אדם מניף את דגל מצרים

מה מצב הדמוקרטיה במצרים?

סטודנט נעלם באופן מסתורי ורק גופתו נמצאת; מחוקקים קוראים להטיל עיצומים על אוניברסיטה ותנועות דתיות נתונות תחת דיכוי – האם מצרים צועדת לקראת חירות או לכיוון הפוך מכך? ד"ר ערן לרמן מסביר

18 באפריל 2016  |  מאת: ערן לרמן

ג'וליו רג'יאני, דוקטורנט איטלקי למדעי המדינה באוניברסיטת קיימברידג' ועמית מחקר באוניברסיטה האמריקנית בקהיר, יצא מדירתו באחד מפרברי קהיר ב-25 בינואר. גופתו נמצאה שמונה ימים לאחר מכן בפאתי הכביש הראשי המוביל לאלכסנדריה כשעליה סימני התעללות קשים.

החשד נפל על מערכת הביטחון המצרית, שכן לטענת ארגוני זכויות אדם מקומיים ההתעללות אופיינית לשיטות הפעולה שלהם. משטרת מצרים הודיעה מצדהּ כי כוחותיה ירו  למוות בארבעה  חברי כנופיה "המתמחים בחיקוי שוטרים, חטיפת זרים וגניבת כספם", שהם ככל הנראה "האחראים לרציחתו של רגיא'ני". ממשלת איטליה, שהתאכזבה מהבירור החלקי שערכו הרשויות, החזירה את שגרירהּ מקהיר. חבר הפרלמנט פרנצ'סקו פררה מסר כי "טענותיה של מצרים מותירות יותר מדי שאלות ללא תשובות".

מצרים עודנה רחוקה מאוד מלהיות דמוקרטיה ליברלית כפי שרצו חלק מן הנערים שיצאו להפגין בכיכר תחריר אי-אז בשנת 2011. 'המדינה העמוקה', השילוב של מנגנוני הביטחון, המערכת המשפטית ואינטרסים של הצבא הם המרכיבים המעצבים את הסדר הפוליטי האמיתי במדינה ומרחיקים אותה מהחזון הדמוקרטי. אבל יש גם נקודות אור.

אוטוקרטיה מתגוננת

השלטון הצבאי של א-סיסי הוא ציר מרכזי במערכת המצרית החדשה שהתהוותה אחרי סילוק האחים המוסלמים, והוא נחוש מאוד שלא לאפשר להם להרים ראש. התוצאה היא משטר כלאיים שיש בו מרכיבים של ליברליזציה פוליטית לצד דיכוי שלעתים מזכיר תקופות אפלות. האחים המוסלמים, למשל, מרגישים שהם נתונים לדיכוי ברוטלי וטענותיהם כי המשטר לא לגיטימי זוכות לגיבוי מחוץ לגבולות מצרים, באנקרה למשל. 'האחים' מייצגים חלק לא מבוטל באוכלוסייה, ועל אף שקשה לדעת את גודלם האמִתי, תומכיהם נעים בין חמישה עשר לעשרים וחמישה אחוז. גם במדינות אירופה ומצד גורמים בממשל ובקונגרס בארה"ב נשמעת ביקורת חריפה על התנהלות השלטון.

מצרים למודת ניסיון מר. לאחר מלחמת העולם השנייה, תחת הלחצים של המלחמה הקרה והתבוסה מידי ישראל בשנת 1948-9, כמו גם בהשפעת חולשתו האישית והפוליטית של המלך פארוק, נערכה 'מהפכת הקצינים החופשיים' (1952) שנראתה למצרים עדיפה על האי-יציבות הקודמת. דא עקא, חמש עשרה שנה של שלטון צבאי ודיכוי נאצריסטי הביאו את מדינת הנילוס לתוצאות גרועות בהרבה מאשר 'ימי הפאשות' שקדמו לנאצר, והותירו זיכרונות קשים.

credit_Denis_Bocquet_flickr_cc_20

שילוב מנגנוני הביטחון מרחיק את הדמוקרטיה. גרפיטי של טאנטאווי, שר ההגנה של מובראכ. תמונה: Denis Bocquet, flickr. CC-BY-2.0

סאדאת ניסה לכונן פתיחות, חזר בו ונרצח; מובארכ מצידו נרתע מכל סממן של ליברליזציה פוליטית אמיתית. יש סימנים של שיבה לחלק משיטותיו ועמדותיו. מצד שני, מצרים של היום היא מקום הרבה יותר פתוח מבעבר, נשמעות בה דעות שונות, והעיתונות יותר ויותר ביקורתית. החברה האזרחית חסונה ואפקטיבית יותר ממה שהייתה בימי מובארכ, קל וחומר מימיהם האפלים של הנאצריזם והדיקטטורה הצבאית שלוחת הרסן.

השלטון הצבאי מתמודד עם איום אמִתי שכמעט וסחף את מצרים: השתלטות של תנועה פוליטית אסלאמיסטית באמצעות כלים דמוקרטיים, על מנת להשליט אחיזה דיקטטורית מתהדקת והולכת. ההיסטוריה מלמדת שהדבר אפשרי ואף נעשה תחת הדגל החום והדגל האדום באירופה וגם תחת הדגל הירוק של האסלאמיזם הטוטליטרי בגרסאות השונות שלו – כולל האחים המוסלמים. אין שום ספק שהמשטר הנוכחי במצרים נוקט אמצעים מרחיקי לכת כדי לוודא שהאחים המוסלמים לא ישובו לשלטון ויערערו את יציבות המערכת, אם כי הצעדים שהם נוקטים חורגים מאלה המצופים ממדינה דמוקרטית.

למרות זאת הצבא שואב את הלגיטימציה שלו מהציבור, ופעל לתפיסת השלטון שלושה ימים לאחר שמסה אדירה של אנשים יצאה לרחובות להפגין נגד צעדים שנקט שלטון האחים המוסלמים. גם אם נקצץ בתשעים אחוז את טענת תנועת המחאה דאז, 'אל-תמארוד', על כמות המשתתפים בהפגנות – לשיטתם, מעל 30 מיליון מפגינים – נגיע למספר שלושה מיליון, כלומר אחת ההפגנות הגדולות נגד שלטון כלשהו אי פעם בהיסטוריה.

בתווך בין השלטון הצבאי לתומכי האחים המוסלמים מצוי המיעוט הליברלי. הוא יצא לרחובות ב-2011 נגד מובארכ, הפגין ב-2013 נגד מורסי, תמך בסילוק 'האחים' – אבל נעשה מודאג יותר ויותר ממגמות השלטון הנוכחי. אמנם ההשפלה שממנה סבל בימי מובארק לא חזרה – אחד המנהיגים הליברליים הבולטים, סעד א-דין איברהים נשלח ב-2001 לכלא בתואנה של "הפצת מידע מוטעה בחו"ל" – אולם יש תחושה בקרב ההוגים הליברליים כי דוחקים את רגליהם: בלוגרים נעצרו, יש מגבלות משמעותיות על חופש הביטוי ומאבק על החופש מדת. בפרלמנט המצרי ישנו דיון בהטלת עיצומים נגד האוניברסיטה האמריקאית בקהיר, משום שבאחד מעלוני הסטודנטים הופיעה קריאה לשוויון זכויות לקהילת הלהט"ב.

מהלך חיובי

האם בכלל ניתן להעלות על הדעת עתיד במצרים שתהיה בו יותר חירות ודמוקרטיה? גם כאן באה לעזרתנו ההיסטוריה. במצרים של שנות ה-40 של המאה העשרים הייתה חברה אזרחית חזקה ופעילות כלכלית ענפה. זו לא הייתה בדיוק דמוקרטיה משום שלמלך ולבריטים – שהייתה להם נוכחות צבאית ודיפלומטית חזקה ביותר בממלכה – עדיין הייתה יכולת לא מבוטלת להשפיע על הפרלמנט ועל הבחירות, ובשנת 1942 הם אף השתמשו בה כי סברו בצדק שרק כך ניתן להגן על מצרים מפני חתרנות נאצית. אך בהחלט היו אז חיים פוליטיים וכלכליים אמתיים ומכאן שטענות על כך ש"מצרים לא מתאימה לדמוקרטיה" הן מרחיקות לכת, מופרכות ובלתי הולמות.

credit_Ramy_Raoof_Flickr_cc20

הציבור הליברלי מאוכזב. כיכר תחריר, 2011. תמונה: Ramy Raoof, Flickr. CC-BY-2.0

המסה הגדולה של הציבור המצרי כנראה מרגישה בנוח עם המצב הנוכחי, אך תלויה בדבר אחד שעליו יקום או ייפול דבר – הכלכלה. פתרון יסודי אינו מצוי באופק, אבל ציר של צמיחה ויציבות הוא דבר חשוב, ולישראל יש עניין משמעותי שהכלכלה המצרית תתייצב ותתפתח.

יש לציין לחיוב את המהלך הדתי שמוביל א-סיסי, ולפיו על העולם האסלאמי לצאת נגד "הרעיונות המבולבלים והמוטעים שחדרו לתוך האסלאם", כאשר הוא מכוון לפונדמנטליזם הדאע"שי ודומיו. "אנו זקוקים למהפכה דתית למען הדת ולא נגדה, במסגרתה ישמעו כולם – ובפרט הצעירים – מפי העולמא (חכמי הדת) את  האמת והמהות של האסלאם", חזר ואמר א-סיסי במהלך השנתיים האחרונות.

תמונת המצב של החירות במצרים היא מעורבת. המגמות העמוקות שהניבו את אירועי 2011 לימדו את המשטר לקח בנוגע לאיזונים הנכונים בין מרכיבי הדיכוי ומתן אפשרות מבוקרת להשתתפות פוליטית. הדמוקרטיה במצרים, כולל תחום הזכויות האישיות, נמצאת במצב עניינים שאינו שחור ואינו לבן אלא אפור – עם התקדמויות בגזרות מסוימות ונסיגות באחרות; ועל אף כל זאת האופק המצרי פתוח, לא סגור.

ד"ר ערן לרמן, לשעבר סגן ראש המטה לביטחון לאומי, מלמד את הקורס 'פוליטיקה ואידיאולוגיה במצרים המודרנית' בחוג ללימודי המזרח התיכון והאסלאם במרכז האקדמי שלם.

תמונת הכותרת: Jonathan Rashad, flickr. CC BY-SA 3.0

מתעניינים בלימודים בשלם? נשמח לדבר

רוצים ללמוד במחזור הבא של המרכז האקדמי שלם? מלאו טופס וניצור אתכם קשר לגבי היום מיון הקרוב.