סקר ספרי המופת: הישראלים לא קוראים

'עם הספר', הכינוי היפה שהצמיד הנביא מוחמד ליהודים, איננו מספיק. האם אנחנו ראויים לתואר הזה? מכיוון שבמרכז האקדמי שלם ספרי מופת הם חלק בלתי נפרד מתוכנית הלימודים, ביקשנו לבדוק עד כמה הציבור הישראלי מכיר את ספרי היסוד של התרבות המערבית.

יצירת הסקר

צוות אקדמי בראשותו של ד"ר עידו חברוני, המנהל החינוכי של המרכז האקדמי שלם, יצר רשימה ובה 25 ספרי מופת מסוגים שונים. מה הם ספרי מופת? טקסטים מכוננים מהקאנון התרבותי של העולם המערבי: מהתנ"ך והקוראן ועד לספרי פילוסופיה, סיפורת, מחזאות והגות.

את רשימת הספרים העברנו לחברת מחקרים, שבנתה יחד עם החוקרת ד"ר הגר צמרת שאלון הבודק את רמת ההיכרות של האוכלוסייה הישראלית עם ספרי מופת, מ"לא שמעתי על הספר", ועד "מכיר אותו על בוריו". מה גילינו?

תוצאות הסקר

התוצאות סודקות את הדימוי של 'עם הספר' ומעוררות הרבה תהיות ומחשבה על התרבות והידע שלנו. הנה תובנות בולטות שעלו מהסקר (לרשימת הספרים המלאה):

מה קורה? אני לא קורא: אחד מכל חמישה אנשים בישראל קרא (את כולו או את חלקו של) ספר אחד או לא קרא אף ספר מהרשימה. אכן, 20% מהישראלים לא פתחו מעולם את מאה של שנים בדידות, המשפט, ישעיהו או תמול שלשום, או שקראו רק באחד מהם.

ספר הספרים עדיין שלנו: לפחות לגבי ספר הספרים, וליתר דיוק – ספר ישעיה שנכלל ברשימת ספרי המופת, אנחנו די בסדר: כ-62% ממשתתפי הסקר קראו בו לפחות פעם אחת, ורק 6.5% לא שמעו על הספר. כ-11% דיווחו שהם מכירים את הספר היטב.

הקוראן – פער בלתי נתפס: הקוראן הוא אחד הספרים המוכרים ברשימה, עם כ-88% ששמעו על אודותיו. אולם מספר זעום של אנשים, חמישה אחוז, פתחו אותו מימיהם, ורק כ-30% מכלל המשתתפים טענו שיש להם ידע במה עוסק הספר. הפער בין רמת ההיכרות לבין הקריאה בפועל או הידיעה במה הוא בכלל עוסק כמעט בלתי נתפס. נתון זה מעורר דאגה במיוחד כאשר מדובר במדינה שכל שכנותיה מוסלמיות, שלא לדבר על חלק נכבד מאוכלוסייתה.

תואר ראשון אינו ערובה להשכלה רחבה: אם חשבתם שבוגרי אוניברסיטה יצליחו בסקר הרי שטעות בידכם: למעלה ממחצית בוגרי התואר הראשון שהשתתפו בסקר קראו רק 5 ספרים או פחות מרשימת ספרי המופת. הצצה ברשימה המלאה ובספרים שבוגרי תואר ראשון לא נחשפו אליהם מימיהם – מדאיגה.

צעירים קוראים פחות: 85% מבני 18-34 קראו ב-5 ספרים או פחות מהרשימה. רק 15% מהצעירים בגילאים אלה קראו ב-6 ספרים ומעלה מהרשימה. לעומת זאת, 66% מבני 55 ומעלה קראו ב-6 ספרים ומעלה מהרשימה. ד"ר הגר צמרת: "אפשר לומר במובהק שצעירים קוראים היום פחות ממה שמבוגרים קראו כשהיו צעירים. אף אחד לא מתעורר בבוקר אחד בגיל 50 ומחליט לקרוא את אנטיגונה או את המלט. מדובר בפער ברכישת הידע בשלבים המוקדמים של החיים".

מי לא שמע על האח הגדול: קשה למצוא ישראלי שלא שמע מעולם על תכנית המציאות 'האח הגדול'. הרבה יותר קל למצוא ישראלי שלא שמע מעולם על הספר שהוליד את הביטוי 'האח הגדול': 43% ממשתתפי הסקר לא שמעו מימיהם על הספר "1984" של ג'ורג' אורוול, ספר מופת שהקדים את זמנו ויצר ביטוי חדש לתחושת האימה מפני השלטון.

חרדים להשכלתם: 39% מהחרדים שהשתתפו בסקר ציינו שקראו בספר אחד בלבד או פחות מהרשימה. לכאורה הנתון אינו מפתיע, שכן חברה זו נחשפת הרבה פחות לספרי המופת, אולם הצצה ברשימה מגלה נתון מעניין: נכלל בה, מלבד ספר ישעיהו הנקרא באופן קבוע בבתי הכנסת כחלק מן התפילה גם ספר 'מורה נבוכים' של הרמב"ם. כלומר, כמעט 40% מהחרדים קראו רק בספר אחד מן השניים – או אף לא אחד מהם.

תגידו תודה לבית הספר: ספרים הנלמדים במערכת החינוך הם גם הספרים הנקראים ביותר בסקר: ספר ישעיהו, אנטיגונה של סופוקלס, רובינזון קרוזו של דיפו והקמצן של מולייר – כולם נלמדים במערכת החינוך.

ייסורי הספר הלא מוכר: הספר שהכי הרבה אנשים ציינו כי מעולם לא שמעו עליו הוא 'ייסורי ורתר הצעיר' של גתה – כ 70% מהנשאלים. הספר לא רק שנחשב לספר מופת משפיע, אלא יצר תופעה חברתית המכונה 'אפקט ורתר': גיבור הספר מתאבד עקב אהבה נכזבת בירייה בראשו. לאחר הפצת הספר ניסו אנשים להתאבד באותה דרך – עד כי בחלק מהמקומות הספר הוחרם מחשש להתרחבות התופעה.

ספר לקחת לאי בודד: הספר רובינזון קרוזו הוא הנקרא ביותר: 11.8% ציינו שהם מכירים אותו על בוריו. הספר נחשב לראשון בסוגת הריאליזם –הוא נכתב כיומן מסע של אדם מן השורה ולא כעלילה המיוחסת למלכים או גיבורים אחרים. ספרו של האדם המתגבר על איתני הטבע מוכיח את עצמו כחוצה מגזרים וגילים.

ספרי המופת – בסיס לחברה טובה יותר

"לא ייתכן שישראלים רבים כל כך, ולבטח בוגרי תואר ראשון, לא יכירו את ספרי המופת", אומר ד"ר עידו חברוני, מיוזמי הסקר ומנהל חינוכי במרכז האקדמי שלם. "דור אחר דור, ספרי המופת הוכיחו את עצמם ככלי הביטוי, המחקר והלימוד, הטובים ביותר של טבע האדם והחברה האנושית. לא ייתכן גם שבמדינה כמו ישראל – תהיה בורות גדולה כל כך בכל הנוגע לקוראן, הספר המקודש לשכנינו ולמוסלמים שבתוכנו. זו בדיוק הסיבה שהתכניות בלימודים הומניסטיים, שנלמדות במוסדות העילית להשכלה גבוהה, כוללות עיסוק נרחב בספרות מופת".

תוצאות הסקר מצביעות על כך כי קיימת בורות מדאיגה בציבור הישראלי בנוגע לטקסטים המכוננים של החברה המערבית. שר החינוך של ישראל בראשית שנותיה, זלמן ארן, אמר כי "בושה וחרפה ש'עם הספר' כולל אנשים אנאלפביתיים… עלינו למחוק את הכתם הזה". הכתם אכן נמחק: לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 95.5% מכלל תושבי ישראל יודעים קרוא וכתוב, אולם בוגרי תואר ראשון חייבים להחזיק גם בהשכלה רחבה שתשמש בסיס לכל קריירה עתידית ותהפוך את החברה שלנו לא רק לחברה של בעלי תארים, אלא לחברה למשכילה יותר, המגדלת מנהיגים אמיצים ורחבי אופקים.

הסקר נערך על ידי 'מדגם ייעוץ ומחקר בע"מ' וכלל מדגם מייצג של 513 נשאלים טלפוניים דוברי עברית ובאמצעות שאלון אינטרנטי בקרב חברי הפאנל האינטרנטי ipanel המונה למעלה מ- 100,000 פאנליסטים. משתתפי הסקר אף נשאלו שאלות שיסייעו לחוקרים לפלח את התוצאות בהתאם למגדר, מגזר, גיל, רמת השכלה ועוד.