
פורום שלם חוגג עשר שנים ל'הלילה הזה – הגדה ישראלית'
הגדת 'הלילה הזה' מביאה מגוון של הצעות ההופכות את ליל-הסדר לחוויה משפחתית, ומכילה קטעים ספרותיים מאת דוד בן גוריון, אפרים קישון, זאב ז'בוטינסקי, הרמב"ם, רבי נחמן מברסלב, מילן קונדרה ועוד, לצד דיונים ושאלות עם הצעות מעשיות לגיוון ליל הסדר. יוצריה התארחו בפורום שלם.
עשר שנים לאחר צאת 'הלילה הזה – הגדה ישראלית' ולאחר שהפכה לאחת ההגדות הנפוצות בישראל, התכנסו מחדש שלושת יוצריה כדי לשוחח על המרכיבים השונים של הזהות היהודית-ישראלית. מישאל ציון, מישל קישקה ודבורה ליפשיץ התארחו בפורום שלם, העלו זיכרונות ושוחחו על דרך יצירת ההגדה הייחודית.
הגדת 'הלילה הזה' מביאה מגוון של הצעות ההופכות את ליל-הסדר לחוויה משפחתית, ומכילה קטעים ספרותיים מאת דויד גרוסמן, דוד בן גוריון, אפרים קישון, גולדה מאיר, עמוס עוז, זאב ז'בוטינסקי, הרמב"ם, רבי נחמן מברסלב, נחמה ליבוביץ, מרטין לותר קינג, מילן קונדרה ועוד ועוד. היא כוללת תהיות, דיונים ושאלות לצד הצעות מעשיות לגיוון הסדר המשפחתי, מסיפורים לילדים ועד 'עיתון יציאת מצרים'.
בשולי ההגדה מופיעים איורים של 20 אמנים לארבעת הבנים שבהגדה. את האיורים לאורך הטקסט יצר המאייר מישל קישקה, את התוכן כתב מישאל ציון, ואת השילוב בין תוכן לתמונה עיצבה היוצרת דבורה ליפשיץ. מעל חמישים אלף עותקים של ההגדה נמכרו בעשר השנים האחרונות – כמות חסרת תקדים.
הרב מישאל ציון, עורך ההגדה, הוא בוגר ישיבת 'מעלה גלבוע' ובעל תואר ראשון מהאוניברסיטה העברית בסוציולוגיה ומחשבת ישראל. דבורה ליפשיץ, המעצבת הגרפית, היא בוגרת האקדמיה לאמנויות 'בצלאל' שעיצבה ספרים ואלבומים רבים, שיצאו, בין השאר, בהוצאת 'יד בן צבי', 'כתר' ו'ידיעות ספרים'. המאייר מישל קישקה הוא יליד בלגיה, בן לניצולי שואה שאייר עשרות ספרים לילדים ולמבוגרים.
ציון, קישקה וליפשיץ נפגשו מחדש לראשונה, עשר שנים אחרי צאת ההגדה, לדיון פתוח ששיקף את תהליך היצירה, ואף שיתפו רשומות ראשוניות של האיורים שנכנסו, בסופו של דבר, לספר.

מימין: מישאל ציון, דבורה ליפשיץ ומישל קישקה. פרשנות ישראלית לטקסטים יהודיים
"אבא שלי הוציא לאור לפני כשבע עשרה שנה הגדה באנגלית בשם 'A Different Night', שהפכה לרב מכר בחוץ לארץ", סיפר מישאל, "רבים שאלו אותו מדוע הוא לא מתרגם את הרעיון לעברית, ואני החלטתי להרים את הכפפה וללכת עם הקווים המנחים שלו: מחשבה על דור הסבים שהולך ונעלם והצורך לשמר את היכולת לנהל את הסדר, לצד פרשנות מקומית, עכשווית, לטקסטים שביסודם הם עתיקים מאוד. כל הזמן שאלתי את עצמי: 'איך ייראה ליל הסדר הישראלי?'."
ציון, שרק סיים את שירותו הצבאי, התחבר למעצבת הוותיקה דבורה ליפשיץ ויחד הם פנו למאייר מישל קישקה. "התפלאתי שהם פונים אליי לעצב הגדה", צוחק קישקה, "אני לא דתי ומשתייך פוליטית לשמאל. מה לי ולזה?". אולם מישאל נצמד לקווים המנחים והתעקש, משום שרצה את מה שכינה "הפרשנות הישראלית של קישקה".
שלושת היוצרים שיתפו פעולה והוציאו לאור את ההגדה, שמלבד הפרשנות הטקסטואלית, הפילוסופית והבלשנית, קיימת בה פרשנות גרפית ואמנותית לא מועטה. כפי שעלה מן הדיון, הפרשנות החזותית הושפעה ממקורות רבים ומגוונים, ביניהם דוד הרטמן, אריסטו, הרמב"ם ובן גוריון.
השיח הפורה שלווה במצגת דפי ההגדה וברשומות (סקיצות) מתוך תהליך העבודה ריתק את הסטודנטים, שאף רכשו עותקים מן ההגדה והמשיכו את השיחה האישית עם שלושת היוצרים.