אנתרופולוג, סופר ומהפכן נכנסים לבר. התחלה של מחקר

לד"ר עינת דוידי, חוקרת ספרות בשלם, יש מה לומר על החברה הישראלית, על המחקר האנתרופולוגי הפוסט-מודרני ועל הספרות הדרום אמריקאית. בעיניה, הדבר החשוב ביותר במחקר ובספרות הוא ההבנה שלהם את נפש האדם. ראיון מיוחד

11 במאי 2015

בסיומה של כיתה י' הפסיקה ד"ר עינת דוידי את לימודיה בתיכון. שורה ארוכה של נושאים עניינו אותה, אבל אף אחד מהם לא היה מאלה שמלמדים בכיתה. את הזמן שהתפנה הקדישה לסיורים בטבע.

השנתיים שחלפו עד לסוף התיכון, שכללו טיולים במדבר, קריאת שירה וציור, מסמלות יותר מכל את הרוח החופשית של עינת, מרצה לספרות המערב במרכז האקדמי שלם שרכשה את ניסיונה המקצועי והידע הרחב שלה במספר לא מבוטל של מוסדות ומדינות מסביב לעולם.

"כדי להכיר מי אתה באמת אתה צריך להסתכל על עצמך מבחוץ וממרחק", היא אומרת, "התבוננות במקומות אחרים, שבהם פעמו מתחים דומים לאלה שהחברה הישראלית סובלת מהם, עשויה לעזור לנו להכיר את עצמנו טוב יותר".

את המסע האישי המרתק שלה החלה דוידי באוקראינה, שאליה יצאה לאחר השירות הצבאי לשליחות מטעם המדינה. המרחק השפיע עליה לראות את הסכסוך הערבי-ישראלי באור אחר. "הייתי מוטרדת מאוד ממצב זכויות האדם בישראל וחשבתי שהקלקול המוסרי כמעט חסר תקנה". היא החליטה להגר לגרמניה ונרשמה ללימודים באוניברסיטת הומבולדט בברלין. בשנה השנייה ללימודיה קיבלה מלגת לימודים ומחקר בהבאנה, קובה – מלגה שפתחה לה עולם חדש ומופלא של ספרות קובנית.

מה את מוצאת מרתק כל כך בספרות הקובנית, שעליה את מדברת כשיש לך אור בעיניים?

"תפקיד הסופר הוא למעשה תפקידו של האנתרופולוג. הוא נותן פה לחסרי פה, הוא מדובב, הוא מספר סיפורים שאם לא יספר איש לא יספר אותם, וכתיבתו היא מעשה להטוטים שבין מציאות לדמיון. כבר בשחר לימודיי הבחנתי בכך שאין מקום שבו האנתרופולוגיה הזינה את הספרות יותר מאשר בקובה.

ההליכה על חבל דק ושיווי משקל עדין בין עבודה אנתרופולוגית מנוכרת ומדעית לבין עבודה אנתרופולוגית מזדהה וסימפטית, המאפיינת את היוצרים הקובניים, יוצרת ספרות מרתקת, חדשנית מאוד מבחינה ספרותית-סוגתית אולם גם בעלת ערך מוסרי וחברתי".

האם עולם הספרות ועולם האקדמיה, לכאורה שני תחומים מרוחקים זה מזה רגשית, יכולים להזין האחד את האחר?

"ללא ספק. עבודתו של פרננדו אורטיס, למשל, התחילה מניסיונו כמשפטן וקרימינולוג שבא במגע עם אוכלוסייה ענייה ברובעי העוני של הבאנה. הוא ערך מחקרים עבי כרס, אבל קלט שיש תובנות שלא ניתן לבטא במחקר מדעי ולכן כתב יצירה מונומנטלית שתורגמה לשפות רבות והשפיעה על כל העולם הספרותי הדרום אמריקאי ועל דור שלם של סופרים.

כל מה שאנחנו מכנים 'פוסט קולוניאליזם' צמח מתוך שורה של הרהורים מתודולוגיים במדע האנתרופולוגיה, ומגיע מן הספקנות לגבי השאלה 'מה היא השיטה הטובה ביותר להכיר ולהבין אנשים מתרבות שונה' ומספקנות לגבי אפשרותה של הכרה כזו".

SONY DSC

"אין לאדם קיום נפשי וחברתי ללא מיתוס". ד"ר עינת דוידי

לאחר תקופה בהבאנה שבה עינת לגרמניה, ובאוניברסיטת היידלברג כתבה דוקטורט על ההוגה והמשורר הקובני חוסה לסמה לימה, שביצירתו התעניינה כבר מתחילת לימודיה ואת תפיסתו השוותה עם רעיונות מרכזיים במיסטיקה יהודית. לאחר מספר שנים שבהן גם לימדה באוניברסיטת היידלברג, שבה לישראל לפוסט-דוקטורט באוניברסיטה העברית, והחליטה להישאר.

השהות בחוץ לארץ הובילה אותך לשני כיוונים מנוגדים: התרחקות מישראל והתקרבות מחודשת אליה.

"בתרבות הישראלית המתהווה יש מתחים בין תרבות ילידית לתרבות הגירה, והיא מורכבת מקבוצות מהגרים רבות וסוגים שונים של דבקים. אנחנו מדינה חדשה ודינמית מאוד, שכל הזמן מתפתחת והאתגרים החברתיים בה הם עצומים.

בחרתי לחיות כאן מתוך שמחה ותקווה ובלי להתעלם מהקשיים והאתגרים, כשהמבט שלי על תרבויות אחרות הוא המסנן שדרכו אני מתבוננת על המקום הזה ומאפשרת לעצמי את החיים בתוכו".

מאז שחזרת לישראל בחרת תחום חדש: ספרות היהודים המומרים. מה את יכולה לספר על תחום המחקר הזה?

"אין לאדם קיום נפשי וקיום חברתי ללא מיתוס. מגרשים את המיתוס דרך הדלת – והוא נכנס מבעד לחלון. בשנים האחרונות אני עוסקת בחקר ספרותם של יהודים מומרים ויהודים שחזרו ליהדותם אחרי שחיו כמה דורות כנוצרים מומרים במאות ה-16 וה-17. כאשת ספרות, מעניין אותי תחום המיתוס והסיפור, קרי האופנים שבהם יהודים אלה נעזרו במקורות יהודיים מקראיים ומדרשיים, וגם במקורות נוצריים, כדי לספק לעצמם הסבר תיאולוגי-מיתי מניח את הדעת להיסטוריה המיוחדת שלהם.

בנוסף, אני מתעניינת בנושאים מגדריים. אומרים על המאה ה-19 שהיא המאה של ההיסטוריה ועל המאה ה-20 שהיא המאה של הלשון. לדעתי המאה הנוכחית היא המאה של המגדר, ואנחנו בשלביה הראשונים של מהפכה חברתית של ממש. גם הקונפליקטים היותר רציניים המניעים את ההיסטוריה בת זמננו, כגון פונדמנטליזם דתי וטרור, הם קונפליקטים שההיבט המגדרי שלהם מהותי ביותר".

לימדת במספר אוניברסיטאות בעולם ובישראל. מה את מוצאת ייחודי במרכז האקדמי שלם?

"בראש ובראשונה הסטודנטים. הם לא רק מוכשרים ובעלי יכולות לימודיות גבוהות, אלא גם אנשים אכפתיים. הם שמים לב למה שקורה בסביבתם הטבעית, החברתית והפוליטית, ורבים מהם, באופן הטבעי ביותר, הם גם אנשי עשייה שאינם עושים רק לביתם.

זה תענוג, וכמעט הייתי אומרת זכות, ללמד סטודנטים כאלה, שהעניין שלהם בלימודים לא נובע רק מצורך מעשי להתפרנס, אלא גם מחדווה ומתיאבון אינטלקטואלים גדולים במיוחד ומשאיפה לחיים פעילים ואכפתיים, מלאי תובנה ומשמעות.

מעבר לכך, אני מאמינה גדולה במודל החינוכי הקלאסי של הלימודים הליברליים, בהשכלה רחבה לצד לימודי התמחות, ואני גאה ובת מזל לקחת חלק בעיצוב מוסד הלימודים הליברליים הראשון בישראל".

 

מתעניינים בלימודים בשלם? נשמח לדבר

רוצים ללמוד במחזור הבא של המרכז האקדמי שלם? מלאו טופס וניצור אתכם קשר לגבי היום מיון הקרוב.