פינת היום לפני – והפעם: נולד ד"ר משה מרזוק, אחד מקורבנות "העסק הביש"

ניצול הזדמנויות

משה מרזוק נולד בשנת 1926 בקהיר למשפחה יהודית אמידה. על אף שנולד, גדל ועבד בקהיר, התעניין בתנועה הציונית והיה פעיל בה, נרשם כספורטאי ב"מכבי", הגיע לתפילות בבית הכנסת וכתב לביטאון יהודי בקהיר. הוא למד רפואה והתמחה בכירורגיה, ונחשב לרופא רגיש ומוכשר. כשהיה בן 25, התבקש ללוות חולה מבוגרת שאושפזה בקהיר לביתה בפריז. הוא ניצל את ההזדמנות כדי להגיע משם לישראל, וגויס ליחידה 131 של חיל המודיעין, שהייתה אחראית לפעולות במדינות אויב. לאחר שעבר אימונים והוסמך כקצין, שב למצרים וכיהן כראש חוליית מרגלים יהודית.

העסק הביש

שיחות שהתנהלו בין מצרים לבריטניה בתחילת שנות ה-50 ובהן דובר על פינוי הצבא הבריטי מתעלת סואץ הדאיגו את מדינת ישראל. במודיעין הישראלי העלו רעיון: לחבל בחשאי במתקנים מערביים במצרים, כך שיתקבל הרושם כאילו הפעולות בוצעו על ידי ארגון טרור לאומני מצרי, ובכך לערער את יחסי מצרים עם המערב. לביצוע הפעולה רתמו את חוליית המרגלים המצרית של מרזוק, וכך החל "מבצע סוזנה". אנשי החוליה הטמינו פצצות ברחבי קהיר ואלכסנדריה, בדגש על מקומות מערביים כמו בתי קולנוע, משרד הדואר ומרכזי מידע אמריקאיים. בתחילה צלחו חברי החוליה במשימתם, אך בפעם השלישית נתפס אחד מהם והביא לחשיפתם של יתר המעורבים. המבצע הוגדר ככישלון, וחברי תא הריגול נעצרו בזה אחרי זה והועמדו לדין. הם נקראו "נידוני קהיר" והמבצע זכה בישראל לכינוי "העסק הביש".

"סעו כולכם לשם, אין לכם עתיד פה"

המבצע שהסתבך גרם למבוכה בישראל ולנזק דיפלומטי רב. הנושא עמד במשך שנים רבות על סדר היום הציבורי, והביא למשברים פוליטיים בישראל שזכו לכינוי "פרשת לבון" או "הפרשה". בין היתר, הביא המבצע להדחת ראש אמ"ן ולהתפטרות שר הביטחון פנחס לבון, ויש המייחסים לאירוע את מפלתה של מפלגת מפא"י. מרזוק, שתפקד כראש החוליה, נידון למוות בתלייה באשמת בגידה וריגול לטובת ישראל. משפטו נמשך שבועיים בבית הדין לפשעים חמורים, וב-31 בינואר 1955 הוצא להורג, כשהוא בן 28 בלבד. מילותיו האחרונות היו "סעו כולכם לשם, אין לכם עתיד פה". לאחר מותו הוענקה לו דרגת סגן אלוף בצה"ל, ובשנות השבעים הועלו עצמותיו לישראל ונטמנו בהר הרצל. רק לאחר שנים ארוכות, התגלה כי אברי אלעד, המפעיל של החוליות, פעל כסוכן כפול, וכי הוא שהסגיר את המרגלים לשלטונות המצריים.