בעידן ה-AI, איזה תואר מכין לקריירה מצליחה עם משמעות?

בעידן שבו בינה מלאכותית, AI, משנה בקצב מסחרר את שוק העבודה והעתיד קשה לחיזוי, השאלות "איך לבחור תואר ראשון"? ו- "איזה תואר ראשון ייתן לי את הכלים להתמודד עם שוק העבודה המשתנה?" הופכת לקשות יותר למענה. לצד מקצועות טכנולוגיים חמים, המעסיקים היום מחפשים עובדים אנליטיים, גמישים, בעלי אינטליגנציה רגשית, חשיבה יצירתית ויכולת לשלב בין תחומי ידע ולהוביל שינוי – למה? כי אלו הכישורים שמחזיקים מעמד כשהכל משתנה ואלה הכישורים שבהם לבני אדם יש ערך מוסף על הבינה המלאכותית. דו"ח פורום הכלכלה העולמי על עתיד עולם העבודה 2025 מצביע על אותו כיוון: הביקוש לכישורי חשיבה ביקורתית, יצירתיות, יחסי אנוש ויכולת למידה עצמית רק עולה.

בינה מלאכותית בכל מקום: מקצועות לא "נמחקים", הם משתנים, והבינה המלכותית גורמת לחלוקה אחרת של עולם התעסוקה. משרות שירותיות ואדמניסטרטיביות ישתנו, ובמקביל יגדל הביקוש לתפקידי מומחיות, בריאות, טכנולוגיות מגוונות אבל גם תפקידים שדורשים שיפוט אנושי והקשר.

חיבורים מפתיעים כמו קיימות ומדיניות ציבורית: ממשלות וארגונים מחפשים מי שידעו לחבר בין כלכלה, אתיקה, סביבה וחברה, יכולות בין-תחומיות מובהקות.[1]

יכולות למידה לאורך החיים: כשמחזור חיי מיומנות מתקצר, ארגונים משקיעים בלמידה פנימית ומעריכים עובדים שמסוגלים ללמוד מהר, לתווך ידע לקולגות ולרתום אחרים למשימות. קוראים לזה מצוינות אנושית לצד כלים דיגיטליים, ודוחות  LinkedIn  מעידים שזה קו אסטרטגי גלובלי.[2]

אז אילו מיומנויות נשארות רלוונטיות גם בעתיד? בעיקר חשיבה אנליטית ויצירתית, כישורים חברתיים ותקשורתיים. יכולת לשיתוף פעולה, יכולת לנהל שיח מורכב בין גורמים שונים, הנעה ויכולת השפעה. בנוסף, כמובן, אוריינות דיגיטלית והבנה של כלי הבינה המלאכותית: לא כולם צריכים לפתח מודלים, אבל נדרשת היכרות מעשית עם כלים, נתונים והטיות, במיוחד בעבודות שמערבות אחריות ציבורית ואתית.

אז איך בוחרים מסלול לימודים בעידן ה-AI?

אסטרטגיה יעילה היא לבחור מסלול שמפתח רוחב-אופקים יחד עם עמוד שדרה של מיומנויות שייתנו לכם ייתרון. אוריינות טכנולוגית היא חשובה ונדרש להכיר היום את כלי הבינה המלאכותית השונים, אבל חשוב לא פחות לשכלל את המיומנויות האנושיות שלכם ואת היכולת להתגמש ולהסתגל. יכולת למידה מהירה ועצמאית, סקרנות, יזמות והתמדה; יכולת המשגה, פתרון בעיות מורכבות וחשיבה ביקורתית; שכלול התקשורת הבין-אישית, ההקשבה, הסובלנות, עבודת צוות ושיתוף פעולה. המודל הזה לא מתחרה בטכנולוגיה, הוא מחבר אותה לעולם האמיתי.

דו"חות התעסוקה מראים: הביקוש נודד אל צמתים שבין טכנולוגיה למדיניות, בין כלכלה לקיימות, בין מדעי הנתונים להבנת אדם וחברה. צעירים שמסוגלים “לתרגם” בין עולמות, מבדלים את עצמם.

כשמגיעים לבחירת מסלול לימודים, מדעי הרוח ולימודים הומניסטיים משתלבים בעתיד התעסוקה כיוון שהם בית המלאכה של חשיבה ייחודית ויצירתית: ניתוח טקסטים מורכבים, שאילת שאלות נכונות, בניית טיעון, אתיקה של החלטה, הבנת תרבויות וזהויות. כש-AI מאיץ תהליכים, הסטודנטים ללימודים הומניסטיים (מדעי הרוח והחברה) נדרשים לנסח מטרות וגם שאלות, להבין השלכות, להפעיל חשיבה ביקורתית ולחבר נקודות. היכולות האלו בונות חוסן תעסוקתי אל מול עתיד הלא ידוע.[3]

"אחד הסיפורים הידועים יותר בתולדות ההשכלה הגבוהה הישראלית, מספר על כך שב-1963 ביקש פרופ’ חנני מהסטודנטים בטכניון לתכנן צינור דם בין חיפה לאילת. הסטודנטים החלו במלאכת החישוב המורכבת ואיש לא שאל: של מי הדם? מדוע דרוש להזרים דם? מהו ההקשר המוסרי? באמצעות הניסוי התיאורטי הזה המחיש חנני שמדעי הרוח מוכרחים ללכת יד ביד עם המדעים המדויקים, עם מדעי הטבע ועם ההנדסה, כי אי אפשר להכיל קדמה טכנולוגית ותגליות מדעיות ללא התמודדות מתמדת עם השאלות האתיות שהן מעלות. כך שכנע חנני שכל סטודנט חייב לקחת מספר מסוים של קורסים במדעי הרוח, והכלל הזה נשמר עד היום". מספרת ד"ר אולה קלבנוב, בנאום ברכה בטקס סיום התואר 2025.

"הסיפור הזה לא שייך רק למהנדסים. הוא משל עמוק על חינוך נטול מטאפיזיקה, על ידע מנותק מהקשר, על שיח שמתמקד באמצעים אך מתבייש לשאול על תכלית.. אנחנו חיים בתקופה שבה בינה מלאכותית מסוגלת לייצר טיעון משכנע, ניתוח ספרותי "מכובד", או מטפורה דקה בלחיצת כפתור. אך היא אינה מסוגלת להכריע מוסרית מתוך מודעות למורכבות."

במרכז האקדמי שלם התואר נבנה במודל הליברל ארטס שמבוסס על המורשת הקלאסית ומעניק את המפתח לקריירה בעתיד: לימודים רב-תחומיים במדעי הרוח והחברה ורכישת אוריינות במדעי הטבע ומדעים מדויקים; למידה בקבוצות קטנות וקהילה שמאתגרת ותומכת. זה מסלול שמטפח רוחב-אופקים, חשיבה ייחודית ויצירתית וסטנדרט של מצוינות אנושית, ומכין צעירים מצטיינים לצמתי תעסוקה שבהם מחברים בין טכנולוגיה, אדם וחברה.

דווקא שיטות ההוראה המסורתיות שננקטות בשלם, שהן קריאה צמודה של טקסטים קאנוניים, דיון חי בכיתה קטנה, הקשבה ופיתוח טיעון מנומק – הן שמכינות הכי טוב לעולם העבודה המשתנה.

בשלם לומדים ומתרגלים מיומנויות ליבה שלא מתיישנות: כשטכנולוגיות מתחלפות במהירות, היכולת להבין טקסט מורכב, לפרק טיעון, לנסח מחשבה עצמאית, לנהל דיון ולהגיע להסכמות ופשרות, היא נצחית. מעסיקים מובילים מראים שוב ושוב שחשיבה ביקורתית, פתרון בעיות ותקשורת אנושית הן מיומנויות קריטיות שהביקוש שלהן בשוק רק עולה.

כמו עץ שנטוע עמוק באדמה ויכול לנוע עם הרוח, הלימוד המסורתי נותן את השורשים האינטלקטואליים היציבים יחד עם הגמישות המחשבתית. במילים אחרות: המסורת מייצרת חוסן.

_____________________________________

[1] https://www.oecd.org/en/publications/oecd-employment-outlook-2023_08785bba-en/full-report/skill-needs-and-policies-in-the-age-of-artificial-intelligence_fe530fbf.html?utm_source=chatgpt.com

[2] https://learning.linkedin.com/content/dam/me/business/en-us/amp/learning-solutions/images/wlr-2024/LinkedIn-Workplace-Learning-Report-2024.pdf?utm_source=chatgpt.com

[3] https://www.library.hbs.edu/working-knowledge/why-soft-skills-still-matter-in-the-age-of-ai?utm_source=chatgpt.com