השילוב הראוי, הגרסה החרדית. עדינה בר שלום בפורום שלם

האם ניתן לבצע שינוי אישי ובתוך כך להביא למהפכה חברתית משמעותית? מהי הדרך הנכונה לקדם מגמות חדשות בתוך קהילה סגורה, מבלי לשבור את הכלים ולשקוע במאבקי כוח? על שאלות אלו ורבות אחרות שוחחה עם הסטודנטים בשלם הרבנית עדינה בר-שלום, שהתארחה בפורום שלם.

את דבריה פתחה בר-שלום בסיפורים מבית ילדותה. כבת בכורה במשפחה שבה אחד-עשר ילדים, חונכה מגיל צעיר לקחת אחריות ולשלב עשייה בתחומים שונים. אביה, הראשון לציון לשעבר הרב עובדיה יוסף, השקיע את כל זמנו בלימוד תורה ובהוראתה, ועדינה הצעירה הייתה מגיעה אל השיעורים שהעביר, פוגשת את באי ביתו ומתרשמת כיצד הוא התייחס בכבוד ואהבה לכל אדם. "ממנו למדתי את החשיבות של כל בריה, בלי הבדלים של מוצא או מעמד חברתי", סיפרה. בהמשך למדה בר-שלום תפירה ובמשך שנים ארוכות ניהלה סלון כלות, לצד הקמת משפחה וגידול ילדיה.

את חלק הארי של השיחה הקדישה בר-שלום למפעל חייה – המכללה החרדית בירושלים. המכללה, אותה ייסדה בשנת 2000, היתה תופעה יחידאית וחדשה בעולם החרדי. "עד שהקדמתי את המכללה היו כמה עשרות בודדות מבני הציבור החרדי שלמדו באקדמיה – שלא לדבר על בנות, שבכלל לא חשבו על כך". כיום לומדים במכללה מעל אלף תלמידים – רובם הגדול נשים, ובמכללות נוספות לומדים אלפי חרדים נוספים.

הרבנית עדינה בר שלום. תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה

היא הרחיבה בדבריה וסיפרה על המטרה בהקמת המכללה: פתיחת אופקי הציבור החרדי, בעיקר הנשי. "נמאס לנו להיות מורות. אין שום סיבה שבנות חרדיות לא ילמדו מדעי המחשב, פסיכולוגיה, תקשורת וכלכלה". כאשר ניסתה לתאר את הפרופיל של הסטודנטיות והסטודנטים שמגיעים למכללה, הדגישה את הפער בין הבית החרדי לבין הלימודים במוסד אקדמי: "הבנות שמגיעות מהסמינרים, לא שמעו מעולם על סטיות חברתיות, מחלות-נפש, נטיות חד מיניות או הפלות. הלימודים במכללה מתחילים בדרך כלל בתדהמה, והיו גם בנות שהתפלאו – איך יכול להיות שמלמדים חומרים כאלה במכללה חרדית. אבל בסופו של דבר כולן הופכות למטפלות ועובדות סוציאליות נהדרות".

ביום העצמאות תשע"ד זכתה הרבנית בר שלום בפרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה, ואף הדליקה משואה בטקס המרכזי בהר הרצל. במהלך השיחה היא שבה וחזרה על עמדתה כי הציבור החרדי מוכרח להגביר את מעורבותו במציאות הישראלית וקבלת אחריות עליה, וכי עליו לחדול מתפיסתו העצמית כמיעוט מתבדל. היא הדגישה כי היציאה לאקדמיה של בנות ובנים חרדיים היא צעד חשוב בכיוון זה – אך לא סוף פסוק.

בנוסף, ציינה את תפקידם של שאר המגזרים בחברה בתהליכים משמעותיים מסוג זה. בתשובה לאחת השאלות מהקהל אמרה בר-שלום שעל מנת חרדים ירגישו בנוח לצאת מגבולותיהם אל המרחב הכללי, שאר החברה הישראלית – דתיים כחילוניים – צריכה להתייחס אליהם בכבוד ובהבנה.

"בדרך זו", אמרה בר-שלום, "אפשר לקוות שבשנים הקרובות נוכל לראות התקדמות של ממש בכל הקשור ליחסים בין האוכלוסיות שמרכיבות את החברה הישראלית, ובמעורבות של החרדים בחיים הציבוריים והכלליים במדינה".

דביר שוורץ הוא תלמיד שנה ב' במרכז האקדמי שלם