היכונו לביאת המשיח. המוסלמי

האסלאם הסוני לא ידע גלות וחורבן ומאמיניו מעולם לא חוו רדיפות ממוסדות כפי שידעו המוסלמים השיעים, היהודים או הנוצרים המוקדמים. עוד מראשיתה הייתה הסונה שרויה בהצלחה היסטורית אדירה, המתבססת על תנופת כיבושי האסלאם ותפוצתו הרחבה, ולא נמצאה לה סיבה מספקת להדגשת מושגים רחוקי ימים שישחררו את המאמין מכבלי הצער והרדיפה בעולם הזה.

משום כך, למרות שקיימים בקוראן אחרית הימים וחזונות אפוקליפטיים למיניהם, המשיחיות אינה מרכיב חשוב בעולמו של המוסלמי הסוני, זאת בניגוד לאחותה השיעית ולבנות דודותיה מהדתות המונותיאיסטיות האחרות.

עם זאת ההיסטוריה מראה כי התפתחות דתית והמשקל שניתן לעתים לחלקים מהאמונות הדתיות, עשויים להשתנות בהתאם לתמורות היסטוריות ופוליטיות. האם ייתכן כי המשיחיות הסונית תחזור לקדמת הבמה?

המהדי הזה הוא אני

עוד מראשיתו של האסלאם נקבע כי עצם ההשתייכות לעדה המוסלמית ('האומה') היא הגואלת את האדם. כל מוסלמי הפונה בתפילתו למכה הוא בבחינת מי שנגאל כבר, הן בעולם הזה והן בעולם הבא, ומקומו בגן העדן מובטח. רעיון זה מייתר את התקווה למשיחיות והופך אותה לחסרת משמעות. בכל זאת, מושג המשיחיות איננו זר לחלוטין לאסלאם.

בקוראן אין כמעט עיסוק במשיח אך יש תיאורים של יום הדין, תחיית המתים, גן עדן וגיהנום. הספרות העוסקת במשיח צמחה בעיקר כתורה שבעל פה בשתי המאות הראשונות להג'רה, וכבר בתקופה זו ניתן לראות שינויים במסורות ועריכה שלהן כדי להתאימן למציאות משתנה.

על פי מסורות חדית', בהתקרב יום הדין ובעוד העולם יורד לשפל דתי ומוסרי, אלוהים יעורר מתוך זרעו של הנביא מוחמד איש שישוב ויקומם את מפעלו ההרוס, זאת במקביל להתרחשותם של מאורעות קוסמיים החורגים מדרך הטבע. משיח שקר, ה'דג'אל', יופיע ואחריו הדמות שתשיב את הדת והצדק לעולם – 'אל-מהדי'.

המונח 'אל-מהדי' איננו מופיע בקוראן אף לא פעם אחת, ותחילת השימוש בו היא בתקופה האומיית. בקרב מלומדים מוסלמים קיימים דיונים אודות אופיו וזהותו, דיונים שהשפיעו רבות על אמונות מאוחרות יותר. חשוב לציין כי גרסאות פרשניות אחרות מתארות מציאות אחרית הימים שונה בתכלית, שעיקרה הוא שלום ולא מלחמה.

"האסלאם הוא הצלחה היסטורית אדירה". מסגד ג'אמה בהודו, המסוגל להכיל עשרים וחמישה אלף איש. תמונה: CC BY-SA 3.0, Nimitnigam, Wikicommons

בקובצי חדית' מאוחרים יחסית התהווה רעיון שלפיו המהדי ישלוט באומה המוסלמית בזמן חזרתו של ישוע ('עיסא') לעולם, ושלאחריה ייתן לישוע להיות השליט הבלעדי במקומו. במסורות אחרות המהדי ממשיך לשלוט בעדת המוסלמים, אך ישוע מצוי מאחוריו בשעת התפילה – תיאור המעורר בעיות תיאולוגיות בשל עליונותו לכאורה של המהדי על מי שנחשב לנביא באסלאם. לחילופין, קיימות גרסאות המתארות את מצב העניינים כך שדווקא המהדי הוא שעומד מאחורי ישוע.

חלק מן הפעולות שעל פי קובצי החדית' הקלאסיים יוחסו לישוע המתגלה שנית בעולם, יוחסו בקבצים המאוחרים יותר דווקא למהדי, כולל הפעולה החשובה של הריגת הדג'אל, הדמות השלילית הקשורה ביום הדין.

במשך ההיסטוריה ניסו כמה מוסלמים לטעון כי הם-הם התגלמות המשיח. בקרב הח'ליפות האומיית למשל, היה זה סולימן שטען לראשונה כי הוא המהדי שישיב את הצדק לעולם לאחר כישלון קודמיו. אחריו היו עוד רבים, ביניהם הח'ליף השמיני משושלת בית אומיה, עומר השני. אחת המסורות אף מגדילה לעשות וטוענת כי איכויותיו של המהדי העתידי יעלו אפילו על אלו של הח'ליפים הראשונים, וכי הוא יהיה שווה בסגולותיו לנביא, עליו הברכה והשלום.

עקב בצד אגודל נעשתה דמותו של המהדי שם נרדף לתקופת אחרית הימים, ובה הוא מתואר לא רק כשליטם של המוסלמים אלא של העולם כולו. אידיאת המהדי הפכה לאוטופיה שהתגשמותה נדחתה לעתיד מעורפל. במרוצת הזמן קלטה האוטופיה לתוכה יותר ויותר אגדות אחרית ימים גשמיות.

כמיהה לגאולה שיעית

למרות תמיכתן של מסורות מאוחרות, כולל מסורות צופיות, ברעיונות על אודות המהדי, הן לא קנו לעצמן שביתה ולא קיבלו משקל רב במסורת הסונית הרווחת. מלומדים מוסלמים מפורסמים נמנעו מלדון בנושא, ונדמה שהוא עורר חשש מפני השלכות פוליטיות מרחיקות לכת שיכולות היו לקבל דחיפה משמעותית מדיון כזה.

מוסלמים סונים אדוקים שנרדפו על ידי שליטים עריצים טיפחו ציפייה לבוא המהדי. מאמין מוסלמי

בניגוד למה שמקובל לחשוב, הסונה האורתודוכסית לא מתנכרת לאמונה שבאחרית הימים יגיע שליח אלוהים ושהוא יכונה בשם מהדי. אמונה זו הייתה כעין חזון אוטופי שעמד לנגד עיניהם של מוסלמים אדוקים שסבלו ממשטרים מדיניים וחברתיים מושחתים ואכזריים והתייחסו אליהם כעבירה מתמדת הפוגעת בדת ובצדק הסוציאלי.

מלומדים אלו הודו כי למען אחדות עדת המאמינים אסור לו, למוסלמי הטוב, למרוד במלכות, אלא עליו לסבול ולקבל על עצמו את האי צדק הכללי כגזירה משמים ולגלות סבלנות – אולם דווקא משום כך גברה אצלם תביעת הנפש המצפה לגאולת המהדי. הציפייה לביאת המהדי לא הגיעה בחוגים הסונים לידי קביעתה כעיקרון דוגמטי, אלא הופיעה כקישוט לאידיאל אחרית הימים.

בניגוד לכך, בחוגים שיעים, ובמיוחד בקיצוניים שבהם, הכמיהה להשבת הצדק ודת האסלאם על כנם הייתה מוטיב מרכזי באמונה ושובו של המהדי נעשה חלק מהותי בתנועות השיעיות. השיעה היוותה מצע נוח ויעיל לקליטת רעיונות הגאולה ואחרית הימים, שכן המאמינים השיעים נרדפו עד צוואר על ידי מוסלמים סונים. מתוך העוול ההיסטורי שבה נגזל השלטון מבני עלי ומציאות ההשפלה והרדיפה היומיומית, יכולה הייתה האמונה במהדי לצמוח במלוא עוזה כעצב החיים של המסורת השיעית כולה. לדידם, עם שובו של המהדי הוא יהיה למחוקק הבלעדי בעולם ויחדש את מפעלו של הנביא מוחמד.

ההנעה הפוליטית הולידה גם מחלוקת דתית עזה: בעוד שהסונים דוחים את רעיון 'האימאם הנעלם' מאריך הימים – אם בגלל שמו שאינו דומה לשם הנביא, ואם משום שכאשר נעלם עוד היה ילד ועל פי דין לא יכול היה לקבל על עצמו את תפקיד האימאם – מלומדים שיעים מתאמצים להוכיח כי האימאם יכול, מבחינה פיזיולוגית והיסטורית, להאריך ימים בצורה בלתי רגילה. לפי אמונתם, הוא עדיין ממתין לשוב אל קהל מאמיניו לאחר יותר מ-1300 שנה.

אין לפסול התעוררות משיחית סונית. מפגינים בהפגנות 'האביב הערבי'. תמונה: CC-BY-SA-2.0 .Antoine Walter, Flickr

האמונה כי האימאם הנסתר מתפקד כגורם מכריע בנעשה בעולם, נעשתה לאבן פינה דתית ומדינית בהשקפת העולם השיעית. לרעיון זה קיום מתמיד ואקטואלי, והוא התרומם עד לדרגת ערך דוגמטי ונעשה לגורם מרכזי בדוקטרינה השיעית.

הוא עוד ישוב?

להיכן עשוי להגיע הרעיון המשיחי האסלאמי? עוד מראשיתו האסלאם שאב תורות הנוגעות לקץ הימים מתוך מפגש עם התרבויות הדתיות שסבבו אותו, הן הנוצרית והן היהודית. תהליך זה התחיל בימיו של מוחמד שכלל בקוראן חזונות אפוקליפטיים, עבר והתפתח במסורת התורה שבעל פה המוסלמית, החדית', ומגיע עד ימינו, עת מתפרסמים מחקרים וספרים העוסקים בתורות אסכטולוגיות ואפוקליפטיות מודרניות.

השפעת הרעיונות המשיחיים עוד צומחת ומתפשטת ברחבי העולם המוסלמי. שומה עלינו להכיר ולהבין את מערכת המושגים, על מנת לרדת לעומקם של התהליכים העוברים על הציוויליזציה הזו. זריקת אור על רעיונות כאלה, המסוגלים מטבעם לכבוש לבבות ולהניע תהליכים, היא הכרחית. ניתוח המקורות הראשוניים מתוך הקוראן והחדית', יחד עם בחינת חדירה של רעיונות אודות המהדי על שלל הופעותיו, הם כלים חשובים כדי להבין את המתרחש בעולם המוסלמי ולהגיב לו בצורה נכונה ובזמן אמת.

אורי איזק הוא סטודנט שנה ג' בחוג ללימודי המזרח התיכון והאסלאם במרכז האקדמי שלם

תמונת הכותרת:Public Domain .Sonia Sevilla, wikicommons