וילם ארונדאוס: על גאווה ואומץ לב

בגיל 18, כאשר וילם ארונדאוס (Willem Arondeus) ההולנדי סיפר להוריו שהוא נמשך לגברים אחרים וכי בכוונתו לחיות את חייו בגלוי ולעסוק באמנות – הם זרקו אותו מהבית. השנה הייתה 1912. אט אט פיתח וילם את הקריירה שלו כמאייר, אמן ומאוחר יותר כמשורר וסופר שפרסם שלושה ספרים. כאשר הנאצים כבשו את הולנד ב-1940 החל ארונדאוס בפעילות ובכתיבת תכנים כנגד הכיבוש. בתחילה עשה זאת באופן עצמאי ואחר כך כחלק מקבוצת אמנים מחתרתית בשם 'האמן החופשי' (De Vrije Kunstenaar).

ב-1941 החלו השלטונות ברישומם של יהודים ובחיוב האוכלוסייה לשאת 'כרטיסי זיהוי'  (Persoonsbewijzen) שציינו את זהותם הגזעית הארית או היהודית. בעזרת אמנים כארונדאוס עסקה המחתרת ההולנדית בזיופם של אלפי כרטיסים כאלה עבור האוכלוסייה היהודית ואוכלוסיות נרדפות אחרות, אך תוך זמן לא רב החלו השלטונות לחשוף את הזיופים על ידי השוואתם לרשומות ממרשם האוכלוסין של עיריית אמסטרדם. בשלב זה יזמו ארונדאוס וחבריו מבצע נועז לפיצוץ משרדי המרשם. המבצע היה מסובך במיוחד מאחר שהבניין עמד תחת שמירה קפדנית לאחר פעילויות חבלה באזורים אחרים בהולנד.

הפתרון הנועז של חברי הקבוצה התגלה כהצלחה כבירה: סיורד באקר (Sjoerd Bakker), חברו החייט של ארונדאוס שהיה אף הוא הומוסקסואל, תפר העתקים של מדי המשטרה המקומית עבור חברי חוליית החבלה. בערב הפעולה ניגשו חברי החוליה לבושי המדים המזויפים ישירות לשומרים. ארונדאוס שעמד בראשם הציג את עצמו כקצין; את חבריו הציג כסגנו וכמה משוטריו, אשר באו בדחיפות כדי לסרוק את הבניין לאחר שקיבלו מודיעין כי הוטמנו בו מטעני חבלה. כך נכנסה החוליה דרך הדלת הקדמית, שרפה כ-800,000 כרטיסי רישום והעלתה את הבניין באש.

אמן, סופר ולוחם מחתרת. תמונתו של וילם ארונדאוס המוצגת במוזיאון לזכר השואה בוושינגטון, ארה"ב

למרות שחברי החוליה ירדו למחתרת לאחר הפעולה, הם נעצרו מספר ימים לאחר מכן כתוצאה מהלשנה. כל חברי החוליה, להוציא שניים, הוצאו להורג. ארונדאוס עצמו נחקר תחת עינויים והוצא להורג בידי כיתת יורים באחד ביולי 1943. בקשתו האחרונה מעורך דינו הייתה שלא תוצנע העובדה כי הוא ושניים מחבריו לחולייה היו הומואים כדי ש"יידע העולם כי הומוסקסואלים אינם פחדנים!" (laat het bekend worden dat homoseksuelen geen lafaards zijn).

בקשתו זו לא כובדה על ידי משפחתו המנוכרת. זהותו המינית לא הוזכרה כאשר ב-1984 העניקה לו מלכת הולנד את עיטור הכבוד ללוחמי המחתרת וגם לא ב-1986 כאשר הוכרז כחסיד אומות העולם על-ידי מפעל ההנצחה 'יד ושם'. רק ב-1990, בעקבות סרט תיעודי הולנדי, נתמלאה בקשתו האחרונה של וילם ארונדאוס וזהותו המלאה שבה להיות חלק ממורשתו.

ד"ר ליאון יעקובוביץ' עפרון מלמד את הקורס 'מבוא לתולדות המערב והמזרח התיכון' בחוג ללימודים הומניסטיים במרכז האקדמי שלם

תמונת הכותרת: חברי המחתרת ההולנדית וכוחות מצבא ארה"ב, איינדהובן 1944. נחלת הכלל, ארכיון ה-CIA. עיבוד תמונה: שיר אגרנט