"היום כל אחד מאיתנו שואל את עצמו איפה הוא יכול להועיל לעצמו ומתוך כך לחברה הישראלית כולה"
דבריו של דניאל מלכא, נציג מחזור ח' בטקס סיום התואר
"היינו אמורים להיפגש כאן שוב באוקטובר 2023, אבל בשבעה באוקטובר פרצה המלחמה ורבים מכם יצאו לעזרת העם והמדינה"
ד"ר עידו חברוני בפתיחת טקס סיום התואר של מחזור י' 2026
"החבורה המופלאה, שיושבת כאן בחזית, הייתה המחזור האחרון שהתחיל את הלימודים בשלם לפני המלחמה. נפגשנו כאן לראשונה באוקטובר 2022 ובסמסטר הראשון קראנו יחד את האיליאדה והאודיסיאה – סיפורים קלאסיים על מלחמה ועל שיבה ממנה – שנראו אז כאגדות רחוקות. בסמסטר השני למדנו יחד משנה, מדרש ותלמוד. בשני הקורסים האלו, כמו בשאר הקורסים שלמדתם, ביקשנו לבחון כיצד הטקסטים העתיקים עשויים להיות רלוונטיים לחיים שלנו היום.
היינו אמורים להיפגש כאן שוב באוקטובר 2023, אבל בשבעה באוקטובר פרצה המלחמה ורבים מכם יצאו לעזרת העם והמדינה. בן המחזור, אמיר סקורי, שחגג את שמחת תורה עם אמו, חיה, ורעייתו, יונה, שנמצאות אתנו היום, ובנותיו, אביגיל ונעמה, יצא בין הראשונים לעזרת תושבי העוטף ונהרג בהיתקלות עם מחבלים.
העולם שלנו הזדעזע.
יומיים לאחר היום הנורא ההוא נפגשנו בלוויה של אמיר ומשם נפרדנו אישה ואיש לדרכה ולדרכו – למילואים בעזה, בעורף, באיו״ש, ובלבנון, להובלת החמ״ל הירושלמי, לליווי המשפחות המפונות, לחינוך ולהדרכה במכינות קדם צבאיות, להסברה, וגם קצת ללימודים וולונטריים בשלם – ולכל המקומות האלו נשאנו אתנו את אמיר ואנחנו עדיין נושאים אותו אתנו.
ארבעה חודשים לאחר מכן פתחנו רשמית את שנת הלימודים תשפ״ד. הרעיונות שדנו בהם באופן תיאורטי בשנת הלימודים הראשונה הפכו לשאלות בוערות: מה עובר על חיילים שמשתתפים במלחמה? מה קורה לבית שנותר מאחור? ואיך משתלב הרגע ההיסטורי המטלטל שלנו בשרשרת הדורות היהודית?
שאלת הקשר למורשת העבר עמדה במוקד מטלת הסיום של אמיר בקורס הספרות שלמד אצלי. אמיר, שאיבד את אביו בגיל צעיר, בחר לעסוק במסע של טלמכוס, בנו של אודיסאוס, בעקבות אביו שנעדר שנים רבות מהבית. ״טלמכוס, שגדל ללא דמות אב״, כתב אמיר, ״הכיר את אביו רק דרך אנשים חיצוניים שסיפרו לו עליו״, ולכן הוא ״חי בתחושה שניתן להגדיר אותה כתסמונת המתחזה״. ״מסעו מתחיל כאשר הוא מפתח מודעות כלפי המציאות הקיימת, שבה הוא חייב לפעול למרות חסרונו של אביו.״, כתב אמיר וסיכם, ״טלמכוס עובר מסע התפתחותי שמגיע לשיאו רק כאשר הוא ואביו לוחמים יחד.״
מתוך הנושאים הרבים שעולים באודיסיאה אמיר בחר להדגיש את השאלה של הבן בנוגע לקשר שלו לאביו: האם הוא היורש הראוי למורשת שלו?
לאחר שחזרנו ללימודים כמה מכם קראו את פאוסט של גתה שמחדד את התשובה שאמיר מצא באודיסיאה: ״את מה שירשת מאבותיך, עליך לרכוש כדי שיהיה שלך.״[1]
זה מה שאמיר זיהה אצל טלמכוס: היורש הראוי אינו פאסיבי אלא אקטיבי. זה המסע שאמיר עשה ושכולכם עשיתם: התנדבתם ועמלתם, סיכנתם את עצמכם, והוכחתם שאתם יורשים ראויים של המסורות שאנחנו לומדים כאן. אבל יותר מזה: הוכחתם שאתם לא רק יורשים, אלא שותפים פעילים ליצירתה של המסורת הישראלית החדשה שאנחנו זקוקים לה כל כך.
התכנסנו כאן היום כדי לספר לכם ולאהוביכם כמה אנחנו גאים בכם וכמה אנחנו אסירי תודה על שזכינו להיות שותפים למסע שלכם כקבוצה ולמסעות האישיים של כל אחת ואחד מכם."
[1] חלק ראשון 682–683.
