלקום בעבר עמוס שפירא, שמבין דבר או שניים בכלכלה ובניהול חברות: "יש לי בעיה עם זה שמלמדים ניהול בתואר ראשון – על חשבון לימודים עיוניים שיפתחו את יכולת הלמידה. הדבר המרכזי שצריך ללמד את הסטודנט הוא ללמוד. ללמוד ולנתח דברים והפרדה בין עיקר וטפל. אפשר ללמוד את זה מלימודי גמרא, תנ"ך, היסטוריה ופילוסופיה… כל הלימודים המעשיים שמשרתים אותי כמנכ"ל – אדם סביר יכול ללמוד בתוך כשבועיים".      

בהזדמנות אחרת אמר שפירא: "כמנכ"ל סלקום אני מעדיף בוגר תנ"ך על פני בוגר לימודי ניהול ואסטרטגיה עסקית. בתואר ראשון לא צריך לימודים מעשיים אלא ללמד לחשוב". הוא לא החזיק בדעות אלה כרעיון מופשט, אלא פעל כדי לממשן: "אני פתוח לקלוט בוגרי פילוסופיה והיסטוריה, מתמטיקה, פיזיקה, ספרות וכל יתר תחומי הדעת. העולם העסקי משתנה במהירות ולכן מה שחשוב זה היכולת ללמוד, היכולת האנליטית והיכולת להיות אמפתי לבני אדם… להשכלה רחבה, בעיניי, יש חשיבות עצומה".

יש הרואים בלימודים שאינם מדעי הרוח מבוא לקריירה מוגבלת, משום שהתמחות ממוקדת במיומנות טכנית צרה תתברר במוקדם או במאוחר כלא רלוונטית. כך בעבר הבורסקאים, אורגי הבדים, נהגי הכרכרות והסנדלרים, ובימינו הטלרים בבנק המוחלפים על ידי מחשבים בקצב גובר והולך. לעומת זאת תשתית תרבותית רחבה, ידע רב, תחומי דעת מגוונים, יכולת ניתוח והשוואה, סקרנות, יצירתיות ודמיון – הן תכונות על-זמניות, שתמיד יהיה להן ביקוש. גם לזווית הסתכלות זו מתייחס שפירא: "צריך גם להבין שמה שאתה לומד היום באוניברסיטה יהפוך עד מהרה ללא רלוונטי, כי אנחנו חיים בעולם שמשתנה במהירות. מה שחשוב למעסיקים הוא שבוגר האוניברסיטה יהיה אדם טוב ושתהיה לו יכולת ללמוד דברים חדשים".

"מדעי הרוח זה מנהל עסקים החדש"

שפירא אינו יוצא דופן בגישתו זו, שהופכת רווח תיותר ויותר. כך, למשל, המנכ"ל לשעבר של חברת ההשקעות 'מקינזי ישראל' ד"ר יונתן קולודני: "בתחילת דרכה של החברה כ-100% מיועציה היו בעלי תואר שני במנהל עסקים (MBA) כיום פחות ממחציתם בעלי תואר זה, כיוון שחלק מהאסטרטגיה שלה היא לשכור יועצים בעלי השכלה מגוונת… כל עוד לא מדובר בתחום טכני כגון ענף ההנדסה, יש לשים יותר דגש על תכונות כגון יצירתיות, תעוזה, הוגנות וכיוצא באלה, ואלו מגולמים בבוגרי מדעי הרוח".

הנה ציטוט מעניין מפיו של ד"ר אלי וייץ, ראש החוג ללימודי עבודה וראש התכנית למנהלים באוניברסיטת תל אביב: "באילו אופנים ובאלו מסגרות אפשר ללמוד את מקצוע הניהול? במסגרת השכלה רחבה, או במקום העבודה – תוך כדי עשייה, המאפשרת התנסויות התפורות לצרכי הארגון". פרופ' גיא מונדלק, מהפקולטה למשפטים והחוג ללימודי עבודה באוניברסיטה העברית, הבהיר את הציפיות הלא מעשיות של בוגרי תארים מקצועיים: "פעם שאלו האם התואר יסייע לי להגיע לתפקידי ניהול. היום שואלים אותי האם הלימודים יאפשרו אותי לייעץ למנהלים וחברות כבר עם סיום התואר, בגיל עשרים וחמש".

נילי גולדפיין, סמנכ"לית בקבוצת 'נירם גיתן' למצוינות עסקית סיפרה כי פגשה מנכ"ל ידוע במשק שלמד פילוסופיה וכלכלה, ואמר שכמנהל, העבודה שלו קרובה יותר לפילוסופיה מאשר לכלכלה. "בחוג לכלכלה לימדו אותי לחשוב באופן אנליטי, והיום החשיבה היא אסוציאטיבית", הסביר.

גולדפיין, המעסיקה עשרות עובדים בארץ ובעולם, הוסיפה כי עד לאחרונה היו בחברה שלה שני טיפוסים של עובדים: מהנדסי תעשייה וניהול או בוגרי תואר שני במדעי ההתנהגות. אבל לדבריה "עשינו שינוי רדיקלי בפרופיל הגיוס. חיפשנו כישורים ומיומנויות ולעזאזל התואר. בוגרי תואר ראשון במדעי הרוח יודעים לאסוף מידע באינטרנט, מסוגלים לעשות סינתזה טובה ולתת רעיונות עומק. במובן הזה מדעי הרוח הם 'מנהל עסקים' החדש". גם עולם הטכנולוגיה העילית (הייטק) גילה את היתרון של בוגרי מדעי הרוח. בתחום זה יש יתרון מובנה למי שלמד תכנות או הנדסת מחשבים, אבל גם כאן הדלת פתוחה גם לאנשי הרוח והם מתקבלים בברכה.

רשות הדיבור לדב פרוהמן, מנכ"ל אינטל ישראל לשעבר: "אם יבואו אליי שני מועמדים – האחד סיים לימודי מחשבים מיד לאחר הצבא והשני חזר מכמה שנים מהודו, למד פילוסופיה ועכשיו הוא רוצה להשתלב בהייטק, אקח את השני. הוא נשמע לי יותר בשל, יותר עמוק ומעניין".

גם דעתו של מי שהיה מנכ"ל מיקרוסופט ישראל, דני ימין, דומה: "העולם העסקי משתנה והופך להיות הרבה יותר גלובלי והרבה יותר תחרותי. חשוב לנו לגייס אנשים בעלי מטען תרבותי רחב, שיודעים לזהות מגמות, שיכולים לחשוב מחוץ לקופסה, שיוצרים קשר ושותפויות עם אנשים מרקע שונה ומתרבות שונה".

אם זה המצב, מדוע אפוא בכל זאת עדיין אין רואים במיקרוסופט מאות מבוגרי מדעי הרוח? לימין תשובה מפתיעה – זה לא אנחנו, זה אתם: "ייתכן שבוגר החוג לפילוסופיה חושב לעצמו, 'מה לי ולעבודה בחברת תוכנה', אבל אני יכול לומר בצורה ברורה: אם יש לך תואר ראשון בכלכלה ועשית תואר שני בהיסטוריה – בעיניי אתה אדם יותר עשיר ובעל יכולות להתמודד בצורה מוצלחת יותר במציאות העסקית של היום ממי שעשה את התואר השני במנהל עסקים".

חממות הסטארט-אפ של מדעי הרוח

אמילי קאבנס למדה מדעי הרוח כעתודאית של הצבא במכללת מידלברי בורמונט, וזכתה בתחרות עסקית שאליה ניגשה במהלך הלימודים. בעזרת הפרס היא הקימה חברת הזנק למסחר מקוון והחלה למכור ציוד צבאי ישן שעבר הסבה לתיקים אופנתיים.

סיפורה של קאבנס הופיע במגזין 'פורבס', אחד המגזינים הכלכליים החשובים בעולם, בכתבה שכותרתה: 'כיצד המכללות למדעי הרוח המציאו את עצמן מחדש כמפעלי הזנק (סטרט-אפ)'. אמילי היא דוגמה למגמה ההולכת וגוברת במכללות למדעי הרוח בארצות הברית שהקימו חממות לעידוד יזמות של הסטודנטים. החממות מעניקות ליווי מקצועי משלב הרעיון עד לשלב הביצוע, ורעיונות, להזכירכם, הם דבר שמתגלגל כל הזמן במסדרונות הפקולטות למדעי הרוח. במכללת קולורדו הוקם מרכז חדשנות המסייע לרעיונות בוסריים לפרוח ולהניב פירות. הסטודנטים מביאים את הרעיון והחממות מביאות את התמיכה ואת הידע העסקי. חממות הזנק אלה מושכות אנשי עסקים מעמק הסיליקון המחפשים כל הזמן את 'הדבר הגדול הבא'.

ברשת החברתית העסקית לינקדאין יש לבוגרי מכללות המפעילות חממות הזנק נוכחות בולטת מאוד יחסית לגודלן של המכללות – יותר מאשר אוניברסיטאות גדולות ומכובדות כברקלי, UCLA וקורנל היוקרתיות.

חברת 'סלאק טכנולוגיות' מתמחה בתקשורת פנים וחוץ ארגונית, וכן גיבוי מידע, שמירתו וסידורו. החברה מעסיקה בוגרי מדעי הרוח במגוון משרות. מנכ"ל החברה, סטיב באטרפילד, בוגר לימודי פילוסופיה בעצמו, הסביר למגזין פורבס: "תחום הפילוסופיה לימד אותי שני דברים. למדתי כיצד לכתוב בבהירות רבה ולמדתי לעקוב אחרי טיעון מראשיתו ועד סופו, תכונה יקרת ערך בפגישות עסקים".

באטרפילד אינו לבד. חברות היי טק רבות בארה"ב, בין בעמק הסיליקון, סיאטל, בוסטון או אוסטין מגלות את מכרה הזהב הקרוי 'חשיבתם השונה של בוגרי מדעי הרוח'. זירת התחרות בין חברות הטכנולוגיה העילית עברה מכתיבת קוד אל הזירה החברתית-אנושית. כלומר: החברה מחפשת להעניק 'ערך מוסף' גבוה יותר ללקוחותיה. ערך מוסף שאנשי רוח יעניקו בנקל בשל ראייתם השונה, השכלתם הכללית הרחבה וגישתם הספקנית.

לימודים הומניסטיים: הדרך למשרת ניהול משפיעה

התמונה ברורה: מעסיקים נוטים לשלב יותר בוגרים ממדעי הרוח בתחומים שבעבר נחשבו מחוץ לתחום עבורם, ואף מעדיפים אותם על פני אחרים, וזאת בשל דפוסי החשיבה, ההשכלה הרחבה והסקרנות שניחנו בהם.

מהי השכלה רחבה? בלימודים ההומניסטיים, למשל, נלמדים מבואות לשלל תחומים: היסטוריה, פילוסופיה, ספרות, אמנות, מוזיקה, דתות ותרבויות. הלימודים כוללים היכרות מעמיקה עם ספרות המופת המערבית והתנסות מעשית בכתיבה במרכז כתיבה ייעודי.

לסיכום, אם אתם מתלבטים בין מקצוע מהסוג 'המועיל' לבין מקצוע מרתק ומאתגר במדעי הרוח, עליכם לזכור את תשובתו של החתול לעליסה מארץ הפלאות כאשר שאלה אותו באיזו דרך לבחור: "זה תלוי רבות במקום שאליו את רוצה להגיע".