פינת היום לפני – והפעם: כתב הסובלנות ניתן ליהודי הונגריה

הנה חמישה דברים שאולי לא ידעתם על כתב הסובלנות ועל החתום עליו, הקיסר יוזף השני:

1. לא רק ליהודים: סדרת הצווים הרחבה, שכללה רפורמות חברתיות רבות ברוח תנועת הנאורות שביקשו להפוך את אוסטריה לחברה אידיאלית, התירה לראשונה פולחן דתי שאינו קתולי, ואפשרה חופש פולחן למאמיני זרמים נוצריים אחרים כגון הלותרניזם והקלוויניזם.

2. כתב הסובלנות כלל הקלות ליהודים בתחומי הפרנסה, החינוך, התעשייה והתעסוקה. לראשונה, לדוגמה, הותר ליהודים ללמוד בבתי הספר להשכלה גבוהה, להעסיק נוצרים בעסקיהם, ולהתגורר מחוץ לקהילות היהודיות התחומות. אך מלבד הזכויות, כללו הצווים גם הגבלות חדשות שנתפסו כניסיון לטשטש את הזהות היהודית: איסור על ניהול רשומות בעברית אלא בגרמנית בלבד, איסור על התקהלויות דתיות פומביות, והחובה ללמוד רק בבתי ספר הנמצאים בפיקוח הממשל.

3. רבים בקהילה היהודית קיבלו בספקנות את הצווים החדשים וראו בהם ניסיון להביא להתבוללות של היהודים ולהמרת דתם לנצרות. אולם הבלשן והמשורר נפתלי הרץ וייזל, שחי בברלין באותם ימים, ראה בכתב הסובלנות הזדמנות גדולה ופרסם את החוברת "דברי שלום ואמת", שבה קרא ליהודים לאמץ את התקנות החדשות. יש צורך לחזק את לימוד "תורת האדם", כלומר המדעים הכלליים, טען וייזל בחוברת, כדי ש"תורת ה'", כלומר התורה והמצוות, תסתמך עליה.

4. יוזם כתב הסובלנות, יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, היה אחראי לרפורמות רבות תחת שלטונו, וביניהן כ־17,000 חוקים ותקנות שחוקק, אשר שינו את סדרי השלטון בקיסרות על פי עקרונות הנאורות, הרציונליות והאחידות השלטונית. אולם על רקע מחאות והתנגדות רבה לרפורמות שלו, ביטל יוזף את הרפורמות. שבור־לב ומאוכזב מכשלונו הוא ציווה כי על המצבה שלו ייכתב "כאן נקבר שליט, שלמרות כוונותיו הטובות ביותר, לא הצליח להגשים את תוכניותיו".

5. אימו של יוזף, הקיסרית מריה תרזה, הייתה ידועה דווקא ביחס הגרוע שלה כלפי יהודים: היא ראתה בהם סכנה לחברה ואף הכריזה כי בכוונתה לגרש אותם מארצה. כה עז היה פחדה מפני היהודים, עד כי הסכימה לדבר עם נציג הקהילה שביקש למנוע את הגירוש, שלמה קורף – רק בתנאי שמחיצה תפריד בינה ובין היהודי.