פינת היום לפני – והפעם: נולד חיים נחמן ביאליק

הנה חמישה דברים שאולי לא ידעתם על מי שאפשר לראותו כ"איש השעה" של התרבות העברית המודרנית, ועל השפעתו הרבה על החברה הישראלית (וגם על הסביבה):

1. "איש השעה" של התרבות הישראלית: ביאליק לא היה רק משורר. הוא גם היה פעיל במגוון רחב של תחומי התרבות העברית המתחדשת בארץ ישראל: סופר ומתרגם; בלשן; מורה ומחנך; בעל בית דפוס; ומוציא לאור, שעסק בכל היבטי ההוצאה לאור – החל בעידוד משוררים, סופרים וחוקרים להגיש את כתביהם, דרך עריכת ספריהם, וכלה בהוצאתם לאור.

2. חלוץ השפה העברית: מה המשותף למילים האלה – מטוס, תגובה, גחלילית, שלדג, פקח, קדחתני, מצלמה, מענק, פריון, ייבוא וייצוא? את כל המילים העבריות האלה חידש ביאליק. הוא החל בפעילות בלשנית כבר בנעוריו כתלמיד בישיבת וולוז'ין, ופעל כל חייו לחידוש השפה העברית. ביאליק היה שותף בוועדות לחידושי מילים בתחומי התברואה, החשמל, הטכניקה והדפוס.

3. "בלי שבת אנו אומה בזויה ושפלה, ואף לא אומה", אמר ביאליק, וגם פעל – הוא הקים את אגודת "עונג שבת", אשר ערכה בתל אביב מדי שבת מפגשים קבועים של הציבור עם אנשי רוח, שהרצו בקשת רחבה של תחומי דעת, מיהדות ועד למדעים המדויקים. לאחר מותו, המשיכו המפגשים להתקיים בקביעות עוד עשרות שנים, ואירועים ברוח זו עדיין נערכים מדי פעם בתל אביב ובמקומות אחרים בעולם.

4. נביא זעם: "הַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה, הַשִּׁטָּה פָּרְחָה וְהַשּׁוֹחֵט שָׁחַט." מילים בלתי נשכחות אלה חותמות את הבית הראשון בפואמה המטלטלת "בעיר ההריגה", הכוללת תיאורי זוועה של פרעות קישינב בתחילת המאה ה־20. בפואמה הייתה גם ביקורת נוקבת על החולשה ועל חוסר האונים של הקהילה היהודית, דבר שהפך אותה לשיר המחאה הראשון שנכתב בעברית, ותרם תרומה נכבדת לעשייה בפועל: כשפורסם השיר ותורגם ליידיש ולרוסית, החלו היהודים להתארגן, ובפרעות מאוחרות יותר הצליחו להדוף את הפורעים.

5. תרומתו לשמירה על החופים: ביאליק הוא שהציע ליצור טיילת על שפת ימהּ של תל אביב "כמו באירופה"; וכבר ב־1932 מתח ביקורת על "הקלקלה הגדולה של העלמת הים מכמה רחובות". מאמצי השכנוע שלו הצליחו להשפיע על ראש עיריית תל אביב דאז מאיר דיזנגוף ועל פרנסי העיר, והם גנזו תוכניות לשימוש תעשייתי בחוף הים, ובמקום זאת ייעדו בחוף שטחים לשימוש פנאי ונופש.