פינת היום לפני – והפעם: נחנך משכן הכנסת

• מקולנוע "קסם" ועד גבעת רם

בשנה הראשונה לקום המדינה התקיימו ישיבות הכנסת במקומות ארעיים, כמו בית העצמאות וקולנוע "קסם" בתל אביב (מגדל האופרה בימינו). בשנת 1949, כשהתקבלה באו"ם החלטה 303 בדבר מעמדה החוקי של ירושלים, הכריז דוד בן-גוריון על ירושלים כבירת ישראל, ומשרד ראש הממשלה עבר לעיר. גם הכנסת עלתה לירושלים, וקיימה את הישיבות בבניין הסוכנות היהודית ובבית פרומין במרכז העיר, המשמש כיום מוזיאון הכנסת. השיח על אודות הקמת משכן קבוע בגבעת רם היה שנוי במחלוקת בשל העובדה ששם שוכנים גם משרדי הממשלה, ולבסוף הוחלט להקימו לצד קריית הממשלה אך לא בתוכה – כדי לסמל את הפרדת הרשויות.

• מה הוא בניין ישראלי?

לצורך תכנון המשכן הוכרז על תחרות ארכיטקטית, במימון כספי הברון ג'יימס דה-רוטשילד, שהוריש סכום של כ-1.25 מיליון לירות שטרלינג לטובת העניין. בתחרות זכה האדריכל יוסף קלוריין, שהציע תבנית מלבנית בעלת עמודים רבים ומוקפת גנים ואכסדראות. התבנית נוצרה בהשפעה קלאסית מובהקת של תיאור המשכן בתורה, שהיה מבנה בעל עמודים רבים, ועל בסיס זה נוספו רעיונות אחרים. למרות זאת ביקר איגוד הארכיטקטים את התוכנית וטען כי הבניין אינו מודרני ואינו מספיק ישראלי. כתוצאה מן הביקורת נערכו שינויים רבים בתוכנית הראשונית, ולבסוף הגיעו להסכמה ואבן הפינה של המשכן הונחה ב-14 באוקטובר 1958 על ידי דורותי רוטשילד, אלמנתו של הברון הנדיב.

• יום חג לאומי ואחד שלא הגיע

טקס חניכת משכן הכנסת נחשב לאחד הטקסים החשובים ביותר בישראל, וההתארגנות לקראתו ארכה חודשים רבים. באוויר עמדה תחושת חג, ובין אלפי המוזמנים שלקחו בו חלק נכחו ראשי 44 פרלמנטים ושליחי 47 קהילות יהודיות בתפוצות. מי שלא הגיע לטקס היה דוד בן-גוריון, שהחרים את האירוע כיוון שנעלב שלא הוזמן לשאת נאום. עם הנואמים נמנו ראש הממשלה, לוי אשכול, ונשיא המדינה, שניאור זלמן שז"ר, שאמר את הדברים הבאים: " על שער הבית הנישא הזה ייחרתו באותיות נצח עקרונות היסוד של הדמוקרטיה האנושית, החקוקים לנו בגנזי אוצרותינו מראשית ימי היותנו לעם… נדע כי בית-המחוקקים הזה הוא גם בית-חינוך עליון ומתמיד לכל בני המדינה, ובית התקווה הגדולה לכל פזורי העם, והוא תפארתנו לעיני כל הגויים".