פינת היום לפני – והפעם: תומאס פיין מפרסם את ספרו "שכל ישר"
היום לפני 245 שנים פורסם הספר "שכל ישר" מאת הוגה הדעות האמריקאי תומאס פיין
משנה מקום משנה מזל
תומאס (תום) פיין, אחד האבות המייסדים של ארה"ב, נולד בשנת 1737 בעיירה ת'טפורד שבמזרח אנגליה. הוא גדל בסביבת איכרים חסרי השכלה, ובגיל 12 עזב את בית הספר והחל לעזור לאביו בתפירת מחוכים – מלאכה שלא היה מאוד מוצלח בה, ובכל זאת פתח בהמשך חנות לממכר מחוכים משלו. עד גיל 37 הספיק פיין להחליף כמה וכמה מקומות עבודה: בין היתר, שימש מורה, פקיד מס ומטיף דתי. את אשתו הראשונה נשא בגיל 22, אך היא נפטרה לאחר שנה והוא נישא בשנית בגיל 34, והתגרש כעבור זמן קצר. נקודת המפנה בחייו התרחשה בשנת 1774, כאשר פגש בבנג'מין פרנקלין בעת שזה ביקר בלונדון. פרנקלין שכנע את פיין להעתיק את מגוריו לאמריקה, והוא נענה להצעה ששינתה את חייו. במקום מגוריו החדש, פילדלפיה, גילה תומאס פיין את כישרון הכתיבה שלו, והחל לפרסם כתבים והגיגים על החיים. בד בבד עם עיסוקו בכתיבה, המשיך לעסוק בתחומים נוספים כהרגלו: הוא שימש מהנדס ותכנן גשר באנגליה, עסק בפיתוח מנוע הקיטור, פיתח נר ללא עשן וגם רשם על שמו פטנט הנדסי.
"רגע של הזיה לאומית"
בשנת 1776 פרסם פיין תחת שם בדוי את הספרון "שכל ישר– (Common Sense) " מנשר פוליטי שבו פירט את מחשבותיו הנוגעות לדמוקרטיה ולעצמאות, וכן ביקר את השלטון הבריטי ואת השלטון המלוכני בכלל. הספרון מחולק לארבעה חלקים קצרים, שבהם הוא עושה הבחנה בין השלטון לבין החברה. נאום "משפט המלך" התנ"כי מהווה בסיס מהותי לטענותיו של פיין כנגד המלוכה, והוא סובר כי בני ישראל טעו בבחירתם: "שלושת אלפים שנה כמעט חלפו על פי דת משה מבריאת העולם ועד אשר ביקשו להם היהודים – ברגע של הזיה לאומית – להמליך עליהם מלך". חדות לשונו וכישרונו הייחודי של פיין להציג רעיונות מורכבים בצורה פשוטה יחסית סייעו לו בהפצת רעיונותיו גם לאנשים הפשוטים וגם לדמויות אליטיסטיות כמו ג'ורג' וושינגטון, לימים נשיא ארה"ב. וושינגטון התרשם מאוד מרעיונותיו של פיין, מה שתרם מאוד לקידום המהפכה האמריקאית. הספרון זכה לפופולריות רבה, ובתוך זמן קצר יצאה מהדורה שנייה ולאחר מכן מהדורה שלישית שלו. תומאס ג'פרסון, אף הוא מהאבות המייסדים של ארה"ב, העריך כי לא היה איש בארה"ב שלא קרא את הספר, אשר זכה מאז לתפוצה רחבה בעולם ומהווה את אחת המסות הפוליטיות הטובות ביותר עד היום. פיין הקדיש את זכויות היוצרים של היצירה למדינה, ולכן לא זכה להכנסה ישירה מן הספר.
"חי הרבה, עשה מעט טוב והרבה נזק"
פיין החזיק בתפיסת עולם ליברלית, תרם לא רק למהפכה האמריקאית אלא למהפכה הצרפתית וקידם רעיונות הנוגעים לזכויות אדם. על אף תרומתו החשובה לאנושות, השקפתו האתאיסטית גרמה לו לריחוק חברתי והוא בילה את שנותיו האחרונות בעוני וסבל מאלכוהוליזם. הוא נפטר בגיל 72 בניו יורק, ולקבורתו הגיעו רק שישה אנשים. דבר מותו התפרסם ב"ניו יורק איבנינג פוסט" בצירוף המשפט: "חי הרבה, עשה מעט טוב והרבה נזק".