מה הביא את ראש "הרשימה המשותפת" איימן עודה, את יושב ראש מפלגת העבודה לשעבר עמרם מצנע, את היוצר קובי אוז, את המשורר חיים גורי ושלל חברי כנסת מצדדים שונים במפה הפוליטית להגיע לשוחח עם סטודנטים במרכז האקדמי שלם? הכול קרה במסגרת קורס ייחודי בנוף האקדמי: "אתגרים בחברה הישראלית".
גילה רוקמן, המסורה לפעילות חברתית במישורים רבים, אחראית על תוכני הקורס. "יש כאן הכול מהכול", היא מסבירה. "שלם הוא מקום מאוד חי ונושם ועם דחיפה ללמידה וחשיפה".
במסגרת הלימודים במרכז האקדמי שלם, סטודנטים מקבלים מלגת מחיה עבור ארבע שעות התנדבות בקהילה. "איך הם יֵדעו היכן להתנדב אם הם לא מכירים את הקשיים הקיימים במדינה וממש באזור הקמפוס שלהם, כאן בירושלים?" שואלת גילה. כדי לחשוף את הסטודנטים למגזרים ולבעיות שלא מוכרים להם מחיי היומיום שלהם, מפגיש הקורס את הסטודנטים עם הפזורה הבדואית, פליטים בדרום תל אביב, תושבי פריפריה, תושבי מזרח ירושלים ועוד.
במהלך הריאיון מדברת גילה בהתרגשות על נושאים שונים שחקרו הסטודנטים בקורס: חינוך לאזרחות במזרח ירושלים, החברה החרדית, המגזר הבדואי, נשים מסורבות גט, תרבות בפריפריה, נושאי כלכלה ופערים בחברה, מזרחיות בתרבות הישראלית, ועוד. האמת? אי אפשר שלא להידבק בהתלהבות.
גילה, מה הגדרת התפקיד שלך במרכז האקדמי שלם?
אני אחראית על המחלקה של קהילה וחברה. בשנה הראשונה, הסטודנטים בשלם חייבים לעבור קורס חובה בנושא "אתגרים בחברה הישראלית" שבו הם לוקחים נושא וחוקרים אותו לעומק מחוץ לכיתה.
ים?
אנחנו בוחרים את הנושא, אבל הסטודנטים בהחלט משתפים את הרצונות שלהם. כבר קרה בעבר שסטודנטים הציעו רעיון לנושא, ושנה לאחר מכן הוא אכן נכנס למערכת.
על אילו נושאים למשל מדובר?
יש מגוון רחב. חקרנו, למשל, את נושא "ההגירה" שבמסגרתו הרצתה לסטודנטים יוכי גנסין, לשעבר יועצת משפטית בכירה בנושאי בג"צים בפרקליטות המדינה. קיימנו מפגש עם גורמים שונים העוסקים במהגרים בדרום תל אביב ואף לקחנו את הסטודנטים לסיור שכלל מפגש עם תושבי השכונה. בשנה אחרת, חקרנו את נושא הנשים העגונות בישראל. הבאנו רבניות ודיינים, לקחנו את הסטודנטים לבית המשפט, לבית דין הרבני, והפגשנו אותם עם הרב הראשי לישראל. בדקנו את הנושא ממש לעומק.
מדוע סטודנטים צריכים לצאת אל הקהילה, להכיר אותה ולתרום לה. מה אקדמי בזה?
אני חושבת שאחת מעמדות הדגל של המרכז האקדמי שלם היא לפתח בקרב הסטודנטים תחושת אחריות חברתית. הכוונה היא שהם ייקחו חלק לא רק בשיח אלא גם בעשייה, בין אם זה במגזר השלישי, בפוליטיקה, או אפילו במגזר העסקי: רצוי שתהיה להם תחושת אחריות תאגידית חזקה.
למה זה חשוב לעודד סטודנטים לתרום לחברה?
אני תמיד אומרת שמדינת ישראל היא מדינה צעירה ולכן כל אחד שלוקח בה חלק יש לו טביעת חותם במה שהולך לקרות כאן. אנחנו משקיעים בסטודנטים כי אנחנו מאמינים שיש להם המון לתת חזרה.
את חושבת שהסטודנטים אצלכם נותנים חזרה יותר מסטודנטים הלומדים בתוכניות אחרות?
בהחלט. אם בתארים אחרים סטודנטים יוצאים עם תואר המתמקד בנושא אחד ובעיקר בתיאוריה, אצלנו, המחלקה מלמדת על תכנים עכשוויים ועל בעיות חברתיות רלוונטיות שאותן ניתן לשנות. לימודים אלה יוצרים אצל הסטודנטים תחושת אחריות אישית כלפי החברה משום שהם לא רק לומדים, למשל, לימודי המזרח התיכון והאסלאם ומאורעות שהתרחשו לפני מאות שנים, אלא גם מה שקורה עכשיו במזרח ירושלים, או מה שקורה בחקלאות בדרום ועוד.
כמה ימי סיור כאלה מתקיימים?
יש אחד לכל נושא. בשנה שעברה יצאו כתשעה סיורים. ביום סיור אנחנו יוצאים עם הסטודנטים מוקדם בבוקר. אנחנו מקיימים שיחת פתיחה עם נציג שמתמחה בתחום. למשל, בסיור שעסק במתח שבין בתי דין רבניים לבתי משפט פתח את היום פרופסור אביעד הכהן, מומחה בעל שם למשפט חוקתי.
גילה רוקמן מנהלת קורס אתגרים בחברה הישראלית
ומה קורה לאחר מכן?
לאחר מכן הסטודנטים נפגשים עם אנשים מהשטח. אנחנו מוודאים שהם מביטים בסוגיה מכל צדדיה. מגיעים אנשים המייצגים את הממשלה או העירייה, אך במקביל מגיעים גם אנשים מעמותות חברתיות ועוד.
מהו הסיור שמעביר את הסטודנטים את החוויה העמוקה ביותר או המפתיעה ביותר?
הרבה מהסיורים פותחים לסטודנטים את העיניים לגבי נושאים שלא חשבו עליהם קודם לכן. אני חייבת להגיד שהסיור על חינוך לאזרחות בירושלים טלטל את הסטודנטים מאוד.
מה היה בו כל כך מטלטל?
כשאתה גדל בתור ילד במערכת החינוך הישראלית ומקבל את כל הזכויות, אתה לומד על ציונות ועל אזרחות בכיתה והכול נראה לך נורמלי. אבל זה לא המצב במזרח ירושלים. ללמוד אזרחות במזרח ירושלים כאשר לרבים מהתלמידים כלל אין אזרחות ולהוריהם אין זכות בחירה, גורם לך להבין עד כמה המצב לא תואם את המציאות.
את רואה על הסטודנטים שהקורס הזה משנה תפיסות?
כן. מאוד. אפילו בנושאים שהסטודנטים חשבו שיש להם דעה מגובשת לגביהם. למשל, אלה שיש להם דעה מגובשת על מדיניות פתיחת השערים הישראלית בנושא הגירה, עכשיו מבינים שאין מדיניות מסודרת בנושא הגירה. איך יכול להיות שיש 50,000 פליטים ורק 12 קיבלו מעמד של פליטות? גם בנושא מזרח ירושלים, לא משנה מאיזה צד אתה במפה הפוליטית, כשאתה מגיע לבית חנינא ורואה שהמתנ"ס לא מתעסק בחוגים אלא רק בהיתרי בנייה ומים וחשמל ודברים בסיסיים, אתה רואה את הדברים אחרת.
החשיפה מניעה סטודנטים לפעול בנושא?
יש יוזמות סטודנטים רבות שהתחילו בעקבות חקר נושא מסוים במסגרת הקורס. למשל, סטודנטים יצרו קבוצת כדורסל משותפת בין ערבים לישראלים בעיר, או בנו תוכנית של חינוך פיננסי פלסטיני-יהודי לבתי ספר. יש קבוצה של סטודנטים שמעוניינים ליצור ערב "טד" לנשים. הייתה גם סטודנטית שראיינה נשים "מסורבות" כדי להוציא את מה שעברו לאור.
הבנתי שהייתה משלחת של סטודנטים לסן פרנסיסקו שעסקה בסוגיות דומות לקורס. תוכלי לספר לי עליה?
נכון.הוצאנו משלחת של חמישה עשר סטודנטים משנים א' עד ג' בנושא עממיות יהודית –Jewish Peoplehood לסן פרנסיסקו. המשלחת מומנה על ידי קרן "קורת" – עמותה לפיתוח כלכלי. המשלחת ארכה שמונה ימים, ובמהלכה נחשפו הסטודנטים לאתגרי הקהילה היהודית באזור. הסטודנטים נפגשו עם מוסדות מסורתיים, עם קבוצות כמו ג'יי סטריט או אייפאק, וגם עם תנועות המעודדות את ה-BDS, עם סטארטאפים יהודיים שמתמודדים עם אתגרי היהדות בארה"ב ועם מוסדות דת קונבנציונליים ולא קונבנציונליים שפועלים באזור.
נשמע שהייתה לכם חוויה נהדרת. היו גם אתגרים?
נכון, היה סיור מדהים, אבל במקביל הסטודנטים עמדו מול שאלות זהות של עצמם: מה זה אומר להיות ישראלי, יהודי, דתי או חילוני. צפו ונידונו שאלות לגבי האחריות שלהם, כישראלים, כלפי יהדות התפוצות והאחריות של המדינה כלפיהם. הם התמודדו עם שאלות קשות. היה מפגש מעורר מחשבה וממש משנה השקפות עולם: גם לדתיים, גם למסורתיים וגם לחילונים.
מה את מצפה שיעשו הסטודנטים שלך בהמשך הדרך?
אני מצפה מהם שייקחו תפקידי מפתח בכל מיני נושאים ובכל המגזרים: אם זה מגזר שלישי ועולם העמותות, אם זה מגזר עסקי, אם זה במרחב הפוליטי – שייכנסו עם המטען שאומר שיש להם אחריות ושהם יכולים. המדינה צעירה ויש אפשרות לשנות דברים.
רוצים ללמוד במחזור הבא של המרכז האקדמי שלם? מלאו טופס וניצור אתכם קשר לגבי היום מיון הקרוב.
