חדשות
רונית אלקבץ

5 הסרטים הטובים של רונית אלקבץ

השבוע לפני 51 שנים, נולדה הבימאית, התסריטאית ואחת משחקניות הקולנוע המשפיעות בישראל, רונית אלקבץ. בחרנו חמישה מהסרטים הגדולים של השחקנית שזכתה 3 פעמים בפרס אופיר, ונפטרה בדמי ימיה

30 בנובמבר 2016   |  מאת: אודי אדרי

רונית אלקבץ הייתה אחד מאותם מקרים נדירים שבהם השחקנית משאירה לנו טעם של עוד בלי קשר לאיכות הסרט. ייחודה היה באומץ לקחת על כתפיה תפקידים נועזים ושנויים במחלוקת, לעתים עם הרבה מטען חברתי, ולהציב אותם כמראה קולנועית בפני החברה הישראלית. יכולות המשחק המרשימות שלה גרמו לתפקידיה, ולא משנה גודלם, לתפוס נפח בלתי-נשכח על המרקע ומשכו בחלק מהמקרים יותר תשומת-לב מהסרט עצמו.

אספנו עבורכם, מתוך 16 הסרטים בהם השתתפה רונית בישראל, את חמשת הסרטים שבעינינו משקפים את משחקה יוצא-הדופן. הנה הם, בסדר עולה:

5. שבעה (2008): מבט פנימי אל המשפחה המרוקאית

באדיבות סרטי יונייטד קינג – משה ולאון אדרי

הסרט השני ב'טרילוגיה של ויויאן אמסלם', מגולל את סיפור מותו המפתיע של אח למשפחה מרוקאית גדולה על רקע מלחמת המפרץ בשנת 1991. אלקבץ חוזרת לגלם את ויויאן אמסלם (הדמות שהופיעה לראשונה בסרט 'ולקחת לך אישה') וחושפת את מערכות היחסים המורכבות והנפיצות עם אחיה ואחיותיה ובני-משפחותיהם, ומכינה בסרט זה את הרקע לסרט 'גט' כאשר אנו נחשפים להתפוררות הנישואים שלה עם בעלה אליהו.

ייחוד התפקיד בסרט זה נובע דווקא מהעובדה שאלקבץ משחקת תפקיד לא גדול שהוא רק חלק ממכלול, ובכל זאת מעשיר את הסרט כולו.

4. חתונה מאוחרת (2001): גם לחד-הוריות מותר ליהנות מהחיים

צילום- דני שניאור, עיצוב פוסטר- אתי קלדרון באדיבות "טרנספקס הפקות סרטים".

אחד הסרטים הישראלים המצליחים והמרוויחים ביותר בכל הזמנים, מספר על רווק ממוצא גרוזיני בן 31 בשם זאזא (ליאור אשכנזי), שמשפחתו מנסה לשדך אותו לצעירה בתוך העדה, בעוד שהוא מאוהב באישה אחרת, ממוצא מרוקאי, בשם יהודית (אלקבץ). כשמשפחתו מגלה את הרומן הסודי, היא יוצאת נחרצות כנגד הזוגיות הבין-עדתית הזו כשלעצמה, וכנגד יהודית בפרט, בעימות קשה ולא נעים.

רונית אלקבץ לוקחת על עצמה את תפקיד האישה המרוקאית, הגרושה, החד-הורית והבוגרת שאינה מוכנה להתפשר על חיים בודדים. בסצנה בולטת בסרט של תינוי אהבים בין בני-הזוג, אלקבץ לא מפחדת לומר לכל מי שמוכן לשמוע שגם נשים גרושות וחד-הוריות מעל גיל 30 אוהבות לעשות סקס.

3. ביקור התזמורת (2007): קומדיה של רגשות

דינה ותאופיק. באדיבות yes

 

מה קורה כשתזמורת מצרית נקלעת בטעות לעיירת פיתוח במדבר? זהו בסיס עלילת הסרט הישראלי המצליח. ששון גבאי משחק את מפקד ומנצח התזמורת, תאופיק, שפוגש בעיירה את דינה (אלקבץ). דינה היא ההפך הגמור מתאופיק, אישה משוחררת וחילונית שאוהבת לפלרטט עם גברים. הקשר המיוחד שמתפתח ביניהם גורם לתאופיק להיפתח ולשתף את דינה בחרטות ובאשמות שמלוות אותו במהלך חייו.

במהלך הסרט אנו נחשפים לאוכלוסייה של עיירות הפיתוח שאינה מעוניינת כלל בהכנסת האורחים מהמדינה השכנה ולדינמיקה המורכבת שבין חתכי האוכלוסייה השונים. הדמות של אלקבץ היא למעשה מגנט שמוציא מהאנשים שסביבה את הרגשות, הסודות והפחדים שלהם.

2. שחוּר (1994): מחלות הנפש עולות על הבמה

באדיבות חנה אזולאי הספרי

בסרט הבלתי נשכח שפתח לישראל צוהר אל עולם המסתורין, המסורת והמאגיה של עדות המזרח, עוסקת העלילה במשפחה שנאספת יחדיו עקב מותו הטרגי של האב. רונית אלקבץ משחקת את פנינה, האחות הבכורה במשפחה, ונוגעת בנושא שעד אז היה כמעט טאבּוּ בשיח הישראלי: מחלות הנפש. את פנינה הלוקה בנפשה משחררים ממוסד בו היא מאושפזת כדי להשתתף בלוויית אביה. פנינה, בנוסף להיותה לוקה בנפשה, גם בורכה ביכולות על-טבעיות.

השילוב המצמרר נותן אותותיו במשפחתה ומאלץ את סביבתה להתמודד אתה אך גם עם מחלתה. השחוּר משחק בסרט הזה תפקיד משל עצמו ולמעשה מוצג לצופים כיחידה מטאפורית משלימה לעולמם של הלוקים בנפשם. עולם שכמו השחוּר, החברה של אז פחדה להתעסק אתו ויותר מכך פחדה להבין אותו. פנינה, המסמלת את השחוּר ואת מחלות הנפש כאחד, גורמת לקהל חיבור רגשי עם אוכלוסיית הלוקים בנפשם ולהבין שאין מדובר כאן במשהו מפחיד, מדובר בנושא שזקוק לטיפול נכון, בכבוד הראוי. כמובן שאי-אפשר לשכוח את אחת הסצנות הגדולות בסרט בה פנינה מחליפה את ערוצי הטלוויזיה על-ידי הזזת פניה מצד לצד בחדוּת. סצנה שבה הרגש, כמו פניה של אלקבץ, מוטל מצד לצד.

1. גט – המשפט של ויויאן אמסלם (2014): אשה קטנה גדולה

צלם עמית ברלוביץ', באדיבות yes

סרטה האחרון והחשוב ביותר שיצא בישראל בשנים האחרונות. הסרט חותם את הטרילוגיה של ויויאן אמסלם וחושף בצורה עמוקה וקשה את ניסיונותיה החוזרים והבלתי-נלאים של ויויאן לקבל גט מבעלה אליהו- שמסרב לה. הסרט מתרחש כולו בתוך חדר הדיונים של בית-הדין הרבני (ובמבואה שלו) ודווקא התרחשותו במקום קטן כל-כך, מאפשרת לאלקבץ להפוך את התפקיד לכל-כך גדול. אלקבץ, במהלך הסרט, קמה ולוקחת על עצמה את עול הזעקה של הנשים מסורבות הגט בישראל וחושפת את הצביעות של בית-הדין הרבני בישראל כנגד הנשים.

המשחק החזק של אלקבץ, שמתפוצצת על המסך בסצנות אמיצות, חושף בפנינו את האופי של האישה ישראלית -החזקה, ששואפת לעצמאות מחודשת ולהגדרה עצמית ונפרדת מהחברה ומהדת -שהכתיבה אותה. גדולתה של אלקבץ מתבטאת ביכולתה להביא למסך כעס, שבר, רגש, פחד וחוסר פחד יחדיו במערבולת שמתרחשת בתוך דמות סמלית, צנועה, שיחד עם זאת מסמלת את כל מסורבות הגט בישראל, ומכריחה את החברה, לשוחח על הנושאים הכואבים ביותר- ואולי, אפילו, להניע לפעולה.

מתעניינים בלימודים בשלם? נשמח לדבר

רוצים ללמוד במחזור הבא של המרכז האקדמי שלם? מלאו טופס וניצור אתכם קשר לגבי היום מיון הקרוב.